הארכת מועד בשל לידת בת לעורך דין

ב"כ המבקשים טען כי נולדה לו בת ביום 9.11.09 ולכן לא הספיק לסיים את הכנת הערעור. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד בשל לידת בת לעורך דין: 1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב' 6271/03; סגנית הנשיאה חגית שגיא) מיום 3.11.09, אשר נמסר לב"כ המבקשים - לפי אישור המסירה המצוי במערכת הממוחשבת - ביום 4.11.09, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור היה יום 6.12.09 (שכן יום 4.12.09 היה יום ו'). הבקשה הוגשה ביום 21.12.09. רקע 2. המבקשים עבדו במשיבה, כמורים (ובהמשך כסגן מנהל ומנהל בהתאמה), ויצאו לפנסיה מוקדמת. המחלוקת שהתבררה בבית הדין האזורי הינה האם יש לחשב את הפנסיה המוקדמת המשולמת להם לפי הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן - "חוקת העבודה"), או שמא לפי ההסכמים הקיבוציים המיוחדים לעובדי הוראה בחינוך העל יסודי. 3. בית הדין האזורי דחה את התביעה, לאחר שקבע שהמבקשים לא עמדו בתנאים הנקובים בחוקת העבודה לצורך יציאה לפנסיה מוקדמת. לפי קביעתו, פרישתם המוקדמת של המבקשים כלל לא היתה לפי המסלול המותווה בחוקת העבודה אלא - בידיעתם המלאה - במסלול פרישה מוקדמת של עובדי הוראה, לפי תוכנית ארגוני המורים ומשרדי החינוך והאוצר ובמימונה המלא של המדינה. לכן, תשלומי הפנסיה המוקדמת שלהם אמורים להיות מחושבים, כפי שחושבו בפועל, בהתאם לתקנות הפנסיה של קג"מ. טענות הצדדים 4. ב"כ המבקשים טען כי נולדה לו בת ביום 9.11.09 ולכן לא הספיק לסיים את הכנת הערעור. לאור זאת, הנו מבקש הארכת מועד בת 30 יום לצורך הגשתו. ב"כ המבקשים לא פירט בבקשה מתי הגיע לידיו פסק הדין, אך מציין כי "פרק הזמן העומד לרשות המבקשים לצורך הגשת הערעור עומד להסתיים". יצוין כי לפי האמור בבקשה, אמור היה להתלוות אליה אישור "אשפוז לצורך לידה", אך כל מסמך לא צורף. 5. המשיבה מתנגדת לבקשה, ומדגישה כי הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד החוקי האחרון להגשת הערעור. לגישתה, לידת בתו של ב"כ המבקשים אינה בגדר מצב רפואי המצדיק מתן הארכת מועד להגשת הערעור, ודאי בהתחשב בפרק הזמן הארוך שחלף ממועד הלידה ועד הגשת הבקשה. המשיבה אף מציינת כי ב"כ המבקשים נכח בדיון משפטי שהתקיים ביום 11.11.09, כך שיכול היה לטפל בענייני משרדו גם בתקופה הסמוכה שלאחר הלידה. לסיום טענה כי סיכויי הערעור נמוכים, ולא בכדי הבקשה כלל לא מתייחסת לכך. 6. בתגובה לתשובת המשיבה הגיש ב"כ המבקשים "בקשה חוזרת להארכת מועד", במסגרתה צירף אישורי מחלה לימים 18-24/1/10 (הגם שאינם רלוונטיים לתקופה שבמחלוקת) ובה פירט את הטעויות שנפלו, לגישתו, בפסק דינו של בית הדין האזורי. לגישתו, התיק מעלה לדיון "שאלה משפטית חשובה לגבי גובה קצבתו של עובד בפרישה מוקדמת... ושאלה זו ראוי כי תתברר בפני בית הדין הארצי... לאור השלכתה על תנאי מורים רבים ברשת עמל". לבקשה צורף נוסח הודעת הערעור. 7. בנוסף לבקשה ה"חוזרת" הגיש ב"כ המבקשים גם תגובה לתשובת המשיבה, במסגרתה טען כי פסק הדין הגיע לידיו "מס' ימים" לאחר שניתן, כאשר רעייתו ילדה בסמוך לאחר מכן בניתוח קיסרי ולכן נאלץ לשהות בבית ולטפל בשני ילדיו הנוספים - למעט התייצבות לחלק מהדיונים שנקבעו על מנת למנוע פגיעה בלקוחות. לגישתו, לידה הנה בגדר "טעם מיוחד" שכן תאריכה אינו ידוע מראש. עוד ציין כי המבקשים הגישו תביעה נוספת כנגד המשיבה בבית הדין האזורי, שהנה "נגזרת" של עניין זה, ולכן ממילא לא ציפתה המשיבה לסופיות ההליכים. עוד הנו טוען כי ככל שלא תינתן הארכת מועד להגשת הערעור, "תישאר השאלה הפרשנית המהותית האם דחייתו עקב אי הגשה במועד לכאורה מהווה מעשה בית דין המונע הגשתן של תביעות דומות בעתיד" - והדבר יגרור דיונים משפטיים נוספים ומיותרים. הכרעה 8. המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), ועומד על 30 יום. סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, ומתאפשרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". הפסיקה קבעה כי אין נוסחה נוקשה להגדרת "טעם מיוחד", וכל מקרה אמור להיבחן על פי נסיבותיו, כאשר דרך כלל יוכר "טעם מיוחד" כאשר התרחש אירוע שאינו בשליטת בעל הדין ו/או לא ניתן היה להיערך אליו מראש (ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט ואח', פ"ד נה2) 904). האינטרסים המעורבים הינם זכות הגישה לערכאות מחד, ועקרון סופיות הדיון מאידך. 9. במקרה זה, הבקשה הוגשה 15 יום לאחר המועד החוקי האחרון להגשת הערעור, כאשר בפרק זמן זה כבר נוצרה ציפייה לסופיות ההליכים אצל המשיבה. הסיבה היחידה המועלית לצורך הנמקת האיחור הנה העובדה כי לב"כ המבקשים נולדה בת ביום 9.11.09, כאשר הדבר חייב אותו לשהות בביתו עם ילדיו הנוספים ויצר עומס עבודה. ב"כ המבקשים מאשר כי לא התנתק לחלוטין מענייני משרדו בתקופה זו ואף התייצב לדיונים משפטיים. 10. אינני סבורה כי לידת בת לב"כ המבקשים, ללא אירועים מיוחדים הקשורים בכך (דוגמת מצב רפואי מיוחד חו"ח המחייבו לשהות לצידה בבית החולים), עומדת בפני עצמה כ"טעם מיוחד". ראשית, גם אם יום הלידה המדויק אינו ידוע - הרי שהמועד המשוער ללידה ידוע זמן רב מראש, ומאפשר להתכונן לקראתו. שנית, בין מועד הלידה לבין המועד האחרון להגשת הערעור עמדו לרשות ב"כ המבקשים כ - 27 ימים, במהלכם יכול היה להספיק להכין את הערעור או לכל הפחות בקשה להארכת מועד להגשתו אשר היתה מוגשת טרם חלוף המועד החוקי. ב"כ המבקשים לא הסביר מדוע לא פעל בדרך זו אלא המתין 15 יום נוספים לאחר המועד האחרון להגשת ערעור לצורך הגשת בקשתו הראשונית. 11. גם אם נקיש מהפסיקה העוסקת בהארכת מועד עקב מצב רפואי, הרי שזו קובעת כי מחלה תוכר כ"טעם מיוחד" רק בהתקיימם של שני תנאים מצטברים: "האחד - עובדת קיומה של המחלה; והשני - השפעת המחלה על תפקודו של בעל הדין ועל יכולתו לפנות לבית המשפט במועד. רק בנסיבות בהן יוכח שבעטיה של המחלה נבצר מבעל הדין לפעול במועד יהווה הדבר טעם מיוחד להארכת המועד" (בש"א 4072/02 שרחביל נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.6.02). בעניין שלפני, לידת בתו של ב"כ המבקשים לא מנעה ממנו לטפל בענייני משרדו (כפי שאישר בעצמו) ולכן לכל הפחות יכול היה להגיש בקשה להארכת מועד במסגרת המועד החוקי להגשת הערעור. 12. לאמור לעיל יש להוסיף את דרך הגשת הבקשה המקורית על ידי המבקשים - ללא ציון המועד בו התקבל פסק הדין במשרד בא כוחם; תוך יצירת מצג (ראו הציטוט בסעיף 4 לעיל) כי הבקשה מוגשת תוך כדי המועד החוקי להגשת הערעור; ללא כל מסמך נלווה וללא התייחסות לסיכויי הערעור. 13. המבקשים טוענים עוד לעניין התביעה הנוספת שהגישו בבית הדין האזורי, אך כפי שהם עצמם טוענים - מדובר בתביעה נפרדת לגביה התקבלה בקשתם לפיצול סעדים, וממילא אין לכך השלכה על העניין שלפני. 14. נותר לדון בסיכויי הערעור, המהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר מתן הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.1.09). לאחר עיון בכל החומר לרבות תיק בית הדין האזורי, שוכנעתי כי סיכויי הערעור נמוכים ואינם עומדים בפני עצמם כ"טעם מיוחד". בית הדין האזורי שוכנע כי פרישתם של המבקשים נעשתה במסגרת מסלול הפרישה המוקדמת של משרד החינוך בהתייחס לעובדי הוראה, אשר התבצע על פי כללי קרן הפנסיה במימון המדינה וללא מעורבות של המשיבה. אף נקבע עובדתית כי המדינה היא שאישרה את בקשת המבקשים לצאת לפנסיה מוקדמת בהתאם למסלול האמור, וכי המבקשים היו מודעים לכך טרם פרישתם. 15. סוף דבר - הבקשה להארכת מועד נדחית. בהתחשב בכלל הנסיבות והיות המבקשים גמלאים, אין צו להוצאות. עורך דיןהארכת מועדלידה