קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד עקב ייצוג הלשכה לסיוע משפטי: בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור מר יאיר כפרי וגב' מרגלית גאול; תע"א 682-07), אשר ניתן ביום 23.12.09 והתקבל במשרד ב"כ המבקש ביום 28.12.09. הבקשה הוגשה ביום 4.2.10. רקע המבקש הנו מורה לנהיגה, והמשיב הנו הבעלים של בית ספר לנהיגה בעכו. המבקש עסק בלימוד נהיגה במסגרת בית הספר של המשיב, וכן שימש כמנהלו המקצועי של בית הספר, משך כעשר שנים שהסתיימו בסוף שנת 2005. בתביעה שהגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה טען ליחסי עובד - מעביד בינו לבין המשיב, ותבע לאור זאת פיצויי פיטורים (עקב התפטרות בדין מפוטר), פדיון חופשה, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המבקש כי בכל הנוגע לשיעורי נהיגה שהעביר לתלמידי המשיב על משאיתו של המשיב - התקיימו בין הצדדים יחסי עובד - מעביד (להבדיל משירותים נוספים שנתן המבקש לעסקו של המשיב, לגביהם סבר גם המבקש עצמו כי ביצעם במעמד של קבלן עצמאי). עם זאת דחה את דרישתו לפיצויי פיטורים לאחר שלא שוכנע כי חלה הרעה מוחשית בתנאי העבודה וממילא המבקש לא התריע בפני המשיב טרם התפטרותו ואף לא הוכיח כי התפטר בשל ההרעה הנטענת. התביעות לפדיון חופשה, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה - התקבלה. טענות הצדדים ב"כ המבקש טען כי ייצג את המבקש מטעם הלשכה לסיוע משפטי, כאשר על מנת להגיש ערעור נדרש מינוי חדש אשר תהליך אישורו יכול להימשך זמן רב. עד מועד הגשת הבקשה טרם התקבל אישור, ולכן מוגשת הבקשה - כאשר "עד לקבלת המינוי מדובר בפונה לא מיוצג - טעם טוב להארכת המועד". ב"כ המבקש הסביר עוד כי ביום 27.1.10 שלח לבית הדין "ערעור פורמאלי" - כאשר ערעור זה הגיע בפועל למזכירות בית הדין ביום 2.2.10 ולכן לא התקבל לרישום. המשיב בחר שלא להגיב לבקשה (החלטות מיום 9.2.10, 21.2.10, 11.3.10). המבקש התבקש לפרט בקצרה, טרם מתן החלטה, את הנושאים עליהם הוא מבקש לערער ונימוקיהם וכן להבהיר מדוע לא הוגש הערעור ה"פורמאלי" טרם חלוף המועד החוקי להגשת הערעור. ב"כ המבקש השיב בתגובה לכך כי "הפנייה ללשכה לסיוע, הצורך להמציא מחדש מסמכים המעידים על מצב כלכלי והפקיעה האוטומאטית של ייפוי הכוח עם תום הטיפול בערכאה הראשונה, הם שגרמו לכך שהערעור ה"פורמלי" נשלח רק ברגע האחרון". לעניין הנושאים לערעור - השיב כי לגישתו טעה בית הדין האזורי באי פסיקת פיצויי פיטורים לטובת המבקש, בהתחשב בכך שהמשיב הודה כי חלה הרעת תנאים מוחשית לקראת סיום עבודתו של המבקש. הכרעה המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - "התקנות"), שזו לשונה: "המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור". סמכות בית הדין להארכת מועד נקבעה בתקנה 125 לתקנות, הקובעת כי: "מועד או זמן שקבע בית הדין או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, לרבות בתקנות אלה, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". לעניין "הטעמים המיוחדים" שבגינם ניתן להאריך מועד הקבוע בחוק או בתקנות נקבע בעא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ, מיום 23.5.05: "אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא". לעניין זה נקבעו על ידי בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', פ"ד נה(2) 904, עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים", שהינם: "... בחינת המקרים השונים מלמדת כי טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה". בנסיבותיו של תיק זה, לא שוכנעתי כי יש הצדקה להארכת המועד. גם אם עיכוב הנובע מהתמשכות הטיפול בלשכה לסיוע משפטי עשוי, במקרים המתאימים, להוות "טעם מיוחד" - נדרש לצורך כך להראות כי המבקש שקד על עניינו ועשה את כל הנדרש מבחינתו לצורך זירוז הטיפול (עא"ח 36/07 אדוארד ירמלוביץ - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.12.07). המבקש בעניין זה לא הוכיח את מועדי פנייתו ללשכה לסיוע משפטי; התשובות שקיבל; והאם הגיש את המסמכים שנדרשו ממנו בהקדם הניתן. ממילא, ב"כ המבקש היה מודע לאי הסדרת הייצוג ולצורך בהגשת ערעור "פורמאלי" על מנת שלא לאחר את המועד - ועל אף זאת שלח את הערעור בדואר רשום באופן שהגיע למזכירות בית הדין רק ביום 2.2.10. כל זאת, מבלי שהוסבר מדוע לא יכול היה המבקש לעשות את המאמץ הנדרש על מנת להגיש את הערעור, ולו ה"פורמאלי", ישירות במזכירות בית הדין עוד טרם חלוף המועד החוקי להגשתו. באשר לטענה כי יש לראות במבקש, כל עוד לא ניתן אישור הלשכה לסיוע משפטי, כפונה שאינו מיוצג ולהקל עליו לאור זאת - כבר נקבע בפסיקה כי העדר ייצוג אינו מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד שכן "אין ליתן לצד בלתי מיוצג עדיפות על הצד המיוצג" (עא"ח 30/06 רוני שמעון בע"מ - חארבי עליאן, מיום 20.12.06). טעם מרכזי נוסף בהכרעתי נוגע לסיכויי הערעור, המהווים שיקול מכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (עא"ח 38/08 עזרא מכמאל - המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.1.09). כפי שעולה מהפירוט לעיל, בית הדין האזורי קיבל את עמדת המבקש בכל הנוגע לקיום יחסי עובד - מעביד בין הצדדים, ופסק לזכותו דמי הבראה, פדיון חופשה והחזר הוצאות נסיעה. המבקש אמנם סבור כי טעה בית הדין האזורי בכך שלא פסק לזכותו גם פיצויי פיטורים - אך לא שוכנעתי, מהסבריו הקצרים של ב"כ המבקש, כי סיכויי הערעור בקשר לכך טובים. פסק דינו של בית הדין האזורי - בכלל ובסוגיית פיצויי הפיטורים בפרט - מפורט ומנומק בהרחבה, וקובע לא רק כי לא הוכחה הרעה מוחשית, אלא כי המבקש לא עמד בשתי המשוכות הנוספות הדרושות לצורך עמידה בתנאי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 - הוכחה כי התריע בפני המשיב על ההרעה בתנאי עבודתו ונתן לו הזדמנות לתקן את הטעון תיקון, וכן הוכחה כי התפטר בשל ההרעה הנטענת ולא מטעם אחר. ביחס לשתי המשוכות האחרונות, שהוכחתן נדרשת באופן מצטבר לעצם הוכחתה של "הרעה מוחשית" - לא נטען דבר על ידי ב"כ המבקש. באשר להרעה הנטענת - בית הדין האזורי התייחס באופן מפורש להודאה הנטענת של המשיב (סעיפים 61 - 62 לפסק הדין), והסביר מדוע אינה תחליף להבאת תשתית עובדתית אובייקטיבית המלמדת על הרעה מוחשית בתנאי העבודה. קביעותיו של בית הדין האזורי בקשר לכך הן קביעות עובדתיות, על בסיס חומר הראיות שהובא בפניו והתרשמותו מהעדויות, וממילא הסיכוי כי ערכאת הערעור תתערב בכך - נמוך מאוד. סוף דבר - בהעדר טעם מיוחד המצדיק מתן הארכת מועד, ועל אף אי הגשת תגובה מטעם המשיב, הבקשה נדחית. משלא הוגשה תגובת המשיב - אין צו להוצאות. הארכת מועדסיוע משפטיייצוג