ביום 25.9.94, היינו כחודש לפני המועד שנקבע לדיון, נתן השופט ענבר החלטה בלשכתו, בהעדר הצדדים, בה הוא קבע כי הישיבה אשר נקבעה ליום 25.10.94 בשעה 11: 30 תוקדם בשלוש שעות, והיא תתקיים בשעה 08:30. השופט ענבר הורה למזכירות להודיע את הדבר לצדדים. ההודעה אשר נשלחה לחברת ניצן הלוטוס בע"מ הגיעה אל הנתבע. הנתבע חתם על אישור המסירה, ואולם הוא לא העביר את החלטת בית המשפט ואת תוכן ההודעה לתובע. ביום 25.10.94 בשעה 08:30 התקיים דיון בפני השופט ענבר. הואיל ואיש לא התייצב מטעם חברת ניצן הלוטוס בע"מ, והואיל ובתיק בית המשפט היה מטעם חברת ניצן הלוטוס בע"מ אישור מסירה חתום על דבר הקדמת שעת הדיון, ניתן בו במקום פסק דין אשר מחק את התביעה תוך חיוב חברת ניצן הלוטוס בע"מ בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ביום 25.10.94 בשעה 11:30 היינו כשלוש שעות לאחר שניתן פסק הדין המוחק את התביעה, התייצב התובע לדיון בפני השופט ענבר. להפתעתו הרבה של התובע הסתבר לו מפיו של השופט ענבר כי שעת הדיון הוקדמה בשלוש שעות, וכי נוכח אי התייצבותו בשעה 08:30 ניתן פסק דין בהעדרו. התובע בדק ומצא כי ההודעה בדבר הקדמת הדיון הגיעה אל אחיו, הנתבע, אלא שאחיו לא העביר לו את ההודעה ולא הודיע לו על הקדמת שעת הדיון. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי ידיעה על הקדמת דיון בבית משפט: 1. התובע והנתבע הינם שני אחים. קיים ביניהם סכסוך מר ועגום. יריעת הסכסוך רחבה ועמוקה היא עד מאד. בין היתר מסוכסכים הצדדים בשאלת מעמדם וזכויותיהם בחברה הנקראת ניצן הלוטוס בע"מ. עיקר עניינה של תביעה זו בטענת התובע כי הנתבע הכשיל הליך משפטי אותו נקט התובע בשמה של חברת ניצן הלוטוס בע"מ. ואלה עקרי העובדות הצריכות לענין: 2. בשנת 1987 מכרה חברת ניצן הלוטוס בע"מ, באמצעות התובע, מכונית לאדם בשם דודו מור. בתמורה לכך נתן מר דודו מור לתובע שני שיקים על סך 1,500 ש"ח כל אחד, אשר מועד פרעונם היה יום 5.8.88 וכן יום 5.9.88. השיקים לא נמשכו לפקודתו של התובע באופן אישי, אלא לפקודת חברת ניצן הלוטוס בע"מ. 3. הואיל והשיקים לא נפרעו, נקט התובע בהליכים משפטיים נגד מר דודו מור. ההליכים נוהלו בשמה של חברת ניצן הלוטוס בע"מ. 4. לאחר גילגולים שונים אשר לא כאן המקום לפרטם, התקיים ביום 14.6.94 בפני חברי, כב' השופט י. ענבר, דיון בתביעה שהוגשה בקשר לשני השיקים. בדיון זה נכח התובע מצד אחד, וכן מר דודו מור ועורך דינו, מצד שני. בתום הדיון אשר התקיים באותו יום קבע השופט ענבר את המשך הדיון בתיק לישיבת קדם משפט אשר נועדה ליום 25.10.94 בשעה 11: 30. 5. ביום 25.9.94, היינו כחודש לפני המועד שנקבע לדיון, נתן השופט ענבר החלטה בלשכתו, בהעדר הצדדים, בה הוא קבע כי הישיבה אשר נקבעה ליום 25.10.94 בשעה 11: 30 תוקדם בשלוש שעות, והיא תתקיים בשעה 08: 30. השופט ענבר הורה למזכירות להודיע את הדבר לצדדים. 6. ההודעה אשר נשלחה לחברת ניצן הלוטוס בע"מ הגיעה אל הנתבע. הנתבע חתם על אישור המסירה, ואולם הוא לא העביר את החלטת בית המשפט ואת תוכן ההודעה לתובע. 7. ביום 25.10.94 בשעה 08: 30 התקיים דיון בפני השופט ענבר. הואיל ואיש לא התייצב מטעם חברת ניצן הלוטוס בע"מ, והואיל ובתיק בית המשפט היה מטעם חברת ניצן הלוטוס בע"מ אישור מסירה חתום על דבר הקדמת שעת הדיון, ניתן בו במקום פסק דין אשר מחק את התביעה תוך חיוב חברת ניצן הלוטוס בע"מ בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ. 8. ביום 25.10.94 בשעה 11: 30, היינו כשלוש שעות לאחר שניתן פסק הדין המוחק את התביעה, התייצב התובע לדיון בפני השופט ענבר. להפתעתו הרבה של התובע הסתבר לו מפיו של השופט ענבר כי שעת הדיון הוקדמה בשלוש שעות, וכי נוכח אי התייצבותו בשעה 08: 30 ניתן פסק דין בהעדרו. 9. התובע בדק ומצא כי ההודעה בדבר הקדמת הדיון הגיעה אל אחיו, הנתבע, אלא שאחיו לא העביר לו את ההודעה ולא הודיע לו על הקדמת שעת הדיון. 10. בתביעה זו מבקש התובע כי בית המשפט יחייב את הנתבע לשלם לו פיצוי בגובה שני השיקים אשר ביחס אליהם הוא נקט בהליכים נגד מר דודו מור, פיצוי בגין אגרת בית המשפט אותה שילם התובע בקשר לאותו הליך, פיצוי בגין ההוצאות אשר התובע סבור כי הוא היה זכאי לקבל באותו הליך, פיצוי בגין ההוצאות שחברת ניצן הלוטוס בע"מ חוייבה בהן באותו הליך, וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש אשר לטענת התובע נגרמה לו בכל הנוגע לפרשה זו. דיון והכרעה: 11. בפתח פסק הדין ציינתי כי בין הצדדים קיים סכסוך מר ועגום, וכי יריעת הסכסוך ביניהם רחבה ועמוקה היא עד מאד. במסגרת הדיון בתיק זה לא ראיתי מקום להידרש לכל רוחבה של יריעת הסכסוך, שכן לדעתי השאלות הדרושות לצורך ההכרעה בתביעה זו הינן מצומצמות למדי; הנתבע אינו חולק על כך שהוא לא העביר לתובע את ההודעה אשר הגיעה אליו מבית המשפט ובה נמסר על הקדמת שעת הדיון. מכאן שהשאלות היחידות, לדעתי, אשר טעונות הכרעה הינן אלה: האם היתה מוטלת על הנתבע חובה להעביר לתובע את ההודעה? אם כן - האם מחדלו של הנתבע מלקיים חובה זו גרם לתובע נזק? ואם כן - מהו אותו נזק? 12. יצויין, כי בעלי הדין האריכו, וביקשו להאריך עוד יותר, בתיאור מערכת היחסים העיסקיים ביניהם בכל הנוגע לחברת ניצן הלוטוס בע"מ, ובעיקר בשאלת מעמדם וזכויותיהם בחברה הנ"ל. במוקד הטיעון של הצדדים עמדה השאלה כלום היה התובע מוסמך לנקוט בשם החברה בהליך בו הוא נקט נגד מר דודו מור, והאם הוא היה מוסמך להופיע בשם החברה בדיון אשר היה אמור להתקיים ביום 25.10.94 בפני השופט ענבר. לא ראיתי מקום להאריך ולדון בשאלות אלה, שכן, כפי שיובהר להלן, בכל הנוגע לתוצאה הסופית בעניינה של תביעה זו, אחת היא אם התובע היה מוסמך לפעול בשם החברה או שלא היה מוסמך. ודוק: עילתה של תביעה זו יסודה בעובדה שהנתבע לא מסר לתובע על כך שמבית המשפט הגיעה הודעה על הקדמת שעת הדיון. ממילא שגם במוקד פסק דין זה תעמוד עובדה זו. מכאן, שפסק דין זה אינו דן בעילות אחרות אשר עשויות להיות בידי התובע בכל הנוגע לפרשת מכירת המכוניות למר דודו מור, אם בכלל ישנן עילות תביעה כאלה. 13. כאמור, הנתבע אינו חולק על כך שהוא לא העביר לתובע את ההודעה אשר הגיעה מבית המשפט בדבר הקדמת שעת הדיון. את התנהגותו האמורה מסביר הנתבע בשניים אלה: ראשית, לדבריו, באותה עת לא היה התובע מוסמך לפעול בשמה של חברת ניצן הלוטוס בע"מ. ושנית, לדבריו, היתה לו כוונה להתייצב לדיון אשר היה קבוע ביום 25.10.94 בשעה 08: 30 בפני השופט ענבר, ולומר לו את דברו בענין העדר סמכותו של התובע לפעול בשם החברה, אלא שבשל ארועים אלימים אשר ננקטו כלפיו ביום 23.10.94 על ידי אדם בשם סימן טוב, והכל כמפורט בהרחבה בתצהירו, הוא לא התייצב לדיון. 14. אף כי הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה כלום היה התובע מוסמך להופיע בשם חברת ניצן הלוטוס בע"מ לדיון אשר התקיים ביום 25.10.94, נדמה כי כיום מסכים התובע לכך שבאותו מועד הוא לא היה מוסמך לפעול בשם החברה. בין כך ובין כך, הרי שכפי שציינתי לעיל, לא ראיתי מקום להאריך ולדון בשאלה זו, שכן בכל הנוגע לתוצאה הסופית בעניינה של תביעה זו, אחת היא אם התובע היה מוסמך לפעול בשם החברה או שלא היה מוסמך. שהרי אם תאמר כי התובע לא היה מוסמך לפעול בשם החברה, לא נגרם לו כל נזק מכך שהתביעה של החברה נמחקה. מה לו ולה? ומאידך, אם תאמר שהתובע היה מוסמך לפעול בשם החברה, מה היה פשוט יותר מאשר שהתובע היה מגיש בקשה מנומקת לשופט ענבר בה הוא היה מבקש ממנו לבטל את פסק הדין שניתן ביום 25.10.94 בשל אי התייצבותו? לטענת התובע, השופט ענבר מודע לסכסוך בין האחים, והוא אף ראה כי התובע התייצב לדיון בשעה שנקבעה בתחילה, היינו בשעה 11: 30. מכאן, שיש יסוד לא מבוטל להניח כי בקשתו של התובע לביטול פסק הדין - אילו היתה מוגשת - היתה נופלת על אוזניים קשובות. אלא שהתובע לא ראה להגיש בקשה לבטול פסק הדין, הוא לא ראה לערער על החלטת השופט ענבר, והוא אף לא ראה להגיש תביעה חדשה נגד דודו מור. תחת כל אלה הזדרז התובע להגיש את תביעתו זו אשר מופנית נגד הנתבע. אני סבור כי התנהגותו האמורה של התובע יכולה לשמש אינדיקציה לגבי השאלה כלום נגרם לתובע נזק כתוצאה ממחיקת התביעה. שהרי הדעת נותנת כי אילו התובע היה סבור כי נגרם לו נזק משמעותי, הוא היה דואג לגרום, באחת מהדרכים אשר היו פתוחות בפניו, לחידוש ההליכים נגד מר דודו מור. בכל מקרה, העובדה שהתובע לא נקט באף אחת מהדרכים אשר היו פתוחות בפניו לחידוש ההליכים נגד מר דודו מור, מלמדת כי הוא לא פעל כדי להקטין את נזקו. אכן, התובע טען בעדותו ובסיכומיו כי הוא סבר שהנתבע הוא זה שידאג לחידוש ההליכים נגד מר דודו מור, הוא זה שהוא ינהל נגדו מאבק משפטי עד אשר יוכתר בהצלחה, וזאת על מנת שבסופו של דבר הנתבע יעביר לתובע את כספי הזכיה. (סעיף 2 לסיכומיו). דומני כי לא יכול להיות ספק כי לסברה כזאת, אם אכן היתה, לא היה כל יסוד. שהרי בין התובע לבין הנתבע קיים סכסוך מר ועגום. וכי יעלה על הדעת שהנתבע ינהל מאבק משפטי נגד מר דודו מור עבור התובע? דומה שהתשובה על כך ברורה. 15. הנה כי כן, אם התובע לא היה מוסמך לפעול ביום 25.10.94 בשם חברת ניצן הלוטוס בע"מ - לא נגרם לו נזק כתוצאה מכך שתביעתה של אותה חברה נמחקה. ומאידך, אם התובע היה מוסמך לפעול באותו יום בשם החברה - הרי שהעובדה כי הוא לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין והעובדה שהוא לא ערער על פסק הדין או הגיש תביעה חדשה, מלמדות על כך שלתובע לא נגרם נזק משמעותי, וכי בכל מקרה התובע לא נקט בצעדים הדרושים כדי להקטין את נזקו. מטעם זה אני סבור כי בעובדה שהנתבע הכשיל את התביעה שהוגשה על ידי חברת ניצן הלוטוס בע"מ באמצעות התובע, אין כדי להעניק לתובע פיצוי המתייחס לתביעה עצמה. 16. בכך עדיין אין לקבוע כי הנתבע היה רשאי להעלים מהתובע את ההודעה שהגיעה מבית המשפט. אני סבור, כי על הנתבע היתה מוטלת חובה להודיע לתובע על כך שהתקבלה מבית המשפט הודעה על הקדמת הדיון, וזאת גם אם אצא מנקודת הנחה כי באותה עת התובע כבר לא היה מוסמך לפעול בשם החברה. הנתבע ידע כי התובע נקט בהליכים נגד מר דודו מור בשם חברת ניצן הלוטוס בע"מ והוא ידע כי בכוונתו של התובע להתייצב לדיון אשר נקבע באותו תיק ליום 25.10.94 בשעה 11: 30. הנתבע קיבל את ההודעה מטעם בית המשפט והוא חתם על אישור המסירה ועל כן הוא היה חייב להודיע לתובע על השינוי בשעת הדיון. אם לנתבע היתה כוונה להתנגד לכך שהתובע ימשיך לפעול בשם החברה בקשר לאותם הליכים, היתה פתוחה בפניו הדרך להגיש לבית המשפט הודעה מתאימה, או להתייצב לדיון. אלא שהנתבע לא עשה אף אחד מאלה, אלא הוא פשוט העלים מהתובע את ההודעה שהגיעה מבית המשפט, והוא עצמו נמנע מלהתייצב לדיון. הסברו של הנתבע על כך שהדבר נעשה בשל אירועי יום 23.10.94 אינו יכול להתקבל, שכן הנתבע קיבל את ההודעה מבית המשפט עוד ביום 10.10.94, היינו כ13- ימים לפני אותם ארועים, ומכאן שהיתה לו הזדמנות מספקת להודיע לתובע על דבר הקדמת הדיון. כתוצאה מכך שהנתבע לא הביא לידיעתו של התובע את ההודעה בדבר הקדמת שעת הדיון התייצב התובע בבית המשפט, הוא ביזבז את זמנו, ונגרמה לו עגמת נפש. על כך זכאי התובע לפיצוי. אני מעריך פיצוי זה בסך של 250 ש"ח. 17. סוף דבר. הגעתי לכלל מסקנה כי בין אם התובע היה מוסמך להופיע בשם החברה ובין אם לאו, היתה על הנתבע החובה להודיע לתובע על כך שהתקבלה מבית המשפט הודעה על הקדמת שעת הדיון. אם לנתבע היו השגות לגבי התייצבותו של התובע באותו הליך בשם החברה, היה עליו להודיע על כך בדרך המתאימה הן לבית המשפט והן לתובע. כתוצאה מכך שהנתבע לא הודיע לתובע על הקדמת הדיון התייצב התובע לשוא, ונגרם לו נזק אותו הערכתי בסכום של 250 ש"ח. מאידך, לא שוכנעתי כי כתוצאה מכך שהתביעה שהוגשה על ידי התובע בשם חברת ניצן הלוטוס בע"מ נמחקה, נגרמו לתובע נזקים הנוגעים לתביעה עצמה. נוכח כל האמור אני מחליט לקבל את התביעה ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 250 ש"ח. בנסיבות הענין, הואיל ולא ראיתי לקבל את תביעתו של התובע לגבי ראשי הנזק העיקריים להם הוא טוען, אינני עושה צו להוצאות. הקדמת הדיוןדיון