בעלות משותפת בנכס - חוק יחסי ממון

בית המשפט ציין כי תחולת חוק יחסי ממון בין בני זוג על בני זוג, אין בה כדי למנוע מכל אחד מהם להיות בעל נכסים, אין בה כדי לפגוע בקנייניו או בסמכויותיו ויכולתו לנהל את רכושו. סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי: "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני". וכפי שפורש בע"א 1915/91 יעקובי נ. יעקובי, פ"ד מט(3) 529, עמ' 621, ע"י כב' השופטת שטרסברג-כהן: "סעיף 4 לחוק... ברור מתוך סעיף זה שהדין החל על בני הזוג, במהלך חיי הנישואין באשר לזכויותיהם ברכוש הוא הדין הכללי..." ועוד (בעמ' 615): "...ככל שהדבר מתייחס לפירוק השיתוף, המצב הוא הפוך. חזקת השיתוף מאפשרת פירוק השיתוף שווה בשווה ללא קשר למצב חיי הנישואין ולמערכת היחסים בין בני הזוג. בית המשפט אינו אמור לבדוק אם אכן התפורר התא המשפחתי, אם יש הצדקה לפרק את השיתוף, אם עולה הדבר בקנה אחד עם האינטרס של שני בני הזוג, ומה השפעה יש לפירוק על בן הזוג שאינו רוצה בפירוק חיי הנישואין. פירוק כזה יכול שייעשה לפי דרישתו של כל אחד מבני הזוג, בכל עת, במהלך חיי הנישואין..." נכון כי הדברים המצוטטים מדברים ב"חזקת השיתוף" לעומת "משטר איזון המשאבים", אולם הרציונל נכון ביתר שאת למצב בו לא מדובר ב"חזקת שיתוף" כי אם בשיתוף ממש בנכס בו בני הזוג שותפים. הנה כי כן, כאשר בני זוג שותפים בנכס (ובהנחה שהצדדים אכן שותפים בנכסים), יחול הדין הכללי, ובענין דנן סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969-, לפיו כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף. ע"א 319/74 רובינשטין חברה קבלנית בע"מ נ' פיין, פ"ד ל(1) 454. וברוח דומה נפסק לענין פירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג. ע"א 206/90 ראש חודש נ' ראש חודש, פ"ד מו(3) 205. ע"א 288/71 מרדכי נ' מרדכי, פ"ד כו(1) 393. למעט אם התביעה מושתתת על אדני חוסר תום לב. שכן יריעתם הרחבה של סעיפים 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 וסעיף 61(ב) לחוק האמור - הקובעים כי בקיום חיוב הנובע מחוזה ובקיום פעולות משפטיות וחיובים אף שאינם נובעים מחוזה יש לפעול בתום לב ובדרך המקובלת - פרושה אף על הפעלה של זכות פירוק שיתוף במקרקעין. דר' דרורה פלפל - פירוק שיתוף במקרקעין בדירת מגורים של בני זוג - הפרקליט לט' חוברת ג', 488.מקרקעין משותפיםבעלותיחסי ממון