קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תלונות על מלון בחו''ל: בפני תביעה כספית בסך 102, 4ש"ח. .1התובעים הינם בני משפחה אחת - בעל ואישה, אשר בצוותא עם ביתם ערכו טיול פרטי באיטליה בין התאריכים 28.6.96- .16.6.96 .2נתבעת 1הינה סוכנות נסיעות אשר נתבעת 2משמשת כמנהלת אצלה. נתבעת 3עובדת בסוכנות הנסיעות, ואילו נתבע 4 הינו ספק שרותי תיירות לנתבעת .1 .3הנתבעת 1המציאה הודעת צד ג' לנתבע .4 העובדות .4התובעים פנו לנתבעת 1בסוף חודש מאי 1996לשם הזמנת כרטיסי טיסה, מלונות והשכרת רכב למטרת טיול פרטי אותו ערכו כאמור באיטליה. .5הזמנת הכרטיסים ושרותי הקרקע האחרים נעשו ע"פ הזמנתם של התובעים וביתם ע"י הנתבעת .3 .6לית מאן דפליג כי שניים מבין ארבעת המלונות אותם הזמינו התובעים עמדו בקריטריונים של התובעים ולגביהם אין לתובעים כל טרוניה. המחלוקות .7מספר מחלוקות בתיק נשוא דיון זה. בראשונה טוען נתבע 4טענה מקדמית ולפיה מנועים התובעים מהגשת תביעתם עקב מעשה בית-דין אשר קיים בענין. לטענתו הנתבעים הגישו כתב תביעה זהה בפרטיו, הן בעילות והן בעובדות, לבית המשפט לתביעות קטנות בפ"ת. מסיבות השמורות עימהם החליטו התובעים להגיש בקשה לביטול תביעתם. הבקשה נידונה ע"י כב' השופט ד. ארנסט וביום 12.11.96ניתנה החלטה ע"י השופט הנכבד ולפיה מתבטלת התביעה ע"פ בקשת התובע. בהחלטה זו רואה צד ג' מעשה בית-דין החוסם את דרכם של התובעים בפני בית משפט זה. .8בשניה טוענות נתבעות 2ו - 3כי אין כל יריבות בינם לבין התובעים, שכן לכל היותר ניתן לראותן כשליחות של נתבעת .1 .9בשלישית, לב ליבו של סכסוך זה, טוענים הנתבעים מחד, כי הזמינו מלונות מדרגת שלושה כוכבים במחיר של כ - 140דולר ללילה לשלושה. לטענתם - "במלונות אלה קיימים מעלית, טלויזיה, מיני בר, מיטות נוחות, זמני ארוחות גמישים (4-3) שעות, מגוון סביר של מאכלים, רמת שירות נקיון ותחזוקה משביעים את הדעת". המלונות שהוזמנו בערים ונציה (מלון ברטולומיאו) ובפירנצה (מלון פנורמה) לא עמדו כלל בקריטריונים והיו מדורגים כמלונות שני כוכבים או בדרגת תיירות. .10במלון ברטולומיאו שוכנו בקומה שלישית ללא שהיתה כלל מעלית במלון, בנוסף לא פעל מיזוג האויר, אף המיטות היו פגומות באופן שלאחת מהן היו חסרים השלבים עליהם מונח המזרון, דבר שגרם למזרון לשקוע, ואילו השניה היתה רעועה לחלוטין. המזרונים היו מטיב ירוד, וכתוצאה מכך - נגרמו להם כאבי גב וצוואר ועייפות מצטברת. אף שלט הטלויזיה לא פעל ואיש מעובדי המלון לא טרח להחליפו למרות שהתלוננו על-כך. לטענתם לא התקלחו בשל המקלחת המוזנחת וסכנת החלקה אשר היתה טמונה שם שלא אפשרו להם זאת. עוד הם טוענים באשר לטיב ארוחת הבוקר אשר לא כללה מבחר רב וזמנה היה מוגבל למדי, ולאחרונה טוענים הם, כי החשמל בחדרם לא פעל, עובדה אשר מנעה מהם להתארגן כראוי בזמן הפסקת חשמל אשר היתה במלון בשעות הבוקר. לסיכום טענותיהם על מלון זה שומעים אנו מילה אחת טובה על היחס שקיבלו אך בכך לא סגי שכן לטענתם הצוות "לא שלט במצב ואזלת יד שלטה בכל". .11טענות דומות נשמעו מפיהם אף לגבי המלון השני שם המצב היה חמור יותר ואף המחמאה שנתנו לצוות לא יכלה להאמר בהקשרו של מלון זה. .12מתאורם זה עולה לטענתם מסכת של סבל והשפלה אותה עברו במשך שלושה לילות רצופים מתום 13ימי הטיול בסה"כ. למרות פניותיהם החוזרות ונשנות אל הנתבעת 2, אשר אין חולקין כי התיחסה אליהם בכובד ראש, לא קיבלו כל התיחסות הולמת לאשר ארע, וקל וחומר שלא קיבלו את הפיצוי שדרשו. .13מנגד, טוענות הנתבעות 3- 1כי הלכה פסוקה היא, כפי שנקבעה בע"א (ת"א) 987/96 ניר נסיעות ואח' נ' מאיר ולפיה תפקיד סוכן הנסיעות הינו כעין "צינור" מעבר, ולכל היותר תפקיד של "broker". לפיכך, לא ניתן להטיל עליהם אחריות אם חוזית ואם נזיקית. אין הם אחראים לרמת השירות, המזרונים והנקיון וכל זמן שמלונות אלה הוזמנו במיומנות הראויה של סוכן נסיעות וכאשר לא ידעו כי תקלות שכאלה יגרמו לתובעים - אם בכלל, לא ניתן להטיל בהם כל דופי. .14על-כל פנים, טוענים הם, כי מעולם לא הובטחו לתובעים מלונות בדרגת שלושה כוכבים, האחרונים הזמינו את המלונות הפשוטים ביותר ובקטגוריה הנמוכה ביותר וכך גם הובטח להם מהסוכנות, היינו שיוספקו להם מלונות בדרגת תיירות. .15באחרונה מכחישות הנתבעות 3- 1את נזקם של התובעים וטוענות כי במכתב התשובה אשר נשלח לנתבעת 4ע"י בעל מלון פנורמה הכחיש הלה את אשר נטען על-ידם, וטען שהתובעים הפרו את חיוביהם כאורחי המלון בכך ש"סחבו" מגבות, גיהצו ואף אכלו בחדרם, וזאת בניגוד לכל נוהג מקובל. לחלופין טוענות הן כי אין מקום לסכום המופרז אשר נתבע ע"י התובעים כגון עוגמת הנפש המוכחשת כשלעצמה. .16בהקשר של צד ג' (כאמור נתבעת 4) יאמר כי הלה טוען לחוסר יריבות בינו לבין התובעים שכן לגירסתו התובעים בעצמם טוענים כי "לא היה קשר ישיר עם נתבע 4". עוד הוא טוען כי נתבקש ע"י הנתבעות 3- 1לספק מלונות בעלי דירוג של שני כוכבים והמחיר ששולם תואם מחירם של אלה - וכך אכן עשה. .17על-כל-פנים, אף בפיו נשמעת הטענה ש - "אין הוא אחראי לשיבושים שחלו אם חלו ושאותם לא ניתן היה ולא צריך היה לצפות. כל עוד לא היתה סיבה לסוכן או למארגן לדעת או לצפות כי זהו המצב במלון, אין לבוא אליו בטענות" (ההלכה אשר נפסקה ב-ת.א. (י-ם) 88/165אאידה נ' זאב רפאל). מעשה בית הדין .18עיון בפסק דינו של השופט ארנסט מעלה כי לא נתקיימו בבקשה אחת מן הנסיבות שפורטו בפיסקאותיה של תקנה 100לתקנות סדר הדין האזרחי - 1984התשמ"ד הדנה במחיקת תביעה. גם בקשה להפסקת תובענה לפי תקנה 154טעונה הנמקה כלשהי על מנת שבית המשפט יחליט אם יש מקום לקבלה ואם יש לצרף לה תנאים - הנמקה כזו לא הובאה בבקשה דנא. מכאן, שלכאורה, הצדק עם הנתבעים שעה שמפרשים הם את הבקשה ל"ביטול" כבקשה לדחיית התובענה, עובדה המובילה למעשה בית-דין. "שלא כמחיקה וכהפסקת תובענה, המסורות לשיקול דעתו של בית המשפט, אין בית המשפט רשאי לסרב לבקשת תובע לדחות תובענה שהגיש ובכך להביא את הסכסוך עם יריבו לידי סיום סופי. לפיכך אין התובע, במקרה כזה נזקק להסביר ולנמק את בקשתו לדחיית התובענה... אך מובן הוא, כי מי שמבקש להפעיל את סמכותו של בית המשפט, חובה עליו לדייק בניסוחו ולהבהיר כוונתו, ואם אינו עושה כן, יש שעליו לשאת בתוצאות על כי 'בקשתו לא נתפרשה ככוונתו'. יחד עם זאת, לא די בפרשנותה של בקשה סתומה כדי להביא לתוצאה קשה זו. בקשה לדחיית תובענה חייבת להיות ברורה וחד - משמעית, כדי שבית המשפט ייעתר לה... החלטה בבקשה כזאת על דרך הפרשנות בלבד עלולה לחרוץ גורלו של סכסוך, תוך שמסיבים לתובעים נזק, שאינו ניתן עוד לתיקון, רק עקב ניסוח קלוקל או בלתי ברור של הבקשה. איני רואה מקום לאמץ דרך זו, שעה שליבון הבקשה (תוך הטלת הוצאות במקרה המתאים על המבקש הרשלן) ודאי שלא יפגע בנתבע" (ע"א 312/82 ס' ס' כנען ואח' נ' מ' ג' צי-וב ואח' פד"י לט (3) 25). לנוכח האמור לעיל מסקנתי הינה כי אין לראות בביטול התביעה שנעשה ע"י התובעים משום מעשה בית דין והריני דוחה טענה זו. העדר יריבות .19מקבלת אני את טענת הנתבעות 2ו - 3כי אין כל יריבות בינם לבין הנתבעים. הנתבעת 2משמשת כמנהלת של הנתבעת 1, ואילו הנתבעת 3היא אך עובדת של הנתבעת .1על-כל-פנים לא הוכחה בפני כל עילה שתצדיק את הרמת המסך מעל התאגדות החברה. הואיל וכך, הריני דוחה את התביעה כנגד הנתבעות 2ו - .3 כשלון התמורה .20כאמור טוענים התובעים כי המלונות שסופקו להם בפירנצה ובוונציה לא עמדו בקריטריונים הדרושים בהתאם לתשלום אותו שילמו עבורם. נותנת אני אמון בדברי התובעים שכך אכן היה, וסבלו הם סבל רב כתוצאה מאיכותם הירודה של מלונות אלה, שכן לו רצו ל"התעשר" על חשבון הנתבעים יכלו להתלונן על שאר המלונות - דבר שלא עשו. כל תלונותיהם מסתכמות בביקורת על איכות המלונות אותה קיבלו למשך שלושה ימים מבין 13ימי הטיול. איני יכולה להתייחס למכתב אותו שלח מנהל המלון פנורמה שכן כותב המכתב כלל לא הועד בפני. על-כל-פנים נראה לי בלתי סביר שימנע מן האורחים לאכול או לגהץ בחדרם, דבר אשר אינו פוגע ומזיק למלון. באשר לטענה אותה העלו הנתבעים ולפיה משמשים הם "כצינור" ולכל היותר בתפקיד "broker", ולפיכך לא ניתן להטיל עליהם אחריות אם חוזית ואם נזיקית, הרי שלא דקו פרותא בציטוט ההלכה כפי שנפסקה בע"א 987/46 ניר נסיעות ואח' נ' מאיר. השופט בן יאיר קובע בפסק דינו כי: "מכל האמור לעיל עד כה נמצא שלא נקשר חוזה בין סוכנות הנסיעות למזמיני הטיול, ועל כן לא ניתן להטיל עליהן חבות מכוח דיני החוזים." ודוק: מכוח דיני החוזים אמר אך לא קבע כי אין להטיל אחריות מכוח דיני הנזיקין. כל אשר אמר בהקשרו של האחרון הוא כי: "אין צורך להכנס לשאלה, האם, ובאיזו מידה, חב שלוח חובת זהירות, כלפי צד שלישי ביחסיו עם אותו צד, המוטלת מכוח דיני הנזיקין, שכן, די לנו אם נאמר שלא מצאנו בהתנהגותן של סוכנויות הנסיעות רשלנות וחוסר זהירות העולים כדי הפרת החובה המוטלת עליהם מכוח סעיפים 36, 35לפקדות הנזיקין [נוסח חדש], ועל כן אין לחייבן מכוח דיני נזיקין." משמע, ברמה העקרונית, ניתן גם ניתן לחייב את הנתבעים מכוח דיני הנזיקין במידה ויוכח כי התרשלו הם בתפקודם וזאת בנגוד לחוסר אפשרות מעשית ותאורטית לחייבם בדיני החוזים. במקרה דעסקינן שוכנעתי כי התובעים הזמינו סוג מסויים של מלונות, ובפועל כתוצאה מחוסר בקיאותה או רשלנותה של הנתבעת 1סופקו להם מלונות מדרגת תירות ולא מלונות שלושה כוכבים כאשר הזמינו התובעים. על סוכנויות נסיעות מוטלת החובה לוודא את סוג וטיב השירות אותו היא מספקת בתפקידה כ"צינור". תפקידה כ"צינור" אינו פוטר אותה מחבות מינימאלית זו אשר מצויה בתחום השגתה בקיאותה ומיומנותה. סוכנות אשר לא עושה כן חבה בנזיקין כלפי נזק אשר נגרם לצד ג' אשר קיבל באמצעות תיווכה את השירות. הדעת לא סובלת כי אזרח אשר אין לו את המידע הזמין באשר לטיב ולאיכות המלונות בקש דבר אחד ויקבל דבר אשר אליו לא נתכוון כלל. אשר על כן הריני קובעת כי הנתבעת 1חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעים ועליה לפצותם על הנזק אשר נגרם להם כתוצאה מרשלנותה ומחוסר תיפקודה כסוכנות מיומנת וסבירה. הודעת צד ג' .21לא שוכנעתי כי יש מקום אף לחייב את צד ג' ביחד ולחוד עם נתבעת 1בנזקי התובעים. הנתבעות 3- 1לא שכנעוני כי צד ג' הוליך אותם שולל וסיפק להם מלונות בדרגה נמוכה מזו שהזמינו. נהפוך-הוא, הנתבעות טענו כי הפגם בהזמנה נעוץ היה בהזמנתם של התובעים אשר הזמינו מלונות מדרגת תיירות. לפיכך, הריני מסיקה כי צד ג' סיפק לנתבעת 1את המלונות כפי אשר הזמינה, ועל-כן אין עליו כל חבות כלפי התובעים. אשר-על-כן הריני דוחה התביעה כנגדו. היקף הנזקים .22לתובעים הוסב נזק בכך שנגרמה להם עוגמת נפש מרובה וכן שנשללה מהם ההנאה לה ציפו במשך שלושה ימי חופשה ועל כך יש לפצותם. מאחר ושילמו 140דולר ללילה למלון, הלא שזכאים הם לפיצוי בגין סיבלם זה בסך 500ש"ח, במכפלת יומיים שהייה במלון, זאת מאחר כי קיבלו תמורה כלשהי ועל-כן אין לפצותם פיצוי מלא בגין שלושת הימים. הנתבעת 1תשלם 000, 1ש"ח לתובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 3.3.97, ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף תשלם הנתבעת 1לתובעים הוצאות משפט בסך 500ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל. בית מלוןבתי מלון (תביעות)