קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בית המשפט לענייני משפחה: זהו ערעור על החלטת רשמת בית משפט זה (כב' השופטת דניאלה וכסלר) מיום 18.7.99, הדוחה את בקשת המערער להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. ביום 29.3.99 ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה פסק דין בו חויב המערער בתשלום מזונות למשיבים. המערער הגיש בקשה לתיקון פסק הדין בהסתמך על סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן: החוק). בבקשתו נתבקש בית המשפט להעמיד את סכום המזונות ע"ס 6558 ש"ח במקום 7280 ש"ח, וכן "לפסוק באשר לעיקולים בהתאם לביטול עיקולים בהמ' 58/98". ביום 31.5.99, דחה בית המשפט לענייני משפחה את בקשתו בקובעו כי "לא בתיקון סופר מדובר, כי אם בניסיון לבטל החלטה". לעניין הבקשה לביטול העיקולים, קבע בית המשפט מועד נפרד לדיון בה, אך בעקבות התנגדות המשיבים ביטל בית המשפט לענייני משפחה, ביום 7.6.99, גם מועד זה, תוך ציון כי עם מתן פסק הדין נסתיימה מלאכתו. ביום 22.6.99, הגיש המערער ערעור על פסק הדין לענייני משפחה, שניתן כאמור עוד ביום 29.3.99. המערער הגיש בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, אך בקשתו נדחתה ומכאן הערעור שלפני. נציין כי המערער לא הסתפק בהגשת הערעור, אלא הגיש גם בקשה לעיון חוזר על החלטת הרשם, ומשזו נדחתה, חזר והגיש בקשה לביטול ההחלטה שדחתה את בקשתו לעיון חוזר. המערער טען בבקשתו להארכת המועד כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 31.5.99, היא החלטה המתקנת את פסק הדין, ולאור הוראת סעיף 81 (ג) לחוק, מתחיל מניין הימים להגשת הערעור רק עם מתן ההחלטה, היינו ביום 31.5.99. המערער העלה, לחילופין, מספר טעמים מיוחדים המצדיקים לטענתו את הארכת המועד להגשת הערעור. הטעם הראשון שהעלה המערער הוא הגשת הבקשה לתיקון פסק הדין. לטענתו, משהוגשה הבקשה לתיקון פסק הדין לפני חלוף המועד להגשת הערעור וההחלטה בבקשה לתיקון פסק הדין ניתנה לאחר מכן, הרי שמתקיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד. עוד טען המערער לבעיה אישית קשה שבגינה לא התייצב לטענתו לדיוני בית המשפט בעניין המזונות. כן טען המערער כי למשיבים לא יגרם כל נזק אם יוארך המועד להגשת הערעור. כב' הרשמת דחתה כאמור את הבקשה. אני סבורה כי גם ערעור זה דינו להידחות. סעיף 81 לחוק קובע: "(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. (ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן. (ג) תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת. ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת." החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 31.5.99, היא החלטה הדוחה את הבקשה לתיקון פסק הדין. על כן, מניין הימים להגשת הערעור, לאור הוראת סעיף 81 לחוק, מתחיל ממתן פסק הדין ולא ממתן ההחלטה (רע"א 631/98, אליהו אדמוב נ' פולריס יצרני רדיאטורים (1982) בע"מ ואח', תק-על 98(2) 588, 589). הטענה כי הגשת הבקשה לתיקון פסק הדין בטרם חלף המועד להגשת הערעור מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד, דינה להידחות. טענה זו היה בה משום טעם מיוחד, אילו היה המערער מגיש בקשה להארכת המועד להגשת הערעור בטרם חלף המועד להגשת הערעור. ואולם, במקרה שלפנינו, זנח המערער את ערוץ הערעור. הוא נמנע מלהגיש ערעור, ואף נמנע מלהגיש בעוד מועד בקשה להארכת מועד להגשת הערעור. במקום לבחור בדרך המלך, בחר המערער להגיש בקשה לתיקון פסק דין. בנסיבות אלה, לא חלה ההלכה לפיה "עצם הגשת הבקשה תוך המועד עשויה, יחד עם טעמים אחרים, להוות טעם מיוחד" (ב"ש 34/70, טלב עבד אלפתח שמסייה נ' שרה מחמד יוסף אלקראעין ואח', פ"ד כד(1), 307). הגשת בקשה לתיקון טעות במקום להגיש מיד ערעור, אין בה כדי להוות טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד (ע"א 163/75, הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו ואח' נ' אברהם מיכאלי ודבורה טבשי, פ"ד כט(2) 779). זאת ועוד, קבלת הטענה כי עצם הגשת בקשה לתיקון פסק דין מהווה טעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, עלולה להביא לסיכול ההליכים. כך למשל, יוכל בעל דין המבקש לעכב את ההליך, להגיש בקשות סרק חוזרות ונשנות לתיקון פסק הדין, ובכך יעלה בידו לדחות שוב ושוב את תחילת מנין הימים להגשת הערעור. המערער טען כי אושפז בעבר שלא כדין בבית חולים לחולי נפש. בשל כך סרב להתייצב לפני כל "מוסד ממלכתי", כולל בית המשפט שדן בתביעת המזונות שהוגשה נגדו. טענה זו לא רק שלא נתמכה בראיה, אלא שאין בה כל הסבר לאי-הגשת הערעור במועד. המערער לא טען כי אשפוזו בעבר, לפני המשפט, מנע ממנו את הגשת הערעור במועד. לפיכך, אין בכך כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד. אשר לטענה כי למשיבים לא יגרם נזק אם יוארך המועד להגשת הערעור, הרי שגם טענה זו איננה מדויקת. משחלף מועד הערעור, עומדת למשיבים הזכות לראות את פסק הדין כסוף פסוק בהתדיינות בינם לבין המערער. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיבים הוצאות בסכום כולל של 1000 ש"ח. הארכת מועד להגשת ערעורהארכת מועדהמועד להגשת ערעוריםערעורבית המשפט לענייני משפחה