אישור הסכם גירושין בהעדר אחד מהצדדים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור הסכם גירושין בהעדר אחד מהצדדים: 1. לפני בקשה למתן רשות לערער על החלטה מיום 9.3.10, שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה בתה"ס 6772-09-09 על ידי כב' השופטת הדס גולדקורן, לפיה הוחלט כי בית המשפט קמא יקיים דיון באישור הסכם הגירושין בין המשיב 1, המתגורר בתחומי חבר העמים, לבין המשיבה המתגוררת בארץ, בדרך של קיום היוועדות חזותית (שיחת וידאו), כאשר המשיב 1 יימצא בקונסוליה הישראלית במוסקבה והמבקשת בבית המשפט. הרקע לבקשה 2. הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים ברוסיה בשנת 1989 ונולד להם בן, יליד שנת 1990. הם ביקשו להפסיק את נישואיהם ופנו לבית הדין הרבני הגדול לשם התרת הנישואין. בחוות הדעת מיום 14.10.09, שניתנה על ידי כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול צוין כי אין צורך בגירושין. ביום 22.7.09 הצדדים פנו לבית משפט לענייני משפחה בחיפה בבקשה להתרת נישואיהם (תה"ן 16425-07-09). כב' השופטת אספרנצה אלון קבעה בפסק דין מיום 02.02.10, כי לפי החלטת בית הדין הרבני הגדול, ועל פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין- לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן - "חוק שיפוט בעניני התרת נישואין") אין צורך בגירושין אלא בהתרת הנישואין. בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לחוק הנ"ל, נקבע בפסק הדין, כי השיפוט בעניין התרת הנישואין נתון לבית משפט קמא. נקבע, כי הגירושין הם מתוך הסכמה של שני הצדדים ובכך יש עילה מספקת לגירושין על פי סעיף 5(ג) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין וכי "בני הזוג מגורשים" החל מיום מתן פסק הדין. יצויין כי פסק הדין המתיר את נישואי הצדדים ניתן בהעדרו המשיב 1 ועל סמך תצהירי הצדדים. 3. ביום 8.9.09 הצדדים פנו הצדדים לבית משפט לענייני משפחה בחדרה בבקשה לאשר את הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים (תה"ס 6772-09-09). המבקשים ביקשו דיון מוקדם בבקשה מאחר שהמשיב 1 עמד לעזוב את הארץ בכוונה לחזור לרוסיה. מסיבה שלא הובררה לא התקיים דיון מוקדם כמבוקש על ידי המבקשת (ובמאמר מוסגר, אעיר כי יש להצר על כך, שהרי נסיעה של אדם שככל הנראה עומד לנתק את קשריו עם הארץ וקשה יהיה למוצאו במרחביה של רוסיה או מדינה אחרת, עלול ליצור קשיים נכרים לבן הזוג). לאחר הגשת הבקשה, עזב המבקש את הארץ ונכון לכתיבת שורות אלו הוא מתגורר ברוסיה, ארץ מוצאו. 4. הדיון בבקשה לתת תוקף של פסק דין להסכם הגירושין נקבע ליום 21.9.09, אולם הוא לא התקיים עקב העדרותו של המשיב. בית משפט קמא הורה למבקשת לפרט את עמדתה לעניין אישור ההסכם בנסיבות שנוצרו. עוד נקבע, כי במידה ולא יתאפשר אישור ההסכם כדין, תימחק התובענה (החלטה מיום 21.9.09 שניתנה על ידי כב' השופטת גולדקורן). 5. בהתאם להחלטה שצויינה לעיל, הגישה ב"כ המבקשים בקשה למתן הוראות (מיום 3.11.09), בה כתבה כי "ידוע לח"מ (וכך גם בתיקים אחרים דומים הנמצאים בטיפולה המשפטי) כי במקרים אלה ניתן לחתום על המסמכים בפני הקונסול הישראלי". עוד נכתב בבקשה כי המבקש מתגורר כעת ברוסיה, בעיר סמולנסק, בעוד הקונסוליה הישראלית ממוקמת במוסקבה, מרחק של כ- 400 ק"מ מעירו וכי אין ביכולתו של המבקש להגיע לשם לצורך חתימה על המסמכים הנדרשים. לאור האמור, ביקשה ב"כ המבקשים מבית משפט קמא "ליתן הוראות באשר לפרוצדורה בעניין אישור הסכם הגירושין". 6. ביום 14.1.10 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת גולדקורן, לפיה דיון באישור ההסכם יעשה בדרך של שיחת וידאו בהיכל המשפט חיפה, שבו קיימת תשתית מתאימה לכך. בהחלטה נקבע כי באחריות המבקשת לדאוג על חשבונה להבאת הציוד הדרוש ולחיבורו לתשתית הקיימת. עוד נקבע, כי המבקשת תתאם עם הקונסול ברוסיה שני מועדים אפשריים לקיום הדיון. טענות המבקשת 7. המבקשת טענה כי קיום שיחת וידאו על מנת לאשר את הסכם הגירושין הטילה עליה נטל כספי כבד ביותר של תשלום הוצאות וטרחה רבה: התשלום הכספי עבור ביצוע שיחת וידאו בהיכל המשפט חיפה מגיע לכדי 4,500 ש"ח בתוספת מע"מ. המבקשת הוסיפה וטענה, כי המדובר בנטל לא פרופורציונאלי לחלוטין בנסיבות העניין, מה גם שהמבקשת אם חד הורית. כמו כן, נטען כי ההחלטה היא בלתי סבירה בשל העובדה כי תיאום עם גורמים שלישיים, כגון הקונסול הישראלי, הופך את קיום הדיון ל"משימה בלתי אפשרית". המבקשת הוסיפה כי פסק הדין להתרת הנישואין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ואין הגיון בכך שההחלטה על אישור הסכם הגירושים (שהיא פחות דראסטית לטענתה) לא תינתן בהיעדר הצדדים. המבקשת ביקשה לאפשר דיון בבקשה לאישור הסכם הגירושין באמצעות שיחת טלפון בין המבקש, השוהה ברוסיה לבין בית משפט לענייני משפחה בחדרה, או לחילופין, לאשר את ההסכם באמצעות הקונסוליה הישראלית, באופן כזה שהמבקש יתייצב בקונסוליה הישראלית במוסקבה, יזדהה בפני הקונסול ויחתום בפניו על הסכם הגירושין. אוסיף, כי המבקשת הבהירה כי נחוץ לה לאשר את ההסכם כיוון שהמשיב העביר את מחצית הדירה המשותפת לה. לצורך כך נתן לה יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, אולם בבואה להעביר את הדירה על שמה, הבנק, שלו משכנתה על הדירה, דרש לקבל הסכם גירושין שבו הדירה הועברה על שמה וסרב להתיר לה להעביר על סמך יפוי הכח הנוטריוני. טענות המשיבה - מדינת ישראל 8. בשל שסברתי שיש חשיבות כללית יותר מאשר למקרה הפרטני בנושא הבקשה, ביקשתי את תגובת המדינה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה. המדינה הגישה תגובה מפורטת ותמכה בהחלטתו של בית משפט קמא. לעמדתה, על בית המשפט להשתכנע כי הצדדים הבינו את הסכם הממון או הגירושין הכולל הסדרי ממון, וכי הוא יוכל להשתכנע רק אם הצדדים נכחו לפניו או למצער התקיימה ועידת קונפרנס בוידאו, כפי שקבע בית משפט קמא. דיון 9. אקדים ואומר, שאינני רואה עין בעין עם בית משפט קמא, במובן זה שלא ניתן למצוא פתרונות נגישים יותר וזולים יותר (בהנחה שטענתה של המבקשת לגובה עלות "ועידת קונפרנס" בבית המשפט עם השגריר במוסקבה, נכונה) לסוגיה שהתעוררה. 10. עקרון בסיס שעומד לפני בית המשפט הוא ש"דלת בית המשפט" תהיה פתוחה לפני הציבור הנזקק לשירותיו (וראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קלילי תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 594-593; ע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח מקרקעין חיפה, פ"ד נ(4) 549, 560) אם ההוצאות שיידרשו לשם כניסה זו בשערי היכל המשפט אינן קבועות בדין (כמו אגרה, הקבועה בחיקוק) הרי מוטל גם על בית המשפט בהתאם לנסיבות למצוא פתרון החוסך מכספי הציבור ומכספי המתדיין. בהתאם לגישה זו יש למצוא גם את הפתרון למקרה הפרטני שלפני. 11. כפי שעשה בית משפט קמא, יש לעגן את החלטה בסוגיה בסעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 (חוק יחסי ממון) הקובע כדלקמן: "2. א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו" (ההדגשה לא במקור, ש.ש). הכללים הנ"ל נועדו להבטיח כי בית משפט ישתכנע שההסכם נעשה בהסכמה חופשית וכי הצדדים הבינו את מהותו ותוצאותיו של ההסכם. כללים אלו הם מהותיים ופרוצדוראליים ויש להקפיד על קיומן, החובות המוטלות על בית משפט בבואו לאשר הסכם נועדו, בין היתר, למנוע טענה בעתיד, שההסכם נחתם שלא מתוך רצון חופשי או מתוך העדר הבנה (ע"מ 1242/04 (ת.א) פלוני נ' פלונית (, 23.5.2005). בעל סמכות שהוקנתה לו, ובמקרה זה בית המשפט, לא יכול להאצילה לאחר ועליו להסביר לצדדים ולהשתכנע כי הם הבינו משמעותו של ההסכם ותוצאותיו וכי עשו אותו בהסכמה חופשית (וראו: ע"א 394/88 מאייר נ' מאייר, פ"ד מד(2) 471, 475 (1990); ע"א 3203/91 אזולאי נ' אזולאי (, 23.10.95). 12. אולם המחוקק לא קבע בסעיף חובה כי ההסבר יהיה בנוכחות הצדדים. בניגוד לקביעה כי לפני הנוטריון בבואו לאשר את הסכם הממון שנכרת לפני הנישואין, שלגביו נקבעה חובה מפורשת כי הצדדים יתייצבו לפניו, אין חובה כזו על בית המשפט באשרו הסכם ממון. אולם בן מוטלת החובה של בית המשפט להסביר לצדדים ולהשתכנע כי הם הבינו. 13. אם עדיין נותר ספק למי מהקוראים, דרישת תקנה 258כו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מתייחסת מפורשות למקרה בו צד לא יתייצב לפני בית המשפט לאישור הסכם ממון: "258כו. הוגשה תובענה לאישור הסכם או לשינוי הסכם בענייני משפחה לפי סעיף 3(ג) לחוק, יסביר בית המשפט לבעלי הדין, לפני אישור ההסכם, את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית, ואולם ראה בית המשפט כי נבצר מבעל דין להתייצב לפניו, רשאי הוא לערוך את הבירור האמור באמצעות בא כוחו או בדרך אחרת" (ההדגשה לא במקור). מאחר שתקנה 258כו מפנה אותנו לסעיף 3(ג) לחוק - והכוונה לחוק בית המשפט לענייני משפחה (הוראת תקנה 258ב(א), לפיה הוראות פרק כ1 יחולו על תובענות שנדונות בבית המשפט לענייני משפחה, תיקון: 1995, 1996), הרי לא מן המותר להביא את ציטוטו: "3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית משפט לענייני משפחה. (ב) בית משפט לענייני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (תיקון מס' 5) תשס"ב-2001 (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית סימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. מקריאת תקנה 258כו הנ"ל וסעיף 3(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, עולה שהמחוקק לא פסל אישור הסכם, מבלי לסייג להסכמים שאינם הסכמי ממון, כי ההסבר והווכחותו של בית המשפט באשר להבנת ההסכם, ייעשו שלא בנוכחות מי מבעלי הדין. ישאל השואל כיצד יכול בית המשפט להסביר ולהווכח כי הצדדים הבינו מבלי שצד יהיה נוכח לפניו, ועל כך אשיב כי גם בדרכים טכניות או אלקטרוניות ניתן להשיג זאת. אין ספק כי בשיחת ועידה בוידאו, יכול בית המשפט להסביר ולהתרשם מההבנה של הצד המתדיין שהרי הבעות פניו נמצאות לפניו, אולם אין לפסול באופן כולל גם הסבר טלפוני, כאשר בית המשפט שואל שאלות את מי שנמצא בצד השני, על מנת להתרשם אם אכן הבין השומע את הסברי בית המשפט. במקרה כגון זה הקושי שנותר הוא לוודא אם מי שנמצא בעברו השני של הקו הוא אכן מי שהוא מציג עצמו. נראה לי כי במקרה הנדון, כאשר הציעה המבקשת כי השיחה תתנהל בנוכחות הקונסול, והקונסול ייאשר כי הוא זיהה את המשוחח (ואם יש צורך לחזור ולוודא זאת במכתב שיכתוב הקונסול לאחר קיומה של השיחה וזאת לאחר שגם אישר בעת קיומה את זהות הדובר ואף לצרף למכתב צילום של המשיב, שצולמה בפתח השיחה הטלפונית), הרי ניתן בהחלט להתגבר על הקושי שבזיהוי המדבר. 14. בוודאי הוא שהסמכות להכריע אם השתכנע בהבנת העומד מאחורי הקו ואינו נראה לעיניו, היא לבית המשפט. 15. בית משפט קמא הפנה לפסק דינה של השופטת ש' גליק בתמ"ש 004480/05 פלונית נ' אלמוני (פורסם בתוכנות המשפטיות) . אולם מעיון בפסק דין זה עולה כי השופטת גליק לא פסלה אישור הסכם באופן טלפוני אם יש אישור של הקונסוליה לערוך שיחת ועידה כפי שהצעתי. אני מפנה לפסק דינו המקיף של השופט יעקב כהן בתמ"ש (כפר סבא) 28580/03 ערן הורנשטיין נ' עידית הורנשטיין (פורסם בתוכנות) שבו התיר בית המשפט שיחת ועידה טלפונית על מנת לאשר הסכם. 16. בהתאם למסקנותי אלו, אני מורה כי בית משפט קמא יקבע מועד לשיחה טלפונית שבה ישתתף הקונסול והמשיב 1 וכן המבקשת. הקונסול יזהה את המשיב, ובית המשפט יסביר בטלפון למשיב את המוטל עליו על פי דין. לאחר מכן, יאשר הקונסול בכתב כי המשיב אכן זוהה על ידו בעת הישיבה. אם ישתכנע בית המשפט כי המשיב הבין, סבורה אני כי די בכך על מנת לקיים את הוראות החוק. 17. מאחר שהמדינה הגיבה לבקשה על פי הוראותי, ואיננה צד בתיק, אין מקום לחייב בהוצאות. חוזהגירושיןהסכם גירושין