בקשה לא לחייב בהוצאות משפט

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לא לחייב בהוצאות משפט: 1. בפניי בקשת ב"כ סולל בונה לבטל אותו חלק של פסק הדין שניתן ביום 5.12.99 ולפיו חוייבה סולל בונה לשלם לנתבעת דניה סיבוס בע"מ הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח בצרוף אגרת בית המשפט. 2. ב"כ דניה סיבוס פנה לבימ"ש ביום 16.11.99 ב-בש"א 10556/99 ועתר למתן פסק דין לפיו מתקבלת הודעת צד ג' שהגישו דניה סיבוס ומדן כרמל בע"מ (הנתבעות) כנגד סולל בונה לרבות חיובה בהוצאות הדיון. בהחלטה מיום 16.11.99 ביקשתי לקבל תגובת ב"כ סולל בונה וכן תגובת ב"כ צדדי ד' שבתיק. ב"כ צדדי ד' הודיעו ביום 2.12.99 שאין להם כל עמדה ביחס לבקשה זו. 3. פסק הדין בתיק ניתן ביום 5.12.99 בהתייחסו הן לתביעת השיפוי של סולל בונה כנגד הצדדים הרביעיים (לפי סעיף 79 א' של חוק בתי המשפט), והן לחיובה של סולל בונה בתשלום הוצאות המשפט לדניה סיבוס בגין הליכי צד ג'. ציינתי בפסה"ד כי נכון למועד מתן פסק הדין לא הונחה בפניי תגובת ב"כ סולל בונה ביחס ל-בש"א 10556/99. תגובה זו הובאה בפני ביום 5.12.99 אחה"צ לאחר שכבר נתתי את פסה"ד כפי שציינתי על גבי התגובה. 4. באותה תגובה נטען כי מאז פסק הדין בביהמ"ש העליון בהליכים אחרים שבין הצדדים נמסר אישית לב"כ דניה סיבוס שאין צורך בהמשך הופעתו בתיק וכי למעשה "סולל בונה" לקחה על עצמה את התחיבויות הנתבעת, ולמעשה ב"כ הנתבעת לא הגיע לישיבות בימ"ש ולא היה שותף לכל הדיונים מאז ניתן פסה"ד בביהמ"ש העליון, וכן לא השתתף בישיבה שהתקיימה בפני מומחה ביהמ"ש, וכן טען ב"כ סולל בונה שגם לא ניתן פס"ד בתיק זה בהודעת צד ג' כנגד צדדי ג', וזאת בהסכמתה של הנתבעת שלא העלתה טענה בענין ההוצאות. וכן נטען על ידי ב"כ סולל בונה שהיתה הסכמה בתביעות דומות נוספות כך שבמסגרת איחוד התיקים שולמו הוצאות הכוללות גם תביעה זו. עד כאן תמצית טענות ב"כ סולל בונה בתגובתו. 5. לאחר שניתן פסק הדין ביום 5.12.99 (וכאמור, התגובה הנ"ל הובאה בפניי רק לאחר מתן פסה"ד) הגיש ב"כ סולל בונה בקשתו לבטל את החיוב בהוצאות בציינו, בין היתר, שרק ביום 24.11.99 המציא לו ב"כ דניה סיבוס את הבקשה לחיוב בהוצאות. לגוף הענין טוען ב"כ סולל בונה שאין מקום לחייב את סולל בונה בהוצאות המשפט והאגרה. על כך הגיב ב"כ דניה סיבוס ומדן כרמל בע"מ בציינו שאין בבקשת הביטול כל נימוק מדוע אין החיוב בהוצאות נכון. לדעתו גם אילו היתה תגובת סולל בונה בפני ביהמ"ש לא היה נפסק אחרת. ב"כ דניה סיבוס מציין שההליך הוגש עוד בשנת 1991. בהגנתה הכחישה סולל בונה את מחויבותה לשפות את דניה סיבוס. ביום 17.6.96 לאחר שביהמ"ש העליון נתן את פסק דינו וב"כ דניה סיבוס ביקש מב"כ סולל בונה לקבל על עצמו את המחויבות לתביעת התובעים, לא היתה היענות לבקשה זו . עקב כך נאלץ ב"כ דניה סיבוס לתקן את הודעת צד ג' (החלטה מיום 4.7.96 המ' 30411/96). רק ביום 25.9.96 קיבלה על עצמה סולל בונה את המחויבות בתיק. עוד מציין ב"כ דניה סיבוס שהפשרה ששולמה לתובעים הסתכמה ב - 330,000 ש"ח בערכים של יולי 1997. (למעשה פסה"ד החלקי מיום 21.9.97 הוא ע"ס 340,000 ש"ח כולל הוצאות המשפט), ולרבות תיקון ציפוי החוץ על הבנין שערכו, לטענת ב"כ דניה סיבוס, כמיליון ש"ח. (העלות שקבע ד"ר ע. גלזמן הסתכמה בסכום כ 578,200 ש"ח ליום 23.10.96). כמו כן מציין ב"כ דניה סיבוס שעד מתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון, ועד יום 25.9.96, הופיע ב"כ דניה סיבוס ליותר מ10- ישיבות, וגם לאחר מכן הופיע בחלק מהן. למעשה בפועל, כך טוען ב"כ דניה סיבוס, נתקבלה ההודעה לצד ג' של הנתבעות כנגד סולל בונה ולכן עליה לשאת בהוצאות. כמו כן הודיע ב"כ דניה סיבוס בעמ' 15 לפרוט' ישיבת 25.9.96 כי הוא שומר על זכותו לבקש הוצאות, וההוצאות שנפסקו בסופו של דבר הינן בסכום קטן ביותר (כ- 2% מן התביעה המקורית) . עד כאן תמצית טענות ב"כ דניה סיבוס. 6. עיינתי בטענותיהם של ב"כ שני הצדדים ונראה לי, גם לאחר שלקחתי בחשבון את כל טענותיו של ב"כ סולל בונה, שאין מקום לשנות את ההוצאות כפי שנפסקו בפסה"ד מיום 5.12.99. ציינתי בפסה"ד כי ההוצאות נפסקות בשים לב להליכים שדניה סיבוס נאלצה לנקוט לצורך חיובה של סולל בונה בתביעות הדיירים, ובשים לב לאותן ישיבות בימ"ש כהן נטל חלק בא-כוחה של דניה סיבוס. התביעה המקורית של הדיירים כנגד דניה סיבוס ומדן כרמל הוגשה ביום 5.6.91 כשערך התביעה היה אז 482,942 ש"ח. הודעת צד שלישי נשלחה על ידי הנתבעות ביום 24.9.91 ובכתב הגנתה הכחישה סולל בונה את חבותה. אכן, ביום 25.9.96 הודיע ב"כ סולל בונה שלאור אישור פסק דינו של כב' הנשיא מ. סלוצקי (שניתן בהליכים אחרים שבין הצדדים) ע"י ביהמ"ש העליון, תכבד סולל בונה ותשלם כל פסק דין שיינתן, אך יש כמובן ליתן את הדעת להליכים שהתקיימו בתיק זה עד לאותו שלב. מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי ב"כ הנתבעות נטל חלק בישיבות בימ"ש שהתקיימו בתאריכים: 18.11.92, 31.12.92, 28.3.93, 30.5.93, 27.9.93, 24.2.94 , 19.6.94, 8.12.94, 23.3.95 , 2.5.95, 21.6.95, 23.10.95, 6.12.95, 25.1.96, 22.2.96, 27.3.96, 17.6.96, 25.9.96, סה"כ : 18 ישיבות. ב"כ הנתבעות ציין בישיבת 25.9.96 כי הוא שומר על זכותו לדרוש פסיקת הוצאות. לאחר מכן הופיע ב"כ הנתבעות גם בישיבות ביהמ"ש בתאריכים 26.6.97, ו 21.9.97-, ופעם נוספת גם ביום 21.9.99. 7. מכל מקום, גם בלקחי בחשבון את הישיבות בהן נטל חלק ב"כ הנתבעות עד לישיבת 25.9.96, ובשים לב להליכים שהיה על הנתבעות לנקוט לצורך חיובה של סולל בונה, לא ראיתי הצדקה לשנות את שיעור ההוצאות בו חויבה סולל בונה לפי פסה"ד מיום 5.12.99. הבקשה שב-בש"א 11640/99 נדחית בזאת. אין צו להוצאות . הוצאות משפט