הכרה ברצח עובד כתאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה ברצח עובד כתאונת עבודה בביטוח לאומי: סגן הנשיא (קובובי): 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי שקיבל את עתירת המשיבה לקצבת תלויים, בקובעו שבעלה המנוח (להלן - המנוח) נהרג (נרצח) ביום 19.6.1985 בתאונת עבודה. 2. השופטת המלומדת השתיתה את פסק-דינה על מערכת עובדות קצרה, השאובה מסיכומי בא-כוח המשיבה כלהלן: - "המנוח נרצח... בין 13.15 ל- 13.30 בצהריים. המנוח היה מנהל של חברה בשם "השגחה בע"מ". המנוח היה עובד כשכיר ועבד ביום הרצח... החברה שהמנוח היה מנהלה עוסקת בעיבוד פרדסים הנמצאים בשטח של אפא"י (אגודת פירות ארץ ישראל), ושל פרדסנים המשווקים את תוצרתם לאפא"י. המנוח ניהל את העסק מתוך השטח, ולא החתים כרטיס נוכחות...גופת המנוח נמצאה בפרדס שהיה בטיפול החברה... בפרדס נמצא מחסן ששירת את החברה לאחסנת כלי עבודה ולפעמים גם חומרים. המחסן... שימש את החברה לגוש פרדסים שהיה באיזור...". 3. לעובדות אלה יש להוסיף פרטים משלימים על-פי פסק-הדין (הכרעת הדין) של בית-המשפט המחוזי בחיפה (ת.פץ 465/85): הרוצח תושב הכפר בקה-אל-גרבייה עבד מספר חדשים בשנת 1982 בחברת "השגחה בע"מ" והכיר את המנוח. מיולי 1982 היה מבוקש על-ידי המשטרה כעבריין נמלט. וכה נאמר בפסק-הדין הנ"ל: - "הנאשם חשש, איפוא, מאנשי המשטרה, ועשה כמיטב יכולתו כדי להתחמק מהם... והתחבא בפרדסים שהכיר מעבודתו בהם, ובדרך זו ניהל את חייו במשך כשלוש שנים. ...בשעות הבוקר של ה- 19.6.1985 (הגיע הנאשם) אל המבנה שבו נמצא המחסן הנ"ל, על מנת לשהות בו במשך החג של "עיר אל פיטר"... בהתקרבו אל המבנה סרק כמנהגו את סביבתו הקרובה, ולאחר שווידא כי אין בה איש, עלה באמצעות סולם לקומה שמעל המחסן הנ"ל, ונוכח לדעת שהשמיכות אותן השאיר שם בעת שהותו הקודמת, נמצאו באותו מצב שבו השאירן. הנאשם ירד למטה... ולאחר שסעד את לבו נשכב לנוח בצילו של אחד העצים... ונרדם. ...המנוח הגיע ביום זה אל המחסן, כשהוא נוהג בטנדר כדי להצטייד בברזלי זווית ובמכשיר לתקיעתם באדמה, המכונה הלמניה... ...(הוא) הבחין בנאשם. בידעו כי הנאשם מבוקש על-ידי המשטרה, המנוח קרא לו לגשת אליו... הרעש של העמסת הציוד הנ"ל על הטנדר העיר את הנאשם משנתו, והוא הופתע לראות את המנוח עומד בקרבתו, וכאשר שמע אותו קורא לו לגשת אליו חשש כי יוסגר על-ידו למשטרה. הנאשם שלף את פגיונו ואיים בו על המנוח שלא יתקרב אליו, ובראותו אותו פונה לעבר תא הנהג של הטנדר ירה ירית הפחדה באקדח..." (ההדגשות נוספו). סוף הסיפור הטרגי הוא שהרוצח כלא את המנוח במחסן ומשניסה הלה לפרוץ החוצה, הרגו ביריות. 4. השופטת המלומדת קבעה את נשוא ההכרעה כלהלן: - "אין חולק על הצדדים כי הרצח לא אירע על רקע העבוד - אלא נטושה המחלוקת בשאלה הבאה: הנמצא המנוח במחסן שבתוך הפרדס בו מצאהו המוות, לצרכי עבודתו (כגרסת התובעת), או שמא נמצא במחסן לצורך נטילת מכשירים לבניית גדר לכלביה שבביתו (כגרסת הנתבע)?" בפסק-דינה קבעה השופטת המלומדת כי המנוח נרצח באתר העבודה ובשעות העבודה המקובלות. על העניין חלה חזקת הסיבתיות לפי סעיף 39רישא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ומשלא הוכח "ההיפך", יש לקבוע שהרצח היה גם "עקב" העבודה, אף אם ארע דקות ספורות אחרי תום העבודה. לכל הדעות שהה המנוח במחסן לצורך עיסוק בכליה של המעבידה. "כל אלה במצטבר יוצרים את 'הקשר לעבודה' - אשר על-פי הלכת בן-לולו (דב"ע לט/98- 0) - מספיקים לצורך הכרה במות המנוח כ'תאונת עבודה'". 5. מקובלת עלינו קביעתה של השופטת המלומדת שלא הוכח "ההפך" לפיו, נטילת הציוד מהמחסן (ברזלי זווית והלמניה) היה לצרכי הקמת גדר לכלביה. הועלתה אמנם השערה כזאת על-ידי המשיבה אך הועלו מגוון של השערות לא פחות סבירות בדבר השימוש בציוד הנ"ל, לצרכי העבודה, וטוב להיזכר בדברים שנאמרו לעניין "שקילת עוול נגד עוול" במקרה של ספק (דב"ע ל/10- 0, בע' 10-9). 6. אם כי די באמור עד כה כדי לדחות את הערעור ולאשר את פסק-דינו של בית-הדין קמא על-פי העובדות שקבען, לא תהא המלאכה שלמה באין התייחסות להבטים המשפטיים סוגיה שניתן לקרוא לה "רצח, התאבדות או הריגה כתאונת עבודה". 7. הסעיף שעל ישומו נטושה המחלוקת, סעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר "תאונת עבודה" מהי והשאלה בענייננו היתה אם התאונה ארעה "תוך כדי" ו"עקב" עבודתו של המנוח. טענת המוסד היתה כי היסוד "תוך כדי" לא נמצא, כך שלא קמה חזקת הסיבתיות על פי סעיף 39, והמוסד לביטוח לאומי לא נזקק להוכיח שהתאונה לא קרתה "עקב העבודה". במקביל לחזקת הסיבתיות מכוח החוק, התפתחה בפסיקה תפישה אחרת, המשלבת במקרים מסויימים את שני היסודות בכיוון הפוך, כשה"עקב" הוא הדומיננטי הגורר אחריו את ה"תוך כדי" (דב"ע לג/9- 0, בע' 212-211). לאותה תוצאה מגיעים על-פי מבחן האלימינציה כנאמר בעניין מסעוד פרץ (דב"ע לב/38- 0): - "מהמבחנים השונים שבהם נעזרים עת באים לפרש את הדיבור 'עקב ותוך כדי העבודה', המבחן המועיל הוא 'מבחן הקשר לעבודה' - Work conncction- וליתר דיוק 'מבחן האלימינציה' - .but for testלפי מבחן זה יש, במקרים הראויים, לראות תאונה כ'תאונת עבודה', אם ניתן לקבוע כי לולא העבודה לא היתה התאונה קורית במקום ובזמן שקרתה" (שם, בע' 33). מבחן האלימינציה ("אלמלא לא") יושם בדב"ע מא/70- 0, עליו סמך בא-כוח המשיבה, ובו נפסק כי - "לולא עבודתו של המנוח בתנאים ובנסיבות כפי שהיו, לא היה נמצא במקום ולא היה פועל כפי שפעל ובסוף אלה נפל ונחבל ומת" (שם, בע' 43). 8. ולענייננו: מותו של המנוח בא לו בשל התקלותו, במקום עבודתו, בעבריין מסוכן שההכרות ביניהם באה מכך שהלה עבד פעם בכפוף לו. משנפגשו, היה לעבריין כל יסוד להאמין שהמנוח יסגירנו לידי המשטרה, ומה גם שהמנוח, כממונה על עובדים וכאחראי על השגחה במקום, ציווה עליו להתקרב אליו באותו מעמד, ובהמשכו התנהג1 המנוח באומץ ובנחרצות ונהרג ביריות. 9. סוף דבר: הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך 750 ש"ח בצירוף מע"מ.משפט פליליהכרה בתאונת עבודהרצחתאונת עבודה