קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית - מעצר עד תום ההליכים: 1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בתיק הנ"ל בו הוא מואשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 15.140 ק"ג שלא לצריכתו העצמית. כן מואשם המשיב בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות וכן נהיגה באור אדום. הסם נתפס ברכב שבו נהג המשיב שהוא כבן 24 . בפרשה הנדונה , הואשם בנפרד בבימ"ש לנוער קטין יליד 1982 (להלן "הקטין"). המשיב והקטין נעצרו לאחר שהתנהל אחריהם מרדף על ידי שוטרים, במהלכו ניסו המשיב והקטין להמלט, תחילה תוך כדי נהיגה פראית ברחובות באר שבע כשהמשיב עולה על מדרכות, נוהג באור אדום ומסכן חיי אדם ולאחר מכן נטשו המשיב והקטין את הרכב וניסו להמלט כשכל אחד בורח לכיוון אחר. 2. אין חולקין כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב וכי קיימת עילה למעצרו עד לתום ההליכים נגדו. המחלוקת היא בשאלת החלופה למעצר. טענת המבקשת היא כי חזקת המסוכנות לשלום הציבור, הקיימת במקרה שבו קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן בכמות מסחרית, פועלת נגד האפשרות של חלופת מעצר וכי בהעדר גרסה מצד המשיב שתסביר כיצד הגיע סם לידיו, קיים חשש שהוא מעורב באופן אישי ופעיל בעבירה של סחר בסם. ב"כ המשיב טען כי ניתן להבטיח את שלום הציבור במעצר בית מלא על ידי נוכחות של בני משפחה אשר יערבו למשיב בערבות כספית ובהפקדה שיהיה בהם כדי להרתיע את המשיב מלהפר את תנאי המעצר. שני הצדדים העשירוני בהחלטות שונות התומכות בטענותיהם. 3. כפי שאבחן ב"כ המשיב את ההחלטות שהגישה ב"כ המבקשת מהמקרה שבפני , (בכך שטען שמדובר שם בבעלי עבר פלילי ובהחזקת סוגים שונים של סם) ,כך ניתן לאבחן את המקרה שבפני משורת ההחלטות שהוגשו על ידו. בחלק מהמקרים מדובר בכמויות סם פחותות מכמות הסם שבהחזקתה מואשם המשיב . (בב.ש. 5284/97 ת.פ. 11245/97 של בית משפט השלום בתל אביב - יפו - שם היה מדובר ב -10 קילוגרם ברוטו של קנבוס - בעניין שבפני, מדובר בכמות הגדולה ב- 50%. בב.ש. 3716/96 ת.פ. 4959/96 של בית משפט השלום בתל אביב - יפו - שם היה מדובר אמנם ב - 19 קילו של שתילים של קנבוס אך ניתן להפיק מהם רק 1.9 ק"ג סם מסוכן; בב.ש. 4804/96 ת.פ. 7101/96 היה מדובר בכ - 7 קילו קנבוס; בב.ש. 251/93 ת.פ. 1604/93 בית משפט השלום באשקלון היה מדובר בכחצי קילוגרם קנבוס; בב.ש. 926/95 ת.פ. 99/95 של בית משפט המחוזי בב"ש היה מדובר ב - 4.9 קילו קנבוס ובהחלטת כב' השופט מועלם בכ - 9 קילו קנבוס). לעניין השפעת כמות הסם על המסוכנות לציבור, אף שמדובר בסם "קל" ראה בש"פ 3899/95 מ"י נ' רחאל ג'מאל, פד"י מט (3)164: "אכן יש הבדל מהותי מבחינת הנזק בין הרואין לבין חשיש. הבדל זה עשוי לבוא לידי ביטוי גם במדיניות המעצר. אולם הבדל זה מטשטש ככל שמדובר בכמויות גדולות של סם. סחר בכמות גדולה של חשיש דינו לעניין המעצר אינו קל מדינו של סחר בכמות קטנה של הרואין." לעניין הסקת המסקנה כי כמות סם כה נכבדה הוחזקה לצורכי מסחר, ראה בש"פ 6078/94 שמעון בן לולו ושמעון אוחנה נ' מ"י (לא פורסם, מופיע בפדאור 14): "נכון הדבר שהסם אשר נתפס במכונית בה נהגו הנאשמים היה קנבוס, להבדיל מסמים מסוכנים יותר, אך לעומת זאת הכמות שנתפסה היתה גדולה. משנתפסת כמות כזאת אין מנוס מן המסקנה שהיא הוחזקה לצורכי מסחר, ובדרך כלל מי שחשוד כשותף למסחר בסמים דינו מעצר עד תום ההליכים. הדברים מפורסמים וכבר אינם צריכים אסמכתא." (בעניין בן לולו הנ"ל, היה מדובר "רק" בכמות של 5 ק"ג קנבוס). בחלק אחר של ההחלטות שוחררו המשיבים לאור חלקם בביצוע העבירות, שהיה משני שכן שימשו כבלדרים בלבד (בש"פ 4770/96 ו -וב.ש. 254/98). בענין ב.ש. 5284/97 שאוזכר לעיל שוחרר רק אחד המשיבים אשר לגביו נאמר כי יש "לקחת בחשבון גם את מה שצויין לעיל לגבי עוצמתן של הראיות לכאורה הנובעות מראיות נסיבתיות, ואת הסיכוי האפשרי כי יזוכה " . (הדגש לא במקור ). 4. מחומר הראיות שבו עיינתי עולה כי המשיב טען שהקטין הוא שהכניס את הסם לרכב שבו נתפס הסם ואילו הקטין טען כי המשיב הוא זה שהכניס את הסם לרכב. אכן עברו של המשיב כמעט נקי (למשיב רישום ללא הרשעה בגין הפרעה לשוטר והרשעה בגין אחזקת נכס חשוד כגנוב). ואולם בנסיבות אלה, כאשר אין למשיב גרסה המסבירה המצאות כמות כה גדולה של סם מסוכן ברשותו, קיים חשש שהוא באופן אישי מעורב ופעיל בעבירה של סחר בסם. בענין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט קדמי בבש"פ 4838/95 מ"י נ' עלי בן סאלם זנון. (דינים עליון מא, 745): "ולא נעלם ממני, כמובן, כי מדובר במי שעברו הפלילי נקי. לשיטתי, אין די בכך בלבד כדי להצדיק נקיטה בתחליף מעצר: אופיו של הסיכון לשלום הציבור הכרוך בשיחרורו ממעצר של מי שנמנה על שרשרת ההפצה של סם מסוכן - אינו מותיר מקום להימורים; ובמקום שאין ביטחון מוחלט כי סיכון כאמור לא יתממש - שלום הציבור גובר על כל נסיבה אחרת". וכן יפים דברי כב' סגן הנשיא השופט ריבלין בב.ש. 6450/97 לפיהם: "בעבירה מן הסוג הזה, בדרך כלל, אין בחלופה למעצר הבאה לידי ביטוי בריתוקו של הנאשם לביתו כדי למנוע את האפשרות שהוא ימשיך, גם שם, בפעולות המסוכנות של הפצת סמים מסוכנים". 5. לא למותר להוסיף, כי התנהגות המשיב בעת מעצרו לפיה לא נרתע מלסכן חיי אדם תוך כדי ניסיון הימלטותו, מעידה גם היא על מסוכנותו לשלום הציבור, ועל כך שאין ליתן בו אימון כי יקיים תנאי שחרור בערובה, אם יושתו עליו. 6. לאור כל האמור לעיל ולאור חזקת מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור אשר לא נסתרה על ידו אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. החזקת סמיםסמיםמעצרמעצר עד תום ההליכים