קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה: .1כבר בפתח הדיון הודעתי לבא-כוח המבקש, כי הבקשה בדין יסודה, וכי מן הראוי שאתן לו את הרשות הדרושה לצורך תקיפת נימוקיו של כב' הרשם בן-דוד. כן הודעתי כי אדון בשאלות שהתעוררו בערעור לגופו של עניין. .2המבקש קובל על שראש ההוצאה לפועל מחייב "מזמן לזמן ומידי פעם בפעם את הזוכים הפועלים בתיקי ההוצאה לפועל, בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, לשלם אגרה בגין הפרשי הצמדה הגדלים עם פרסום כל מדד" [בסעיף 1לנימוקי ערעורו]. ועוד מוסיף הוא וטוען, כי "קיים נוהג בהוצאה לפועל שמידי שלשה חדשים ולא קודם לכן, ניתן לבקש התווספות של הפרשי הצמדה" (ראה סעיף 7, שם) וכן קובל הוא (שם) כי הדעת לא סובלת, כי בתיק שהטיפול נמשך בו זמן רב, ינתנו "עשרות החלטות" לצורך גביית אגרות נוספות וחדשות. .3הערעור הוא, כאמור, על החלטת הרשם הנכבד במשרד ההוצאה לפועל בתל- אביב (מר בן-דוד), ואם צימצם המבקש את יריעת נימוקיו, הרי זה משום שצרף לבקשתו החלטה שניתנה על-ידי כבוד הרשמת סוגולוב, ואשר על-פיה אין מקום והצדקה לגבות אגרות נוספות בגין הפרשי הצמדה הנוצרים במהלך פעולות משרד ההוצאה לפועל. הייתה לי, אם כן, ההזדמנות והיתרון לעיין בשי חוות הדעת - ונראה לי, כי חוות דעתה של הרשמת הנכבדה בדין יסודה. החלטתה של הרשמת (בתיק הוצאה לפועל 24034/78) מנומקת כהלכה ומפורטת במידה שאין בידי להוסיף דבר על האמור בה. כל שאוכל לעשות הוא לומר, בקיצור ובתמצית, כי על-פי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות שכר והוצאות) תשכ"ח- 1968[1], "ראש ההוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה בתוספת, אלא לאחר ששולמה האגרה... (ראה תקנה 2(א)). ועוד נאמר שם: בעד הליך לפי החוק או התקנות שלא נקבעה לו אגרה בתוספת, לא תשולם אגרה" (תקנה 2(ב)). כיצד נפתחים שערי ההוצאה לפועל בפניו של נושה ומתי יכול הוא וזכאי להפעיל את שירותיו של משרד זה? על כך נותנות תשובה תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) תשכ"ח- .1968בתוספת לתקנות אלה, בסעיף 1, נקבע שעל הנושה לשלם "% 3מהשווי בעת הגשתה ולא פחות מ- 40לירות". אין צורך לציין, שתקנות אלה הן הן המטפלות והקובעות הוראות לצורך הסויה בה אנו דנים. כאן עלינו לחפש את התשובה לשאלה: מה האגרה שעל הנושה לשלם, ברצותו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב, על-פי פסק- הדין שבידו. ותשובתן של התקנות היא חד משמעית; התשלום צריך להיקבע ולהיעשות על-פי מצב הדברים בעת פתיחת התיק. .4אמת הדבר, שבמהלך הפעולות במשרד ההוצאה לפועל יש מקום לקבוע הפרשי הצמדה על החוב העומד לפרעון. אומרת הרשמת: "החלטה של ראש ההוצאה לפועל הקובעת הפרשי הצמדה, או הפרשי הצמדה וריבית, במקום הריבית, לפי סעיף 9(ג) לחוק פסיקת רבית (תיקון מס. 3) [2], אין להכניסה למסגרת סעיף 2לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), כאשר איננה בקשה שנקבעה לה אגרה בתוספת, וכן איננה הליך שנקבע לו אגרה בתוספת, ההחלטה דנן איננה כלל הליך, יש הגדרה למושג הליך בסעיף 1לחוק ההוצאה לפועל [3], והחלטה כגון דא איננה נכללת בהגדרה הנ"ל". להנמקה הנ"ל אני מצרף, בכל הכבוד, את הסכמתי. עוד ברצוני להוסיף - שלא יכולתי למצוא דרך לתמוך בגישתו של הרשם הנכבד, שלפיה פסיקתו לגבי הפרשי הצמדה ורבית דינה כדין "פסק-דין", על כל המשתמע מכך. אף בענין זה תמים דעים אני עם הרשמת הנכבדה, שפירטה באריכות את נימוקיה, כי אי להתייחס להחלטת ראש ההוצאה לפועל בסוגיה זו כאל פסק-דין. .5הערעור מתקבל, איפוא, וטענתו של המבקש, כי אין עליו לשלם אגרות נוספות בגין הפרשי הצמדה - מתאשרת בזה. ולפיכך מתבטלת החלטת ראש ההוצאה לפועל - מיום .31.12.80 ריבית והצמדהאגרההוצאה לפועל