קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לדמי פגיעה בגין אוטם שריר הלב / דמי פגיעה אירוע לב: 1. התובע הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 9/3/98. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק - "על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעצמאי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך. עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 09/03/1998. האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים", הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. ביום 20/8/01 ניתנה בתיק זה החלטה לפיה עובדות המקרה בתיק זה הינן: א. הת' הינו שען/תכשיטן במקצועו, עצמאי ובעל חנות "תכשיטי סבוי"; ב. לתובע אושרה מסגרת אשראי של 30,000 ₪ בחשבונו בבנק הפועלים (להלן - הבנק); ג. ביום 9/3/98 קיבל הת' טלפון מהבנק בו הודיעו לו שחרג ב-10,000 ₪ מעל האשראי שאושר לו (כ-30,000 ₪) וכי אם לא יפקיד מיד סך 10,000 ₪ הבנק יחזיר שיקים שנתן לספקים; ד. הת' ידע שאין לו ממי לקבל את הסך 10,000 ₪ שעליו להפקיד מיידית וכן ידע שיש מעל 10 המחאות שעומדות להפרע תוך מספר ימים והוא עלול, עקב אי פרעונם, להפוך ללקוח עם חשבון מוגבל. במקרה זה לא יוכל למסור המחאות לספקים מחשבון זה, שהינו החשבון העסקי היחיד של התובע; ה. בנוסף ידע הת' שמעבר לאי הנעימות כלפי הספקים, אי פרעון ההמחאות עלול לפגוע בקשרי העבודה שלו; ו. בעבר היו מקרים בהם הבנק עדכן את התובע שהוא בקצה החריגה והדברים הסתדרו; ז. מעולם קודם לכן לא היה הת' במינוס כזה גבוה של למעלה מ-40,000 ₪ שלא היתה לו כל דרך לכסותו; ח. לת' לא היה למי לפנות לקבלת סיוע לכיסוי החוב, והוא ידע כי הפעם, הדרך היחידה לכסות את המינוס, אם בכלל, היתה לשבור את תוכנית החסכון של הפנסיה שלו והמחשבה על כך היתה קשה ביותר עבורו; ט. הת' חש חסר אונים ונכנס לפאניקה גדולה ביותר; י. בערב הלך הת' לשחק קלפים עם חברים. הלחץ בו היה נתון הלך והתגבר עד שחש לחץ אדיר בחזה, כאבים שהקרינו לשתי הידיים, זיעה קרה וחולשה; יא. בשובו הביתה הזמין הת' נטלי, הובהל לביה"ח, שם אובחן אוטם בשריר הלב; יב. כאשר היה הת' בבי"ח גיסתו המתגוררת בארה"ב העבירה לו סכום של 8,000 ₪ לחשבון הבנק ואח"כ היא באה לארץ והפקידה לחשבון העסק עוד 18,000 ₪. הת' לא פנה לגיסתו מיד עם הוודע דבר החוב לבנק מאחר וגיסו היה שותף איתו בעסק, הם נפרדו והוא עבר לארה"ב יחד עם גיסתו. לאור היחסים שנוצרו, לא יכול היה הת' לפנות לגיסתו; יג. בשנת 1993 עבר התובע אירוע לב קל; יד. מזה 16 שנה אין הת' מעשן ואין הוא שותה משקאות חריפים. 4. ד"ר פרידמן מונה לשמש כמומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה הרפואי) בתיק זה ונתבקש להשיב על השאלות כלהלן: א. מהי המחלה שאובחנה בת'? ב. הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בו לפני קרות הארוע בעבודה סיכון מיוחד לחלות באוטם שריר הלב. ג. האם קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודתו של התובע לבין בוא האוטם במועד שבא. ד. באם יקבע ע"י כבוד המומחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין האוטם במועד שבא, מתבקש כבוד המומחה להשיב לשאלה: האם לדעת המומחה השפעת האירוע על קרות האוטם פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים על בואו? לענין זה על כבוד המומחה לשקול מצד אחד את גורמי האוטם האחרים ומצד שני את השפעת הארוע על קרות האוטם. תשומת לב המומחה מופנית לכך כי שאלת השפעת האירוע על בוא האוטם, צריכה להבחן עפ"י המצב בעת בוא האוטם. כך, שאם באותה עת עקב מצבו הבריאותו היה התובע חשוף לכך שיקרה לו אותו מאורע, אפשר שמידת השפעת האירוע על בוא האוטם כפי שהופיע אצלו - רבה יותר לעומת מידת השפעת האירוע על בוא האוטם, לו מצבו הבריאותי היה טוב משהיה. 5. ביום 9/6/02 נתן המומחה הרפואי את חוות דעתו (להלן - חוות הדעת) ולאחר שעבר על עובדות המקרה והמסמכים הרפואיים שהועברו אליו ובהשיבו לשאלות שהופנו אליו ע"י בית הדין קובע הוא, בין היתר - "תשובה א': מר טייבלום התאשפז בתאריך 10/3/98 באבחנה של אוטם חריף בשריר הלב ... תשובה ב': בהיסטוריה הקלינית של הנ"ל קיימים מספר גורמי סיכון כליליים ... כל הגורמים האלה ביחד עם גילו והשתייכותו למין זכר גרמו לחשיפת יתר ללקות באוטם שריר הלב הנוסף. תשובה ג': אני סבור שיש קשר סיבתי בין ארועי העבודה מה-9/3/98 וארוע האוטם החריף בגינו התאשפז ב-10/3/98. הקביעה הזו מבוססת על מספר עובדות: חריגות המקרה ארועי העבודה היו חריגים בעוצמתם כפי שקבע כבוד בית הדין ... סמיכות זמנים סמיכות זמנים מתקבלת על הדעת בין ארועי העבודה והאוטם ... במקרה שעומד לפנינו המרווח היה קצר, מייד לאחר השיחה הטלפונית עם הבנק, הנ"ל הרגיש ברע ונכנס למתח ופאניקה גדולה. לאחר כמה שעות נתקף בכאבים בחזה אשר סמלו את תחילת האוטם החריף. האוטם התפתח תוך 24-12 שעות. מרווח סביר לקבלת קשר סיבתי רפואי בין ארועי העבודה והאוטם החריף. ידיעות מהספרות המקצועית הספרות הרפואית הכירה זה מכבר כי עומס חריג פתאומי נפשי ו/או גופני עלולים לקעקע את יציבות הרובד הטרשתי ולהפכו לבלתי יציב ... יש סבירות גבוהה שזה היה המנגנון לאוטם במקרה שעומד לפנינו. תשובה ד': על מנת לענות על שאלה זו אנו שוקלים מצד אחד את השלכת מצב בריאותו של הנ"ל על פרוץ האוטם, מצד שני את השפעת ארועי העבודה. מצב בריאותו של הנ"ל שקדם לאוטם ... השלכת אירוע העבודה ... השפעת ארועי העבודה על פרוץ האוטם מ-10/3/98 לא היתה פחותה בהרבה מאשר השפעת הגורמים הבריאותיים של הנ"ל. לגבי גורמים בריאותיים חייבים לפרט: מדובר בגבר עם גורמי סיכון אשר כבר עבר אוטם קל בשריר הלב ב-1993 וכך היה חשוף לאוטם נוסף. בגופו היתה קיימת טרשת בעורקים הכליליים, אך מבחינה קלינית הנ"ל היה יציב במשך 5 שנים אחרונות. מבחינה עובדתית האוטם הנוסף התפתח ב-10/3/98 והויכוח עם גורמי הבנק שחקו תפקיד של טריגר. את האוטם מ-10/3/98 יש "לזקוף" לארועים החריגים בעבודתו. יש סבירות גבוהה שללא ארועי העבודה האוטם היה נדחה למועד אחר". 6. משלא הוגשו שאלות הבהרה למומחה הרפואי, ובהתאם להחלטת ביה"ד מיום 23/6/02, הגישו הצדדים סיכומים בכתב. 7. לאור העובדות בתיק זה, לאור החומר הרפואי ולאור קביעתו החד משמעית של המומחה הרפואי שיש קשר סיבתי בין אירועי העבודה מה-9/3/98 וארוע האוטם החריף בגינו התאשפז ב-10/3/98, שארועי העבודה מ-9/3/98 הפכו את הרובד הטרשתי שהיה לרובד בלתי יציב וזה הווה טריגו לאוטם הספציפי מ-10/3/98 וכן שהשפעת ארועי העבודה על פרוץ האוטם מ-10/3/98 לא היתה פחותה בהרבה מאשר השפעת הגורמים הבריאותיים של הנ"ל - הנני קובעת שיש להכיר באוטם בו לקה התובע ביום 10/3/98 כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995. 8. התוצאה, איפוא, שהתביעה מתקבלת. 9. הנתבע ישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ש"ח אשר ישולם בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. דמי פגיעההתקף לב / אוטם שריר הלב