ביטול החלטה לדחיית התנגדות לתכנית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול החלטה לדחיית התנגדות לתכנית: א. מהות העתירה זו עתירה שהוגשה בתאריך 10.6.99 ועניינה בקשה מבית המשפט להורות לועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז (להלן: "הועדה המחוזית") לבטל את החלטתה מיום 7.3.99, בה דחתה את התנגדות העותרת לתכנית גז18/13/ ולחייב את המשיבות להכיר בזכויות גן-הדר קורפ. במסגרת תכנית גז18/13/ בדרך של הקצאת מגרשים לפי זכויותיה היחסיות או בקביעת פיצוי הולם בגין זכויותיה במקרקעין. לחילופין, לחייב את הועדה המחוזית לבטל החלטתה לאשר למתן תוקף את תכנית גז18/13/, ככל שהיא מתייחסת לגוש 3708. ב. עובדות רלבנטיות העותרת, לטענתה, הינה בעלת המניות והשליטה בחברה בשם סידבורן אסטייט קורפ. חברת סידבורן אסטייט קורפ. מחזיקה במניות ובזכויות בחברת גן-הדר קורפ (להלן: "גן-הדר"), חברה זרה הרשומה בישראל. העותרת מגישה עתירה זו בשמה של גן-הדר הרשומה כבעלים של חלקות בגוש 3709 וגוש 3708. היא טוענת כנגד החלטתה של הועדה המחוזית מיום 7.3.99 בה דחתה את התנגדותה ליתן תוקף לתכנית גז18/13/, המתייחסת גם לחלקות הרשומות בבעלות גן-הדר ומטרתה תוספת מגרשים ושינוי ייעוד ציבורי בשטח. לטענת העותרת תכנית גז18/13/ מהווה שינוי לתכנית מתאר מספר גז1/13 אשר בתוקף משנת 1985 וחלה על חלקות שונות בגוש 3708 ובגוש 3709. עם היוודע לעותרת על הפקדת תכנית גז18/13/ היא הגישה את התנגדותה בטענה כי יש בה משום גושפנקא לנישול החברה מזכויותיה במקרקעין כפי שעולה מתכנית גז1/13/, אותה באה תכנית גז18/13/ לשנות. לטענת העותרת דבר תכנית גז18/13/נודע לה עם בחינת תכנית גז18/13/ אשר בגינה הוגשה העתירה. עמדת המשיבות הינה כי, תכנית גז1/13/ קיבלה תוקף לפני כארבע עשרה שנים, עשרות בתים נבנו על-פיה, בתכנית גז18/13/ אין פגם לא מדובר בתכנית איחוד וחלוקה, אין בה כל פגיעה במקרקעי העותרת כי אם הסתמכות על מצב הקיים מאז 1985. לטענתן, העותרת מנסה לתקוף על גבה את תכנית גז1/13/ ולשנות את טבלת האיזון אשר לפיה נקבעו זכויותיה בשעתו. כמו כן, העלו המשיבות מספר טענות סף, כמפורט בפרק ג' להלן. ג. טענות סף (1) זכות עמידה טוענים ב"כ המשיבות כנגד זכותה של העותרת לעמוד על זכויותיה של חברת גן הדר קורפ. אני מקבלת טענה זו. העותרת אינה רשומה כבעלת הקרקע. לטענתה יש לה זכויות בקרקע מכוח היותה בעלת מניות וזכויות בחברת סידבורן אסטייט קורפ., המחזיקה במניות ובשליטה בחברת גן הדר קורפ. העותרת לא הוכיחה את קשר השירשור עד לחברת סידבורן אסטייט קורפ. יתר על כן, גם אם היתה מוכיחה העותרת את החזקתה במניות ובזכויות בחברת סידבורן אסטייט קורפ., לא הוכח לשביעות רצוני מהו מעמדה בהקשר לגן הדר קורפ. מדברי ב"כ העותרת, עו"ד הרטבי, עלתה עובדה נוספת (שלא נתמכה בתצהיר בשום שלב) והיא: "לגבי זכות העמידה, קיימת חברה עם רכוש בארץ והיא נמחקה מחמת שלא דווחו לרשם החברות ולא שולמו אגרות, המנהל נפטר והיורשים לא יודעים. מי שיכול לטפל זה או האפוטרופוס הכללי או הגוף הפעיל בחו"ל". (עמ' 3). במלים אחרות: חברת גן הדר קורפ. שהיא הנפגעת העיקרית, נמחקה ואיננה קיימת עוד, וב"כ העותרת עושה מאמצים כדי להחיותה בארה"ב לשם עמידה על הזכויות הנטענות בעתירה זו, ובינתיים החברה מחוקה. ההלכה בדבר זכות עמידה בבג"צ נדונה בהרחבה בבג"צ 910/86 רס"ן (מיל.) יהודה רסלר, עו"ד נגד שר הבטחון (פ"ד מב(2) 441, 509), בפסק דינה של המשנה לנשיא, כב' השופטת בן-פורת: "כרגיל חייב העותר להיות הנפגע (או העלול להיפגע) מהחלטתה או מפעולתה של הרשות, אך במקרים חריגים תידון גם עתירה שהוגשה על-ידי מי שלא נפגע (או עלול להיפגע) אישית… . לדידי, כל עוד קיים נפגע ספציפי, העשוי, יכול ואף צריך - לפי תכתיב השכל הישר - להיות מעוניין לתקוף את החלטתה או פעולתה של הרשות, הייתי מהססת מאוד להכיר בזכות העמידה של כל אדם אחר (שאינו זרועו הארוכה)". בענייננו לא הוכיחה העותרת כל אינטרס ממשי וישיר הנפגע כתוצאה מהחלטת הרשות. לא הוכח שירשורה לחברת גן הדר קורפ. וחברה אחרונה זו נכון להיום מחוקה. (2) שיהוי והתיישנות אני מקבלת את טענת ב"כ המשיבות 1 ,2 ו- 4 כי העתירה לוקה בשיהוי. לא עולה מהתנגדותה של העותרת כי נפל פגם כלשהו בתכנית גז/ 18/13 הגורם לפגיעה בזכויות העותרת. התכנית אינה באה להקצות ולחלק מחדש את המגרש באותם גושים נדונים, אלא לשנות את ייעוד השטחים כפי שמופיעים בתכנית המקורית גז1/13/. גם בעתירה עצמה מודה ב"כ העותרת כי התכנית, לה הוא כיום מתנגד, באה לתת גושפנקא לתכנית הפוגעת, לטענתו, בזכויות העותרת. בטיעוניו הוסיף כי היא בעצם קטליזטור שגרם להגשת העתירה כשעיניה לעבר ולא לתכנית החדשה. לפיכך, מש"הורם המסך" מעל עתירה זו, נראה כי העתירה במהותה נוגעת לתכנית גז1/13/ אשר ניתן לה תוקף כדין לפני כארבע עשרה שנים. העותרת יכולה היתה לעמוד על זכויותיה במועד אישורה של התכנית או להגיש תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה ולתבוע פיצויים מן הרשות בשל פגיעה בזכויותיה לפי התכנית. היא לא הגישה התנגדות עובר לאישור התכנית במועד הקבוע לכך בחוק התכנון והבנייה, ואף לא הגישה תביעה לפיצוי בשל הפגיעה בתוך שלוש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית כקבוע בסעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה. טוענת העותרת כי תכנית גז1/13/ לא הובאה לידיעתה עובר לאישורה ועל כן לא ידעה על קיומה ועל הקצאת השטחים על פיה. למטרה זו צורף תצהיר עו"ד הרנוי לעתירה. עו"ד הרנוי הוצג בתצהיר כמנכ"ל חברת קריית נווה יצחק, השלטת ובעלת מניות בחברת סידבורן אסטייטס, שמחזיקה במניות ובזכויות בחברת גן הדר קורפ. מנגד, הוגש תצהיר של האדון גד אהרונסון , אשר היה מעורב בהליכי הקמת היישוב גני הדר, ממנו עלה כי עו"ד הרנוי, המצהיר מטעם העותרת, היה מעורב בהליכי התכנון והאישור של היישוב גני הדר. תכנית גז1/13/ היא תכנית המתאר המהווה את התשתית התכנונית של הישוב. אף עולה מתצהירו של מר אהרונסון, כי עו"ד הרנוי היה מעורב במספר עסקאות שנגעו לשטחים אשר בתכנית וכי המצהיר אישית דאג ליידעו בהתקדמות הליכי התכנון והבניה. מכאן ניתן להסיק שהטענה היא שלא היתה הודעה כדין לחברת גן הדר קורפ. כפי שציינתי, המדובר בחברה זרה שבוודאי פעלה באמצעות אנשים מקומיים. לטעמי אלה היו אמורים ליידעה על מצב תכנוני ומשפטי נתון מכוח נסיבות אלה. ההלכה בנוגע לשיהוי באה לידי ביטוי בדברי הנשיא שמגר בבג"צ 501/85 חייט נגד שר הפנים (פ"ד מ(2), 260 בע"מ 261): "שיהוי כה ניכר, שאין לו הצדקה עניינית, יש בו כדי לשלול בסיס ממשי מן העתירה. נכונותו של בית המשפט הגבוה לצדק להיעתר לפנייתו של העותר, מושפעת בכל מקרה ובכל עת, מן הקביעה בשאלה, מהי המידה שבה יש צורך לתת את הסעד למען הצדק, ושיהוי משמעותי, שהוא חסר הצדקה, מטה את כפות המאזניים לרעת העותר". אשר על כן, משלא הביאה העותרת כל טעם מוצדק למחדלה מלהתנגד לתכנית גז1/13/ במועד הקבוע לכך בחוק ובהתחשב בשינוי במצבם של גורמים רבים אשר סמכו ידם על תכנית זו, לא יהיה נכון בית המשפט להשתמש בסמכותו ולסייע במתן סעד מן הצדק כדי לשנות את מצבה של העותרת. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה כבר בשלב זה ומקבלת את טענות הסף. פסק - דין משקיבלתי את טענות הסף של המשיבות, אני דוחה את העתירה. העותרת תישא בהוצאות המשיבות ובשכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ לכל משיבה. הסכומים ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין. בניההתנגדות לתכנית