תוספת שכר רק לעובדים שהצטרפו לקרן פנסיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת שכר רק לעובדים שהצטרפו לקרן פנסיה: הנשיא (גולדברג) .1לפנינו ערעור ברשות על החלטת בית-הדין האזורי בתל-אביב [השופטת ליפס - אב-בית-הדין; גברת לויתן ומר אלוני - נציגי ציבור; תב"ע מז/598-2) אשר בה נקבע, כי הוראה בהסכם קיבוצי, המחייבת את המערערת לשלם תוספת של % 5רק לעובדים שהצטרפו לקרן הפנסיה המקיפה ב"מקפת" - בטלה מחמת אפליה. .2העובדות הצריכות לעניין נקבעו בהסכמת הצדדים ואינן שנויות במחלוקת והן: א) המשיבה (להלן - העובדת) מועמקת על-ידי המערערת (להלן - פז) מ- 12.5.1974ועד עצם היום הזה; ב) על עובדי פז חלים שני הסכמים קיבוציים: האחד - על העובדים הבכירים והשני על העובדים המסווגים; ג) העובדת נמנית עם העובדים הבכירים; ד) עד יום 31.3.1981היו כל עובדיה הבכירים של פז מבוטחים בפנסיית יסוד תקציבית ב"קופת פז לפיצויים בע"מ" כאשר הם אינם מפרישים מאומה ממשכורתם לצורך ביטוחם בקופה זו; ה) בתאריך 9.11.1980נחתם זכרון דברים בין ועד העובדים הבכירים לבין הנהלת הנתבעת ובסעיף ה' שבו נאמר, כי הוועד ימליץ בפני האסיפה הכללית של העובדים הבכירים להצטרף לתכנית פנסיה בקרן "מקפת" או כ"מבטחים" וכי: "יחד עם זאת תינתן לעובדים בכירים בודדים האופציה להישאר בתכנית הפנסיה הקיימת, כולל ביטוח החיים. העובדים הבכירים שיצטרפו לתכנית הפנסיה המוצעת, יקבלו מקדמה בגובה % 5משכרם החל מ- 1.4.1980על חשבון הסכם העבודה הבא"; ו) בתאריך 16.10.1981נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין פז לבין ועד העובדים הבכירים, לפיו הצטרפו העובדים הבכירים לפנסיה מקיפה של קרן "מקפת". בסעיף 3ב' לאותו הסכם נקבע, כי העובדים הבכירים חייבים להצטרף לקרן הפנסיה ללא יוצא מן הכלל, פרט לגברים שהיו בתאריך 1.4.1981מעל גיל 55, ונשים שהיו בתאריך זה מעל לגיל .50 יחד עם זאת ניתנה לעובדים שעברו באותו מועד את תקרת הגיל המחייב אפשרות להצטרף לקרן הפנסיה על-ידי רכישת זכויות פנסיוניות רטרואקטיביות. בחלק המקדמי של ההסכם הקיבוצי הנ"ל נקבע, כי הסכם הפנסיה הקודם בטל ומבוטל פרט: "לגבי העובדים אשר אינם מצטרפים לתכנית פנסיה מקיפה, לגביהם ההסכם הנ"ל שריר וקיים ויפעלו על-פיו כאילו לא נחתם הסכם חדש"; ז) בתאריך 28.10.1981נחתם הסכם בין קרן "מקפת" לבין פז וועד עובדיה הבכירים בדבר הצטרפותם של האחרונים לקרן; ח) העובדת, ילידת 1929, בחרה מפאת גילה שלא להצטרף להסדר הפנסיה המקיפה בקרן "מקפת", והיא מבוטחת מאז תחילת עבודתה ועד עצם היום הזה בתכנית הפנסיה הקודמת; ח) העובדת, ילידת 1929, בחרה מפאת גילה שלא להצטרף להסדר הפנסיה המקיפה בקרן "מקפת", והיא מבוטחת מאז תחילת עבודתה ועד עצם היום הזה בתכנית הפנסיה הקודמת; ט) העובדים הבכירים שהצטרפו לתכנית הפנסיה המקיפה בקרן "מקפת" מפרישים % 5ממשכורתם ופז מפרישה % 11ממשכורתם, לקרן פז מעבירה הן את חלק העובד והן חלקה שלה לקרן "מקפת"; י) פז משלמת לעובדיה הבכירים שהצטרפו לקרן, מיום הצטרפותם, מקדמה בגובה של % 5ממשכורתם. בתלושי השכר של העובדים הבכירים שהצטרפו לקרן "מקפת" נרשמה המקדמה הנ"ל כ-"מקדמת זיכוי מקפת %5" ואילו מ- 1/83חל שינוי בצורת רישום התוספת בתלוש השכר והיא מופיעה כחלק מרכיבי השכר; יא) העובדת, אשר כאמור לא הצטרפה לקרן, אינה מקבלת את המקדמה הנ"ל; יב) בשנת 79/80הצטרפו העובדים המסווגים של פז (אשר העובדת אינה נמנית עמהם) להסכם פנסיה מקיפה בקופת "מבטחים". לפי הסכם זה קיבלו העובדים המסווגים שהצטרפו ל"מבטחים" מקדמה שכונתה "מקדמת מבטחים" בשיעור של % 5ממשכורתם ואלה שלא הצטרפו לקופה זו לא קיבלוה. העובדים שלא הצטרפו לקופה היו אלה שעברו באותו מועד את תקרת הגיל, אך יחד עם זאת היתה להם זכות להצטרף לקופה תוך כדי רכישת זכויות פנסיוניות רטרואקטיביות; יג) בתאריך 18.5.1981נחתם זכרון דברים בין פז לבין ועד העובדים המסווגים. בסעיף 2שבו נאמר, כי השכר המשולב יגדל ב-% 5על-ידי הגדלת תוספת זיכוי ק.ג. אשר ניתן במסגרת הסכם הפנסיה המשופרת וכי "תוספת זו באה במקום ומבטלת את הקדמה בסך % 5אשר ניתנה לעובדים לפי זכרון הדברים מיום .13.5.1980 בהתאם לכך תהפך מקדמה זו לשכר לכל דבר למפרע החל מ- 1.4.1980ותיקרא זיכוי ק.ג.". ממועד חתימתו של ההסכם האמור מקבלים גם העובדים המסווגים שלא הצטרפו לקופת "מבטחים" תוספת של % 5לשכרם, ואילו אלה שהצטרפו מקבלים גם הם את התוספת, אך מנוכה % 5ממשכורתם לצורך העברת הסכום לקופת "מבטחים". .3העובדת טענה בבית-הדין האזורי, כי אין כל מקום שלא לשלם לה את התוספת של % 5לשכרה, והוסיפה וטענה כי היא מופלית לרעה הן לעומת חבריה הבכירים והן לעומת העובדים המסווגים. פז טענה, כי התשלום של % 5בא להחזיר לעובדים הבכירים שהצטרפו לקרן "מקפת", והמסווגים שהצטרפו למבטחים, את התשלום האמור, כדי שלא לפגוע בשכרם, מאחר שעד ההצטרפות היתה הפנסיה תקציבית, דהיינו העובדים לא השתתפו בתשלומים להבטחת הזכויות שקרן הפנסיה מבטיחה. .4בית-הדין האזורי קבע, כי אין לעובדת עילה חוזית, אך יש לבטל את הקביעה בהסכם הקיבוצי, על-פיו הסכום ישולם למי שהצטרף ל"מקפת" בלבד וזאת מחמת הפליה, משום שהתשלום של אותם % 5הפך לחלק מהשכר המשולב, ועל כן אין מקום להבחין בין מי שהצטרף לקרן הפנסיה המקיפה לבין מי שבחר שלא לעשות כן. .5בערעורו חזר בא-כוח פז על עיקר טענותיו בבית-הדין האזורי, תוך שהוא מדגיש כי מהות התשלום של % 5היתה ונשארה החזר הסכום המנוכה לקרן, ואלה שאינם חברים בה אינם זכאים להחזר סכום שאינם משלמים. כמו כן טען, כי אין מדובר באפליה בין שווים, אלא קיימת הבחנה לגיטימית בין אלה שהצטרפו לקרן "מקפת" לבין אלה שבחרו שלא להצטרף אליה. העובדת תמכה בפסק-הדין של בית-הדין האזורי. .6נפתח ונאמר, כי לעובדת אין כל עילה וזכות להסתמך על הסכם העובדים המסווגים או להקיש ממנו. כל תנאי עבודתה של העובדת מוסדרים בהסכם העובדים הבכירים והיא אינה רשאית ליהנות מתנאיו, ובד בבד לרדות את הדבש, אם ישנו כזה. מהסכם העובדים המסווגים. במקומות עבודה רבים נהוגים הסכמים קיבוציים שונים לקבוצות של עובדים (פועלי יצור מחד גיסא ופקידים מאידך גיסא; טייסים מחד גיסא ועובדי קרקע מאידך גיסא, והרשימה ארוכה), ואין מלכות נוגעת, לטוב או לרע, בחברתה. .7לאור האמור נבחן, אם קמה לעובדת זכות כל שהיא לתשלום של %5, מכוח תנאי העבודה הנהוגים והמוסכמים לגבי העובדים הבכירים בפז, עמהם היא נמנית. .8בית-דין זה מייחס מאז ומתמיד משקל רב לעובדה, שזכות נורמטיבית נקבעה בהסכם קיבוצי, והוא חזר ופסק כי לא יתערב בהוראה נורמטיבית שבו (דב"ע לו/9, 8, 7- 4, [1], בע' 211; דב"ע מה/1 17-3, [2], בע' 289; דב"ע מו/73-3, [3], בע' 222) והוא יעשה כן רק מקום שהוראה בהסכם קיבוצי נוגדת חוק או "תיקון עולם" (דב"ע לג/25-3, [4], בע' 378). .9עניין היקפו של הסכם קיבוצי, כללי או מיוחד, היינו: מי הם המעבידים ומי הם העובדים שעליהם יחול הסכם קיבוצי - הם מהעניינים שבמובהק שייכים לתחום "תוכנו" של הסכם קיבוצי, ובאלה לא יתערב בית-הדין (דב"ע מא/111-3, [5], בע' 289). זאת ועוד - אפשר בהחלט לקבוע כ'סוג' עובדים, לעניין סעיפים 15ו- 16לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, עובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה, וכ"סוג" שונה עובדים שאינם מבוטחים באותה קרן. .10אף מתכליתו של התשלום בשיעור של % 5נגיע למסקנה, כי ב"החזר מדובר, ולא בתוספת שכר גרידא. עד להצטרפות העובדים הבכירים בפז לקרן הפנסיה המקיפה, נשאה פז במלוא העלות של הביטוח הפנסיוני (אף כי היה מצומצם בהיקפו) וממועד ההצטרפות החלו העובדים להשתתף בעלות הביטוח הפנסיוני בשיעור של %.5 על מנת שלא להרע את תנאיהם של העובדים סוכם, כי אלה מהם שהצטרפו לפנסיה המקיפה יקבלו החזר של אותם % .5כאן יצוין, כי אין ההחזר מכסה את מלוא ההוצאה של העובד, מן הטעם שמנוכה ממנו מס במקור בשיעור שולי; מאידך גיסא - אותו תשלום מופיע כחלק מרכיבי השכר, כך שהוא נושא "זכויות סוציאליות" מלאות, כגון שמופרשים אף ממנו התשלומים לקרן הפנסיה וקרן ההשתלמות. העובדה שאותו החזר הפך לחלק מרכיבי השכר באה לפצות את העובדים על ההפסד בשכרם הנקי, מאחר שההחזר "נטו" נופל מהסכום המנוכה ממשכורתם ומועבר ל"מקפת". מה זכאותם של העובדים שלא הצטרפו לפנסיה המקיפה, ואינם משתתפים בתשלומים אליה - ל"החזר"? והרי ממשכורתם אין מנכים פרוטה שחוקה לצורך העברתה ל"מקפת". .11ומכאן לעניין ההפליה. צדק בית-הדין האזורי בקובעו, כי הפליה בין שווים פסולה בתכלית (ראה דב"ע מו/73- 3[3]), אולם טעה בקובעו כי אין הבדלים של ממש שהם רלבנטיים לאותה מטרה, בין אלה המבוטחים בפנסיה המקיפה, לבין אלה שלא הצטרפו אליה. ההבדל בין פנסיה מצטברת (תשלום לקרן חיצונית, אשר שני הצדדים, העובד והמעביד, נושאים בעלותה) לבין פנסיה תקציבית (פנסיה המשתלמת על-ידי המעביד בין על-ידי הפרשה מצידו לקרן פנימית, כמו במקרה שלפנינו, או תשלום שוטף לעובד מתקציבו, כנהוג, בין היתר, במדינה) הוא הבדל משמעותי הרלבנטי לענייננו. מכאן שאין לראות "הפליה פסולה" בתשלום אותם % 5נוספים לשכר אך ורק לעובדים שהצטרפו לקרן הפנסיה המקיפה במקפת, וההבחנה שנעשתה בין אותן שתי קבוצות היא הבחנה מותרת. לכל אלה נוסיף, כי העובדת היתה זכאית, מכוח ההסכמים בנדון, חרף גילה, להצטרף לקרן הפנסיה המקיפה של מקפת, ולו עשתה כן היתה נמנית על "סוג העובדים" הזכאי לתשלום של % 5נוספים לשכרם, שהפכו לחלק מרכיבי השכר. .12סופו של דבר - הערעור מתקבל, ודינה של תביעת העובדת - להידחות. בא-כוח פז לא ביקש הוצאות.פנסיהקרן פנסיהתוספות שכר