קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם פריקת מטען מלט ממיכלית מהווה תאונת דרכים: 1. תיק אזרחי זה עניינו בתביעת נזיקין שהוגשה על-פי חוק נפגעי תאונות דרכים. בעלי הדין חלוקים ביניהם בשאלה המרכזית אם אכן התאונה מושא דיוננו היא תאונת דרכים כמשמעותה בחוק האמור או שמא זוהי תאונה שחוק זה איננו חל עליה. בקדם המשפט הוסכם בין בעלי הדין כי שאלה זו תידון ראשונה והם יגישו סיכומים בכתב. הסיכומים הוגשו וכעת באתי לתת את ההחלטה. 2. דעתי היא שהתביעה באה בגדרו של החוק האמור, ובהמשך הדברים אנמק את עמדתי. התשתית העובדתית הובאה בתצהירו של התובע, בעוד שהנתבעים נמנעו מלהגיש תצהיר מטעמם. הפירוט העובדתי מצוי, אם כן, אך ורק בתצהיר האמור, ואני סומך על תוכנו ומשתית עליו את המימצאים העובדתיים הדרושים לפתרון השאלה. 3. ואלה המימצאים העובדתיים הרלבנטיים: ביום 30.7.86 עסק התובע בפריקת מטען של מלט בתפזורת מתוך מיכלית מדגם "מאן", 350 כוח סוס, מודל 1983. המטען פורק לתוך הסילו של מפעל לייצור בלוקים ביפו, והפריקה בוצעה באמצעות לחץ אויר חזק ביותר. התובע הסיע את המיכלית לקרבת הסילו, חבר אותה אליו באמצעות צינורות שנשלחו מהמיכלית, והפעיל קומפרסור המונע על-ידי מנוע המהווה חלק בלתי נפרד מהמיכלית ומורכב עליה. כתוצאה מפעולת הדחיסה של הקומפרסור הוזרמו לסילו, דרך הצינורות, קרוב ל- 27 טון מלט. לקראת תום הפריקה, כשמיכל המלט הלך והתמלא בכמות האמורה, קרס לפתע הסילו בשני שלבים: בשלב הראשון קרסו הרגליים התומכות בו, ובשלב השני נפל הסילו והתרסק עם כל תחולתו. בעת הקריסה עמד התובע מחוץ למיכלית, במרחק של חצי מטר מהסילו כשגבו מופנה אליו. התובע התכוון לנתק את צינורות המיכלית מהסילו, כשהקומפרסור פועל על טורים נמוכים וממשיך בדחיסת האויר לכיוון הסילו. אותה עת המשיך גם מנוע המיכלית בפעולתו והיווה מקור כוח לקומפרסור. בעת שהסילו קרס, עפה אחת הרגליות שלו וגרמה לתובע פגיעה גופנית. 4. נסיבות אלה מצביעות לדעתי על תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הנ"ל, שכן לתובע נגרם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי בעת שהרכב הרי היה במצב עמידה (ר' הגדרת "תאונת דרכים" בסעיף 1לחוק). נראה לי כי היה כאן "שימוש ברכב מנועי" כמשמעותו בחוק ובפסיקה ההולכת ונרקמת בסוגיה סבוכה זו. הלכה פסוקה היא כי הזכות לפיצויים, לפי אותו חוק, מותנית בכך כי נזק הגוף נגרם עקב שימוש ברכב מנועי. הביטוי "שימוש" הינו מושג רחב, עמום ופתוח שהיקפו נקבע על רקע תכלית החוק שבאה להעניק פיצוי בכל אותם המקרים שבהם נגרם נזק גוף כתוצאה מפעילות הנופלת למסגרת הסיכונים הנובעים כרגיל מתכליתו של רכב מנועי. פעילות זו איננה מוגבלת לפעילות תעבורתית. סיכונים הנוצרים על-ידי כלי רכב שיש לו מספר תכליות, מהן תעבורתיות ומהן שאינן תעבורתיות, נכללים כולם במסגרת החוק ע"א 358/83 רחל שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ 856, 857. שימוש ברכב מנועי משמעותו פעולה של הרכב או פעולה ברכב הקשורה לייעודו הטבעי והרגיל של הרכב. המושג "שימוש" הוא מושג רחב, הכולל שימושים עיקריים ושימושי לוואי (שם עמ' 858). המבחן העיקרי העולה מפירושו של החוק האמור הוא כי שימוש בכלי רכב הוא גורם ממשי לנזק גוף אם הנזק הוא בתחום הסיכון שהשימוש (העיקרי והמשני) ברכב יוצר ואשר בגינו בקש המחוקק לתת פיצוי. בכלי רכב שיש לו מספר שימושים עיקריים (תעבורתיים ולא תעבורתיים), כל סיכון הנופל למסגרת כל אחד מהשימושים הללו מהווה גורם ממשי לתאונה (שם, 868). 5. וכעת ניישם את ההלכה המשפטית על התשתית העובדתית בתיק זה. מדובר כאן במיכלית המיועדת להובלת מלט, כאשר תהליך פריקת המלט במקום היעד הוא חלק אינטגרלי מהשימושים שנעשים בה. תהליך הפריקה מתבצע בעת שהמיכלית מתחברת אל הסילו באמצעות צינור או מערכת צינורות, בשלב הבא מופעל קומפרסור אשר דוחס את המלט לתוך הסילו בלחץ אוויר גבוה מאוד. וכל זה כאשר מנוע המיכלית פועל כל הזמן. לדעתי, הופך הסילו לחלק בלתי נפרד מכלי הרכב מעת שמתחיל תהליך פריקת המלט ועד לסיומו. התהליך מתחיל שעה שהצינורות נשלחים מהמיכלית אל הסילו ומחברים אותו אליה. חיבור זה, יחד עם הפעולה המשולבת של הקומפרסור והמנוע, הופכים את הסילו ואת המיכלית למערכת אחת שכל אחת מחוליותיה ממלאת תפקיד חשוב בתהליך הפריקה, והסילו מהווה חלק אינטגרלי ממערכת זו כל עוד התהליך נמצא בעיצומו. אמת הדבר שהסילו הוא מיכל עצמאי ונייח שניצב במפעל היעד בו נפרק המטען. אולם, מיכל זה הופך לשעה קלה לחלק מהמיכלית, בעת שמתבצע תהליך הפריקה. מצב דברים זה יוצר זיקה ברורה בין האירוע הנדון לבין חוק נפגעי תאונות דרכים, על כל התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. 6. במילים אחרות: אין מחלוקת על כך שהסילו והמיכלית הם שני גופים נפרדים ועצמאיים שכל אחד מהם עומד לעצמו ואיננו קשור במשנהו. אולם, בשלב מסויים נוצר קשר הדוק בין שני גופים אלה, והוא כאשר הולך ומתגבש תהליך של פריקת המלט מהמיכלית אל הסילו. כאן נוצרת מערכת בת מספר חוליות שכולן אוחזות זו בזו ומשלימות זו את זו והופכות את הסילו לחלק בלתי נפרד של המיכלית, כל עוד נמשך התהליך הטכני של הפריקה. ואם אכן קורית תאונה בעיצומו של תהליך זה - באה התאונה הזו בגדרו של החוק והתובע זכאי להינות מיתרונותיו. 7. סיכומו של דבר: התאונה המתוארת בכתב התביעה באה בגדרו של חוק נפגעי תאונות דרכים, שכן היא ארעה תוך כדי שימוש בכלי רכב מנועי כמוסבר בהחלטה זו. הנתבע מס' 1ישלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 750ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית % 4לשנה מהיום ועד לפרעון בפועל. תאונת דרכיםשאלות משפטיותמלטהכרה בתאונת דרכים