סמכות בית המשפט לבטל צווי הריסה או להתלותם מעוגנת בסעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבנייה, תשנ"ה1965- -הקובע לאמור: "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הובטח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות בית המשפט לבטל צו הריסה: 1. שלושת המערערים מבקשים כי בית המשפט יבטל או יתלה את צווי ההריסה המינהליים שהוצאו כנגדם על-ידי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים, וזאת מן הטעם שהצווים הוצאו בשנים 1996 ו1997-, וניתנו למערערים אורכות לפי בקשותיהם לביצוע צווי ההריסה. 2. סמכות בית המשפט לבטל צווי הריסה או להתלותם מעוגנת בסעיף 238 א' (ח) לחוק התכנון והבנייה, תשנ"ה1965- -הקובע לאמור: "לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם הובטח לו שהבנייה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". 3. אין מחלוקת כי הבנייה לא בוצעה כדין בעת שבוצעה, ואף היום אין לה היתר בנייה לגבי שלושת המערערים, ולפי מצב העניינים היום - אין סיכוי כי בנייה זו תאושר בתקופה הנראית לעין. 4. ב"כ המערערים טוען כי הסיפא של אותו סעיף דן במצב העכשווי ולא במצב בעת שהצו הוצא. 5. טענה זו היא טענה אבסורדית, שכן אם בית המשפט יקבל אותה יהיה בכך כדי להכשיר כל בנייה בלתי חוקית, ויתרה מזו - לעודד עבריינים להפר צווי בית משפט על מנת שבעת שבית המשפט ידון בבקשתם לביטול צו ההריסה המינהלי - יוכלו לטעון שבעת הדיון הבנייה גמורה. 6. אין ספק כי הסיפא של סעיף 238 א' (ח) מתייחס לשאלה אם בעת מתן הצו הבנייה הייתה מושלמת אם לאו, לפי ההגדרה בדין. 7. המערערים אינם יכולים לטעון היום בפני בית משפט זה כי הבנייה הייתה מושלמת קודם מתן הצו, משום שהם הגישו כבר לבית המשפט קמא בקשה לביטול הצו מאותה עילה, הטענה נדחתה והם חזרו בהם מטענה זו. 8. גם טענת המערערים כאילו המשיב נהג בחוסר תום לב היא טענת סרק. המשיב בא לקראת המערערים בבקשותיהם לדחיות ואין לראות זאת כחוסר תום לב אלא היפוכו של דבר. 9. אין המערערים יכולים להיתלות בעובדה שחלפו 3 שנים מעת מתן הצווים לפני ביצועם בשל בקשות דחייה מטעמם - על מנת לבקש את ביטול הצווים לחלוטין או את התלייתם. 10. אין כל מקום לדחות או להתלות את הצווים - אפילו היינו מוסמכים לעשות כן - משום שהמערערים עצמם ישנו על זכויותיהם ולא פעלו בדחיפות לשינוי התב"ע באופן שיאפשר להם להגיש בקשות להיתרי בנייה כדין. 11. אפילו רצה בית משפט זה לבוא לקראת המערערים - לא יכול היה לעשות כן נוכח הדברים המפורשים בחוק. 12. לאור כל האמור - הערעורים נדחים. 13. שקלנו הטלת הוצאות נכבדות על המערערים בשל טענות הסרק, אולם מאחר שממילא יהיה צורך בהריסת בתיהם - אנו מוותרים הפעם על ההוצאות. 14. מניין 30 הימים לביצוע צווי ההריסה המנהליים לגבי המערערים יחל מהיום. *הערת השופט א"צ בן זמרה: עד כאן החוק, מעכשיו אני מבקש להעיר, לפנים משורת הדין : חוסר האפשרות להשיג היתרי בנייה בשכונת עיסוויה הוא עניין לשנים רבות, ועד היום ניתנו היתרים רק על-פי סעיף 78 לחוק תכנון ובנייה, דבר שהוא חריג ונדיר ביותר, במיוחד כשמדובר בשטח ירוק כבמקרים דנן. ניסיוני במשך 25 שנות שיפוט הוא שכל צווי ההריסה השיפוטיים שהוצאו על-ידי בית המשפט לענינים מקומיים, למיטב ידיעתי, לא בוצעו במסגרת גזרי דין על בנייה של מבנים שלמים שנבנו ללא היתר, ולא נאכפה הריסה על הנאשמים, והוועדה המחוזית והוועדה המקומית לא עשו שימוש בסמכותם לבצע את ההריסה. נכון הוא שהמערערים דנן עשו דין לעצמם, ונכון שקיבלו צווים להריסה עוד בשלב הבנייה, אך הם לא קיבלו צווי הריסה שיפוטיים, ולא הוגש נגדם כתב אישום. צווי ההריסה המינהליים הם מלפני מספר שנים. על כן נראה לי, שלפנים משורת הדין, ראוי כי הרשויות המינהליות יאפשרו למערערים האלה למצות את זכויותיהם עפ"י סעיף 78 לחוק, ולנסות להשיג היתר בנייה, ועל כן אני ממליץ אישית בפני הרשויות המינהליות להימנע מלבצע את צווי ההריסה, ולדחות את ביצועם עד למיצוי האפשרויות להשגת היתרים כדין.הריסת מבנהצו הריסהצווים