קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית ראשונה: .1הנתבע דחה את תביעת התובעת לקצבת זקנה, או לחלופין, לביטוח ברשות. .2התביעה לקצבת זקנה נדחתה כדין מאחר שהתובעת אינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ולפיכך אינה מבוטחת בביטוח זקנה ושאירים, בהתאם לחוק. .3התובעת הוכרה כנכה בשיעור % 74בהתאם לפרק ו' 2מחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, אך לא די בכך כדי להפוך את התובעת למבוטחת בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל"ט-1979, מאחר ודרגת נכותה היא פחותה מ-.75 התובעת הופיעה בפני ועדת נכות ראשונה (מוצג נ/1), אשר קבעה לה, כאמור, דרגת נכות של % .74לתובעת נשלחה הודעה על זכותה לערער בפני ועדה לעררים (מוצג ת/1), אך התובעת לא ניצלה זכות זו. לדבריה היא לא יודעת קרוא וכתוב ולכן לא היתה מודעת לזכות לערער, ובמיוחד היא לא הבינה את המשמעות המשפטית שבין דרגת נכות של % 74לבין דרגת נכות שהיא % 75ומעלה. משהובהר לה הדבר, תוך כדי דיון בבית-הדין, ביקשה להאריך את המועד להגשת ערעור. בית-הדין, בהחלטה קודמת, המליץ בפני הנתבע להעתר לבקשה זו, אך הנתבע החליט באמצעות פקיד התביעות שלא להעתר לבקשה, בנימוק שחלפו מספר שנים מאז תום המועד להגשת ערעור. התרשמנו מהתובעת שהיא אדם פשוט ולא משכיל ולכן דבריה בעניין הגשת הערעור עשו עלינו רושם כן ומהימן. .4יש להצטער על כך שהנתבע לא נעתר להמלצת בית-הדין להאריך לתובעת את המועד להגשת ערעור בפני ועדה רפואית לעררים. קשה להבין ולהשלים עם יחס נוקשה זה של הנתבע המתיישב יותר עם מדיניות של חברת ביטוח מסחרית ולא מתיישב כלל עם האופי והמטרות של המוסד לביטוח לאומי, אשר אינו תאגיד שמטרתו לעשות רווחי, אלא תאגיד שמטרתו להגשים מדיניות חברתית סוציאלית, כפי שבאה לידי ביטוי בחוקי המדינה. כלל ידוע הוא שפרקליטי המדינה מנועים מלהגן על המדינה בטענת התיישנות, אלא ברשות מיוחדת של היועץ המשפטי לממשלה. מדוע יוציא המוסד לביטוח לאומי את עצמו מכלל ישראל? כאשר המדינה סבורה שלא יאה לה להתגונן בפני אזרח בטענת התיישנות, מדוע יעשה כן דווקא המוסד לביטוח לאומי? על כך שזו גם מטרתו של המחוקק אין עוד ספק, שכן בתיקון מס' 8לחוק בית-הדין לעבודה, תש"ם- 1980(ס"ח 972) הסמיך המחוקק את השרים להתקין תקנות בדבר הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או שבנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק. אלא שהשר, משום מה, טרם התקין תקנות כאמור. .5בטרם חוקק התיקון הנ"ל לחוק נפסקה הלכה על-ידי בית-הדין הארצי, כי אין בתי-הדין מוסמכים להאריך מועד שנקבע בחיקוק ועל הלכה זו הסתמכה באת-כוח הנתבע, בין השאר, בטענותיה כי יש לדחות את התביעה. מאז יצאה ההלכה הנ"ל מלפני בית-הדין הארצי, העניינים התפתחו, אבל ראשית, המחוקק ראה לשנות את המצב המשפטי שנוצר כתוצאה מהלכה זו. שנית: מצב של העדר תקנות נדון בבית-המשפט הגבוה לצדק, אשר פסק כי בית-הדין לעבודה מוסמך מכוח הוראות סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, להנהיג הסדר דיוני שמטרתו ליישם את הוראות המחוקק כל עוד השר לא התקין תקנות. על יסוד כל האמור לעיל אנו סבורים, כי זהו מקרה יפה לבית-הדין לעבודה לעשות שימוש בסמכויותיו ולהנהיג הסדר דיוני כאמור. .6על יסוד כל האמור לעיל, אנו מחליטים בזאת להאריך לתובעת את המועד להגשת ערעור על החלטת ועדת הנכות הראשונה. הנתבע יגרום לכך כי עניינה של התובעת יובא לדיון בפני ועדת נכות לעררים, אשר תחליט אם יש מקום להעלות את דרגת נכותה של התובעת. והיה וועדת נכות לעררים תעלה את דרגת נכותה של התובעת ל-% 75או יותר, ידון הנתבע ויחליט בדבר תביעת התובעת לביטוח ברשות וגם/או לקצבת זקנה. .7פסק-דין זה יודע לצדדים בדואר רשום. בשל חשיבות הנושא יועברו העתקים של פסק-דין זה לשר המשפטים, לשר העבודה והרווחה ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדרפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית