דמי תיווך למי שאינו מתווך

בית המשפט ציין כי התובע איננו מתווך במקצועו. בנסיבות אשר כאלה, גם אם יצר קשר מחייב בין מוכר לקונה, אין הוא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן הוסכם על כך מראש. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי תיווך למי שאינו מתווך: 1. תובענה לתשלום דמי תיווך. 2. התובע הנו איש עסקים פעיל גם בארץ וגם מחוצה לה. בתקופה הצריכה לעניננו היו לו עסקים גם בניירובי שבקניה. הנתבע אף הוא איש עסקים פעיל, ובאותה תקופה ריכז פעילות עסקית עניפה, בין היתר גם בניירובי שבקניה. 3. בשנת 1987 החלה עירית הרצליה לתכנון הקמת מרינה לכלי שיט בתחום שיפוטה. היא פרסמה לשם כך, בשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, מכרז לקבלת הצעות להקמה ובניה של המרינה. במכרז זכתה שותפות רשומה בשם "מרינה הרצליה (1988)". להלן: ו"השותפות". כיושב ראש מועצת המנהלים של אותה שותפות, כהן אז מר יהושע פורר. בהמשך נסתבר לתובע כי השותפות מחפשת אחר קבלן ראוי, שיאות ליטול על עצמו את בנית המרינה. 4. בחודש אוקטובר 1988 נפגש התובע עם הנתבע, בניירובי שבקניה. בפגישה זו הציג התובע בפני הנתבע את פרויקט המרינה והציע לו לקבל על עצמו את הקמת המרינה. בהמשך, התובע הפגיש את הנתבע עם מר יהושע פורר, ושני אלה החלו לנהל ביניהם משא ומתן. בעקבותיו נחתמו מסמכים, אליהם ואל החותמים עליהם אתיחס בהמשך. בסופם של דברים הקשר בין הצדדים לא קרם עור וגידים, ופרויקט המרינה נמסר לביצועו של קבלן אחר. 5. כמעט שש שנים לאחר מכן, באה תביעה זו לדמי תיווך אל בין כותלי בית המשפט הזה. 6. בחנתי את חומר הראיות שבא בפני ועמדתי היא כי דין התביעה להדחות. אפרט עמדתי זו בקצירת האומר בלבד. 7. התובע איננו מתווך במקצועו. בנסיבות אשר כאלה, גם אם יצר קשר מחייב בין מוכר לקונה, אין הוא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן הוסכם על כך מראש. 8. בעניננו נתגבשו היחסים שבין התובע לבין הנתבע, במסמך בכתב שנחתם על ידם ביום 27.10.88. וזה נוסח המסמך: "27 october 1988 agreement between g. zeevi and/or company nominated by him and mr. y.t. on behalf of his consulting firm. It is hereby agreed that the consulting firm mentioned above will be contracted to supply consulting services for the herzelia project if will be accorded to mr. Zeevi's firm for consideration of one and a half per cent of the net contract amount less services by other. signed for mr. G. zeevi" המעיין במסמך, על פניו, לא ימצא בו התיחסות לדמי תיווך. ההתיחסות היא למתן שירותי יעוץ. התמורה, אם ינתנו שירותי יעוץ, תעמוד על אחד וחצי אחוזים. ובהמשך: "...of the net contract anount" ובניכוי נוסף, לאמור: "...less services by other" יכול שלמגבלה הראשונה יש מקום בעסקי תיווך. לא מצאנו כזו בהתיחס למגבלה השניה. ובמקובץ. התיחסות מפורשת לשירותי יעוץ במגבלה של "מן הנטו" בלבד ובניכוי שירותים הניתנים על ידי אחרים, סתם ולא פרש גם לא פרט לאילו שירותים מכוון הכותב, לאילו מגבלות ועוד. וכשהנסתר מרובה על הגלוי, אי אפשר לממש מסמך אשר כזה, אלא אם כן ניתן למלא אותו בתוכן מבחוץ, על מנת להעניק לו חיים. 9. יתירה מכל אלה. חזקה על מסמך בכתב שהוא מגבש את רצון הצדדים נכון ליום הערך המסמך, וכי הוא משקף נכונה את שפורט בו. זה המבקש לטעון שאותו מסמך בכתב אינו משקף נכונה את שפורט בו, אין שומעין לו, אלא בזמן המתאים ובנסיבות מיוחדות. בעניננו. התובע מודה שראה את המסמך בשעה שנרשם, קרי: עוד בשנת 1988, אמנם בחטף, והיה מודע למפורט בו. לטענתו הוא גם שאל את הנתבע לפשר הכתוב, שהוא שונה מן המוסכם. לא מצאנו את התובע חולק על הכתוב, מגיב עליו או מבקש לתקנו, אלא, לראשונה, כעבור שנים מספר, בשעה שעמד והגיש את התביעה הנוכחית. 10. ואפילו תאמר הסכם לתשלום דמי תיווך. גם אז אין התובע זכאי מן הנתבע לדמי תיווך כל שהם. כבר רשמתי במקום אחר כי אומד דעת הצדדים יש בו יסודות סוביקטיביים. מטעם זה יתכנו מצבים בהם יפורש הסכם זהה בלשונו ובתוכנו, באופן שונה קמעא בין צדדים שונים. שלא הכל מכוונים לאותו כיוון. שאלה בכה ואלה בכה, הכל בהתאם לנסיבות של כל מקרה. 11. בעניננו. בשעה שנחתם אותו מסמך היה ברור לכל, לרבות התובע, כי הנתבע אינו מתכוון לשלם והתובע אינו סבור שתגיע לו תמורה איזו שהיא, אלא אם כן תרקום אותה עיסקה, שבין הנתבע לשותפות, עור וגידים. לאמור: רק אם הפרויקט יבוצע או מכל מקום, יתחיל להתבצע בפועל, רק אז יהיה התובע זכאי לתמורה שהוא מדבר בה. כך ורק כך ניתן להבין את התובע, שעמד ושתק על פני כמעט שבע שנים. הסברים, בענין זה, שבקש לתת, אינם מקובלים עלי, שכן התובע היה והינו איש עסקים פעיל על פני חלקי חבל שונים, וחזקה שהוא נעזר גם בשירותיהם של פרקליטים בעלי נסיון. בעניננו אין חולק שאותה עסקה לא יצאה מן הכח אל הפועל והיא גוועה לאיטה עוד בשלביה הראשונים. 12. כל שנחתם בין הצדדים, קרי: הנתבע והשותפות, וליתר דיוק, חברה בשליטת הנתבע, מסקין בע"מ והשותפות, הנם "זכרון דברים" [ת/5] וכן "חוזה קבלני" [ת/4]. אין חולק כי יהושע פורר לא צרף את חתימתו לזכון הדברים אף שחתימתו נדרשת, ואילו החוזה הקבלני נחתם בראשי תבות בלבד של המהנדסים של שתי החברות. שני המסמכים נחתמו באותו יום, כשהחוזה הקבלני מקדים את זכרון הדברים. 13. בחינה של שני מסמכים אלה מצביעה בעליל כי אלה אינם מסמכים שניתן לאכוף את ביצועם. קל וחומר כשהמדובר הוא בפרויקט רב ממדים כפי זה שאנו דנים בו. אשר להסכם הקבלני. לא רק דברים שנרשמו לעיל. מעצם העובדה שמסמך זה נחתם בראשי תיבות בלבד ועל ידי מהנדסי החברות בלבד אתה למד, שהצדדים לו לא כיוונו להסכם מוגמר מחייב אלא לתווי בלבד, הצריך עדין גיבוש ופירוט. כך גם בהתיחס לזכרון הדברים שאוזכר במבוא להסכם הקבלני. 14. באה התיחסות למכתבים שנשלחו על ידי הפרקליטים המלומדים ה"ה קומיסר ועברון. אין אני מוכן ללמוד מתוכם לתכנם. אני רואה בהם רישום של טענות גרידא. יתירה מכך. מכתבים של הפרקליטים המלומדים אין די בהם כדי למלא את ההסכמים תוכן שאינו מצוי בהם. תוכן שבלעדיו אי אפשר לבקש את אכיפתם של אותם הסכמים. שיותר משיש בהם אין בהם. 15. התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט וכן 50,000.- ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ. הסכום ישולם לנתבע כאמור תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הוא ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ואילך. דמי תיווךתיווך