החזר השקעה בנכס בשכירות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להחזר השקעה בנכס בשכירות: פסק-דין זה ניתן בשתי תביעות שאוחדו, האחת תביעת התובעת לתשלום דמי שכירות (ת.א. 96/2464) והשניה תביעת הנתבע להחזר השקעות שהשקיע בנכס ששכר (ת.א. 96/7484). 1. העובדות הצריכות לענין: 1.1 חב' דליה לבנין בע"מ (להלן: "החברה") היא בעלים של מבנה באזור התעשיה בעטרות בירושלים (להלן: "המבנה"). למר נחום כהן מסגריה. ביום 93/11/8 נכרת הסכם בין החברה לכהן על פיו ישכור כהן את המבנה מאותה חברה לתקופה של 5 שנים, עוד סוכם שתשלום דמי השכירות יהיו בסך 1,000 $ בתוספת מע"מ לחודש. 1.2 אין חולק שמר כהן שכר את המבנה החל מיום 94/11/15 בהתאם להסכם השכירות שצורף לכתב התביעה (להלן: "ההסכם") ועזב אותו ביום 96/1/31. אין חולק גם שדמי השכירות עבור שני חודשי השכירות האחרונים, דצמבר 95 וינואר 96, לא שולמו. אין חולק שמר כהן ביצע עבודות אספלט בכניסה למבנה וכן התקין דלת ברזל בכניסה למבנה. 1.3 בכתב התביעה שהגישה החברה היא תבעה דמי שכירות לחודש דצמבר 95 ופיצוי מוסכם לחודש ינואר 96 - סה"כ 7,200 $ בתוספת מע"מ על בסיס 200 $ ליום שכירות. 1.4 בכתב התביעה שהגיש כהן, נטען שלאחר חתימת ההסכם סוכם בינו לבין מר בחרי מנהל התובעת שהוא יבצע עבודות אספלט ויתקין דלת ברזל ועוד סוכם שבתום תקופת השכירות תשלם החברה לכהן עבור העבודות שסכומן לטענתו הגיע לסך 84,240 ש"ח, נכון ליום 96/2/1. 2. יוקדם ויאמר שעל פי הסכם השכירות על כהן היה להודיע לחברה שישה חודשים מראש על כוונתו לעזוב, בפועל הוא הודיע חודשיים מראש ואולם מר בחרי אישר שהוא הסכים לכך שכהן יפנה את המושכר כעבור חודשים (עמ' 12 לפרוטוקול) על רקע הסכמתו זו הרי שלא ניתן לאמר שכהן הפר את ההסכם מראש בשל עזיבתו המוקדמת שכן החברה הסכימה לקבל את ההודעה שלא בהתאם למועדים הנקובים בהסכם, למעשה ניתן לראות בכך הסכמתה לשינוי תנאי ההסכם. הטענה שהאיחור בתשלום דמי השכירות מהווה הפרה המצדיקה תשלום פיצויים מוסכמים אינה מתקבל על דעתי והיא אינה משתלבת עם הפרשנות הראויה לסעיף 9 להסכם. סעיף 9 להסכם קובע שהפיצוי המוסכם ישולם במקרה שהשוכר ישכיר את המבנה לאחרים, או אז ניתן יהיה לדרוש פינויו וכן הוא יחוייב בפיצוי המוסכם, ברור שאלה אינם העובדות בעניננו. אני קובעת איפוא שהחברה זכאית לתשלום דמי השכירות עבור שני חודשי השכירות בסכום של 2,000 $ בתוספת מע"מ, כשווים בשקלים ביום 95/12/1. 3. התביעה להחזר ההשקעות שאלה אחת ניצבת בפני ביחס לתביעה שהגיש כהן, האם אכן נכרת הסכם נוסף בינו לבין החברה, על פיו הוא יבצע שיפורים במבנה והסכום שישקיע יקוזז מדמי השכירות בתום תקופת השכירות. גירסת כהן כאמור לעיל היא שהוסכם שהוא יבצע עבודות אספלט, יתקין 2 דלתות ברזל ושער דלת והתמורה תקוזז בתוך תקופת השכירות. גירסת מר בחרי, לא היו דברים מעולם, הוא הסכים לכך שכהן יבצע עבודות על חשבונו ובלבד שבתום תקופת השכירות יוחזר המצב לקדמותו. כבר בשלב זה אומר שמעדיפה אני גירסתו של מר בחרי על גירסתו של מר כהן, עדותו היתה מהימנה עלי, והיא משתלבת עם ההסכם ועם הגיונם של דברים. 3.1 בסעיף 7 להסכם נקבע שהשוכר ראה את המושכר והוא מתאים לצרכיו. בסעיף 10(ב) להסכם נקבע שהשוכר רשאי לעשות שינויים ותיקונים על חשבונו. ובסעיף 21 להסכם נרשם "המשכיר נותן בזה את הסכמתו להתקנת שער ואינסטלציות חשמל, וכן מחיצות פנימיות וריצוף באספלט...". 3.2 לגירסת כהן הוא ביצע עבודות בשווי 82,000 ש"ח, סכום זה לכשלעצמו נראה מופרז והוא לא הוכח בכל דרך שהיא. ואולם לא ירדתי לסוף דעתו מדוע הסכים לבצע עבודות בעלות 84,000 ש"ח ומסכים שאלו ישולמו לו בתום תקופת השכירות כעבור 5 שנים? כשכל העת מידי חודש בחודשו הוא ממשיך לשלם את דמי שכירות, אין בכך כל הגיון שהוא וגירסה זו נולדה רק על מנת שיוכל להבהיר מדוע אם אכן סוכם שהחברה תשלם לו עבור העבודות, לא קיזז את הסכומים מדמי השכירות והמשיך את דמי השכירות כסדרם מידי חודש בחודשו. 3.3 יתרה מכך, מדובר בסכום גבוה מאוד ששויו כדמי שכירות לתקופה של למעלה משנתיים - מדוע לא נערך כל הסכם בכתב לענין זה, טענתו של הנתבע שעוד דברים הקשורים לקיום החוזה סוכמו בעל-פה (עמ' 5 לפרוטוקול) איננה רצינית. יש הבדל בין סיכום בעל פה לגבי מועד שבו ימסר שיק מסוים לבין השקעה של 84,000 $!. 3.4 עדותו של מר בחרי שעבודות האספלט והתקנת השער בוצעו מיד לאחר חתימת ההסכם ובטרם כניסתו של מר כהן למבנה היתה מהימנה עלי כמו גם עדותו שלא היה מסכים לשלם ולו אגורה שכן הוא עצמו קבלן בנין ויכול היה לעשות את העבודה בעלויות נמוכות בהרבה. וכמו גם עדותו שאין לו כל יתרון מהדברים שביצע מר כהן שכן אין זה משנה לו שהשער הוא כפי שבנה מר כהן ושונה מזה שהוא בנה ולגבי האספלט הוא העיד שאין הוא מאיכות טובה ועל חלקו החברה בנתה בטון. מכל מקום, לו לא היה צורך גם באספלט. 3.5 מעבר לכך, אם אכן היה מוסכם עם מר כהן שישולם לו סכום כזה או אחר עבור העבודות מן הסתם היה מציין זאת במכתבו מיום 94/1/25 (נספח ב') אך דבר לא צוין. 3.6 אני דוחה אפוא את הטענה שלאחר חתימת ההסכם, הגיעו הצדדים להסכם נוסף בע"פ כגירסת כהן לביצוע האספלט והדלתות ובלבד ואני קובעת שהתובעת הסכימה שהיא לא תישא בעלותם ומשכך אין כלל מקום לשקול אם מגיע לכהן פיצוי מכח דיני עשית עושר ולא במשפט (טענה שנטענה בכתב התביעה אך נזנחה בסיכומים), מעבר לכך לא הובאו כל ראיות שהנכס הושבח, אפילו תמונות לא הוצגו, ולא הוכח אפוא שמצב הנכס שופר או היתה לחברה טובת הנאה מכך. 5. מכל שנאמר לעיל, אני מקבלת התביעה בת.א. 96/2464 ומחייבת את מר כהן נחום לשלם לחברת דליה לבנין בע"מ סך 2.000 $ בתוספת מע"מ כשווים בשקלים ביום 95/12/1 ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 95/12/1 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם מר נחום כהן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4.000 ש"ח בתוספת מע"מ. 6. התביעה בת.א. 96/7484 נדחית. שכירותהשקעות