בקשה למינוי מומחה רפואי עם התמחות ספציפית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למינוי מומחה רפואי עם התמחות ספציפית: א. ב"כ התובע עותר למנות בתיק זה מומחה רפואי בתחום כירורגיה כללית, עם התמחות בניתוחי בקע, אשר יבדוק את התובע ויחווה דעתו לענין הקשר הסיבתי שבין הניתוח נשוא תביעה זו לבין הנזקים שנגרמו לתובע, זאת לאחר שבתשובה לסדרה שניה של שאלות הבהרה ששיגר ב"כ התובע למומחה הרפואי שנתמנה בתיק זה בתחום האורולוגיה, השיב המומחה במכתבו מיום 16.11.99 וכתב: ".... עלי להזכיר לך כי חוות הדעת היא בתחום אורולוגי בלבד. לפי דעתי באם אתה חפץ בתשובת מומחה לסוגי ניתוחי בקע עליך לבקש חוות דעת נפרדת מכירורג כללי". ב. ב"כ הנתבעים, בתגובתו, מתנגד לבקשה בציינו כי התובע הוא שבחר והגיש וצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של אורולוג מטעמו, וכך גם נעשה שעה שביהמ"ש מינה מומחה רפואי בתחום האורולוגיה, וכל זה נעשה בהסכמת התובע. לדעת ב"כ הנתבעת אין זו אלא תואנה מצד ב"כ התובע במטרה למצוא לעצמו מפלט מחוות דעת בלתי נוחה של המומחה הרפואי ולגרום למינויו של מומחה אחר. נראה כי תשובת המומחה במכתבו מיום 16.11.99 נכתבה כדי להיפטר משאלות טורדניות של ב"כ התובע. עוד מזהיר ב"כ הנתבעת מפני היענות לבקשה שמא יגרום הדבר לסיבוך ההליכים ע"י מינוי מומחה מחליף או רופא נוסף. ג. עיינתי בטענותיהם של שני הצדדים. אני סבור שבקשת ב"כ התובע היא בקשה לגיטימית. לכתב התביעה צירף ב"כ התובע את חוות דעתו של הד"ר ש. קדר שהתמחותו, כמצויין בחוות דעתו, היא כירורגית אורולוגית. הטענה בכתב התביעה היא שהנתבע מס' 1 לא דאג כראוי להחלמתו של התובע ולהתאוששותו מן הטיפול, ולא פעל כפי שמנתח כירורגי סביר היה נוהג בנסיבות העניין. עוד נטען כי הנתבעת השניה לא נתנה דעתה לסכנת היווצרות נמק באשך של התובע לאחר הניתוח, לא העסיקה צוות רפואי בכיר ומיומן, ולא נהגה כפי שקופת חולים סבירה היתה נוהגת בנסיבות הענין. עינינו הרואות שבכתב התביעה עולות סוגיות הקשורות גם לתחום הכירורגיה. אכן, חוות הדעת של הרופא מטעם התובע ניתנה ע"י רופא שהתמחותו כירורגית אורולוגית. ד. חוות הדעת של הרופא מטעם הנתבעים ד"ר י. מדג'ר היא של רופא שמומחיותו הן אורולוגית והן כמנהל יחידה לאנדרולוגיה ופריון הגבר. המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש הוא מומחה לאורולוגיה, ואולם, כמצויין כבר לעיל, בתשובה לסדרה השניה של שאלות הבהרה ענה המומחה מטעם ביהמ"ש שאם חפץ ב"כ התובע לקבל תשובות של מומחה לסוגי ניתוח בקע, עליו לבקש חוות דעת נפרדת מכירורג כללי. ה. בניגוד לדעת ב"כ הנתבעים, אינני סבור ששאלותיו של ב"כ התובע היו "טורדניות". הרי התובע אושפז לביצוע ניתוח בקע מפשעתי, וכתב התביעה מייחס לנתבעים רשלנות בגין העדר טיפול נכון בתובע בגין הניתוח הנ"ל. בהחלטת המינוי הוצגה למומחה השאלה האם לדעתו הטיפול הרפואי שקיבל התובע בכל הנוגע לתובענה זו היה תקין אם לאו, ואם לא היה הטיפול תקין, במה התבטא הדבר. אם איפוא נשאל המומחה במכתב ב"כ התובע מיום 11.11.99 האם קיימות מספר שיטות לניתוח מסוג זה, באיזו שיטה בחר הנתבע, והאם זו השיטה המועדפת לפי הספרות המקצועית רפואית, וכן נשאל עוד: כמה זמן לאחר ניתוח מסוג זה נהוג או סביר לשחרר חולה שעבר ניתוח כזה, והאם השארתו להשגחה היתה מונעת את הנזק, האם נהוג שהמנתח עצמו יבחן את תלונות המנותח, האם יכול היה הנמק להימנע אילו נבדק התובע ע"י המנתח מיד עם תחילת התופעות שהביאו לתלונות, ועוד שאלות מסוג זה, שלא את כולן פירטתי. אין לומר שאלה שאלות "טורדניות". לכאורה נראה כי הינן שאלות המחייבות התייחסות. ו. אם סבור המומחה מטעם ביהמ"ש שיש לבקש חוות דעת נפרדת מכירורג כללי הואיל וחוות דעת המומחה היא בתחום האורולוגי בלבד, הרי אין מנוס לדעתי אלא להיעתר לבקשת ב"כ התובע ולמנות מומחה רפואי בתחום כירורגיה כללית שהתמחותו בניתוחי בקע. מכאן שיש למנות מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש לשתי שאלות, ואלה בלבד: האחת - האם לדעת המומחה הטיפול הרפואי שקיבל התובע בכל הנוגע לתובענה הנדונה כאן היה תקין, אם לאו. אם לא היה הטיפול תקין - במה התבטא הדבר. השניה - האם יש קשר סיבתי בין הניתוח שעבר התובע לבין אבדן האשך? ז. חוות הדעת של פרופ' ע. שפירא עומדת בעינה, אך למעט ביחס לשתי השאלות הנ"ל, דהיינו, האם היה הטיפול הרפואי שקיבל התובע תקין אם לאו, והקשר הסיבתי בין הניתוח לבין אבדן האשך. המומחה הרפואי שיתמנה יהיה בתחום הכירורגיה הכללית עם התמחות בניתוחי בקע. ב"כ הצדדים ינסו להגיע ביניהם להבנה בתוך 5 ימים ממועד המצאת החלטה זו ביחס לזהות המומחה. אם לא יגיעו להבנה בענין זהות המומחה, יודיעוני על כך, ואזי אקבע אני את זהות המומחה. שכרו של המומחה הרפואי ישולם בשלב זה ע"י התובע. האחריות לתשלום השכר למומחה הרפואי חלה על ב"כ התובע ישירות. בפסה"ד אקבע על מי חלה הוצאה זו בסופו של דבר. ח. המומחה הרפואי יקבע, לאחר שיעיין בכל המסמכים שיקבל, האם יש צורך בבדיקת התובע לצורך מתן תשובותיו לשתי השאלות הנ"ל, ואם יהא צורך יתאמו ב"כ הצדדים את מועד הבדיקה. אין להמציא את חוות הדעת של פרופ' ע שפירא למומחה שיתמנה. התיק לעיוני ביום 4.1.2000, לקביעת זהותו של המומחה. רפואהמינוי מומחהמומחה רפואימומחה