הוצאה לפועל באילת | עוֹרך דין רונן פרידמן

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל באילת ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל באילת ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל באילת ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי אילת, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל באילת ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל באילת ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל באילת תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל באילת##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים באילת, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל באילת, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל אילת הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל באילת הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל באילת - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל באילת - תביעה לפירוק שיתוף## בת.א 46714-05-10‏ הוגשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין באילת, אשר בבעלות החייבים. הבנק פתח בהליכים למימוש שטר משכון בלשכת ההוצאה לפועל באילת נגד החייבים ובתם, הנתבעת. ראש ההוצאה לפועל מינה עורכת דין ככונסת נכסים בתיק המימוש של החייבים והתובעת. כונסת הנכסים הגישה תביעתה לפירוק השיתוף. לבקשותיה החוזרות של הנתבעת חזר בית המשפט ונתן לה ארכה להגשת כתב הגנתה, אולם זה לא הוגש, וכך לאחר שנמצא כי הנתבעת למעשה מושכת את ההליכים וחלפה כשנה ממועד הגשת התביעה, ניתן פסק דין בהעדר הגנה. התובעת עמדה בקצרה על מהותו של הליך הפירוק במקרקעין אשר ננקט גם כאשר לא מדובר בחוב לנושה ועל אחת כמה וכמה במקום בו קיים חוב לנושה אשר לא יוכל להיפרע ללא מכירת הנכס, והפנתה לקביעתו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין ולפיה הליכי המימוש ימשכו נגד החייבים, ולכך שרשם ההוצאה לפועל אישר הגשת התביעה וניהול הליך פירוק שיתוף הזכויות בנכס. בית המשפט הורה על פירוק השיתוף במקרקעין בדרך של מכירת הנכס על בסיס סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, כפנוי, ובכפוף להגנות בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ובסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל באשר לחייבים, כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד נקבע כי, הליכי המכר יבוצעו במסגרת תיק המימוש בלשכת ההוצאה לפועל ותחת פיקוחו של רשם ההוצאה לפועל. ##(2) ערעור על העברת תיק הוצאה לפועל לעיר אילת## ברע"צ 16235-03-12‏ ‏עיריית אילת נקטה בהליכי הוצאה לפועל כנגד תושב אילת, למכירת בית מגוריו. הדיון בבקשת רשות ערעור זו נסוב סביב החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה את בקשת המבקש להעביר את התיק לאילת. כנגד המבקש נפתח תיק הוצאה לפועל למימוש נכס המקרקעין שבבעלותו, ושעליו הטילה עיריית אילת עיקול בהתאם לסמכותה לפי פקודת המסים גבייה. המבקש הגיש בקשה לתיק ההוצאה לפועל במסגרתה גם עתר להעברת התיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באילת, רשם ההוצאה דחה את הבקשה בו ביום, ללא תגובת עורך דין המשיבה, ולעניין העברת התיק לאילת ציין כי המבקש יוכל להגיש את בקשותיו, עתירותיו ותגובותיו באמצעות הדואר או באמצעות הגשתן בלשכה באילת. נטען כי ראוי היה שהרשם ישקול, בנסיבות תיק זה, כאשר התעורר הצורך לקיים דיון במעמד הצדדים, כי הוא יתנהל בלשכה אחרת (בין אם בלשכה באילת ובין אם בכל לשכה אחרת במחוז הדרום), וזאת כפי שמורה סעיף 11 המאפשר לרשם ההוצאה לפועל להעביר ללשכה אחרת "הליך פלוני", דבר שיאזן בין זכויות הצדדים. בסופו של דבר הערעור נדחה. ##(3) הליך התמחרות במסגרת תיק הוצאה לפועל באילת## בת.ק 4283/06 הנתבע מונה על ידי ראש ההוצאה לפועל באילת ככונס נכסים על רכב, במסגרת תיק הוצאה לפועל של החייבת.לבקשת הזוכות, הבעלים הרשום של הרכב נכון למועד זה הייתה החייבת וראש ההוצאה לפועל אישרה את המכירה. הנתבע פנה לראש ההוצאה לפועל באילת והודיע כי התובע הודיע על ביטול הצעתו לאור כך שלא ידע כי הרכב היה בבעלות חברה והתובע הגיש תגובתו לבקשה. ההתנגדות נדחתה בשל העדר עילת הגנה בעילה השטרית, המבוצעת על פי החלטות ראש ההוצאה לפועל באילת. נטען כי ההתמחרות במסגרת המכרז השני נערכה באילת, לאחר חלוף כששה חודשים מהמכרז הראשון, עובדות המסבירות את המחיר הנמוך יותר שהושג. בית המשפט קיבל את טענת עורך דין התובע כי אם היה יודע על אותה בעלות קודמת – מחירי ההצעות כולן היו פוחתים, וזאת ניתן ללמוד גם מהמחירים שהוצעו במכרז השני, שהיו פחותים באופן משמעותי ביותר, גם בהתחשב בכך שמדובר בעיר אילת. ##(4) בקשה להעברת כספים להסדרת דיור בתיק הוצאה לפועל באילת## בבר"ע 545/03 משיבים היו חייבים בתיק הוצאה לפועל בו זכו המבקשת והמשיבות. ראש ההוצאה לפועל באילת נעתר באופן חלקי לבקשת עורך דין החייבים, והורה שיועבר לידי עורך דינם סכום כספי. על החלטה זו עתרה המבקשת להרשות לה לערער. בית המשפט ציין כי, סעיף 38 לחוק הוצאה לפועל, קובע הסדר של סידור חלוף. תחת זאת הורה ראש ההוצאה לפועל באילת שהכסף ישמש לכיסוי הסידור החלוף של החייבים. ##(5) תביעת פיצויים בגין פתיחת תיק הוצאה לפועל באילת ברשלנות## בת.א 16345-06-13‏ הוגשה תביעה כספית בה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת לשלם להם פיצויים בגין רשלנות הנתבעת אשר נקטה נגדם, שלא כדין, בהליכי גבייה במסגרת תיק הוצאה לפועל ואשר כללו הגבלת התובעת כלקוח מוגבל בבנקים. התובעים היו בעלים של עסק לממכר מזון באילת. הנתבעת הגישה צ'קים לביצוע, בלשכת ההוצאה לפועל באילת ונגד תובעת נפתח תיק הוצאה לפועל. התובעת התייצבה במשרדי הנתבעת ובקשה להסדיר את החוב ואז שילמה סכופ כספי בהמחאה דחויה. עורך דין הנתבעת הגיש בתיק ההוצאה לפועל, בקשה לנקוט הליכים נגד ובין היתר הגבלה כלקוח מוגבל בבנק. בית המשפט לא קיבל אץ טענת עורך דין הנתבעת לפיה נזקה של התובעת מופחת נוכח שבעבר נפתחו נגדה תיקים בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי טענת עורך דין הנתבעת לפיה הגבלת התובעת כלקוחה הייתה הגבלה חמורה אשר מלמדת כי זו הוגבלה בעבר הלא רחוק להגבלתה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, נטענה באופן כללי ולא הוכחה בכל מקרה לתובעת הייתה אפשרות גישה ללשכת ההוצאה לפועל והיא יכולה הייתה בנקל להגיש בקשותיה הרבה וקודם לכניסת ההגבלות לתוקף, אולם היא לא עשתה כן. בסופו של דבר, בית המשפט פסק כי התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

 

העברת תיק הוצאה לפועל באילת ללשכה אחרת

##קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת:## 1. החלטה בבקשת חייב להעברת תיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו, ושעניינו מימוש נכס על פי שטר משכון (רכב, במקרה דנן), ללישכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. 2. סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: החוק), קובע, כי בענייני ההוצאה לפועל לא יחולו הקונספציות שביסוד דיני הסמכות המקומית, ולפיכך יכול כל זוכה לפתוח תיק הוצאה לפועל בכל לישכה בארץ כראות עיניו. 3. עם זאת, מאפשר החוק לראש ההוצאה לפועל, להעביר את ביצועו של פסק דין או הליך ללשכה אחרת "אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין" (-סעיף 11 לחוק). 4. השאלה שבמוקד החלטה זו היא, אם בנסיבות הענין, שעה שמדובר במימוש של משכון, ובפרט נוכח ריחוקה המיוחד של אילת ממרכז הארץ, מוצדק להיעתר לבקשתו של חייב להעביר את התיק ללישכה קרובה למקום מגוריו. 5. בעוד הזוכה סבור ששטר משכון כמוהו, מבחינת ההוצאה לפועל, כפסק דין (ראה: בר אופיר, הוצל"פ, הליכים והלכות, מהדורה רביעית עמ' 79 למטה), ולזוכה האפשרות לבחור לו את לשכת ההוצאה לפועל הנוחה לו, טוען החייב שיש בניהול תיק ההוצאה לפועל באילת הכבדה בלתי הוגנת המקשה עליו להגן על זכויותיו. זאת בשל כך, שלאילת, לטענתו, אין כל זיקה לגביו, ולעסקה שעל הפרק: כתובתם של הצדדים לדיון כולם, אינה באילת, וההסכם ושטר המשכון לא נחתמו ולא אמורים היו להתבצע באילת. 6. אני סבור שהצדק בנקודה זו, עם החייב. יש שוני מהותי בין ביצוע פסק דין או שטר, לבין ביצוע שטר משכון. פסק דין ניתן לאחר דיון בבית-המשפט, שהכריע ופסק שהחייב אכן חייב, והזוכה זכאי לכספו. כל שנותר להכרעה הוא אופן ביצוע פסק הדין וגביית הכספים. שטרות, למשל, אף כי ניתן להגישן לביצוע בכל לשכת הוצאה לפועל בארץ, משהוגשה התנגדות לביצוע השטר, מועבר הדיון בהתנגדות לבית המשפט המוסמך הקרוב למקום מגורי המתנגד, הוא החייב, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי (ראה: סעיף 81 א' לחוק). הטעם לדבר בכך שעדיין עומדת על הפרק שאלת החבות המהותית. אף כי רשאי היה אוחז השטר להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל הנוחה לו, השכיל המוחוקק והכיר בכך שלמושך השטר טרם ניתן יומו בבית-המשפט. שאלת החבות המהותית טרם הוכרעה, והשאלות אינן מצטמצמות לאופני גביית החוב בלבד, אלא לעצם החבות. 7. התנגדות למשכון שונה אמנם מהותית מההתנגדות לשטר. הליך שמשמעותו התנגדות למשכון, אינו קיים כלל. מאבקו של חייב במשכון, יכול שיתנהל, עקרונית, בשתי זירות: טענות נגד תוקף המשכון, שמקומן בבית-המשפט המוסמך, ולפיכך אינן מענייננו, וטענות כנגד דרישת הזוכה למימושו של המשכון, ומידי פעם גם לגבי אופן המימוש (זכות החייב לפדות את המשכון וכדומה). טענות שעל-פיהן לא היה על בעל המשכון לפעול למימושו, יכול שתוגשנה לבית המשפט המוסמך, אך לעיתים הן מוגשות לראש ההוצאה לפועל, כבמקרה זה, במתכונת של טענת "פרעתי", שבסמכותו של ראש ההוצאה לפועל. החייב, שסבור שאין עליו חובת תשלום, ושהליכי מומוש המשכון ננקטו שלא כדין, טוען לפירעון. נוכח העובדה שבעל המשכון הינו במרבית המקרים, כמו גם במקרה דנן, מי שהלווה כספים (גורם בנקאי, פיננסי, חברת ליסינג, וכדומה), והממשכן הינו הלווה, לא שונה הדיון במהותו מדיון, למשל, בין בנק שהעמיד אשראי לפירעון, לבין לקוח הסבור שהבנק לא היה צריך לעשות כן. העובדה שהדיון מתנהל במתכונת של טענת "פרעתי", בלשכת ההוצאה לפועל, אינה משנה את טיבו האמיתי. מתפיסתי, לפיה דיון בלשכת ההוצאה לפועל דומה מאוד מהותית לכל דיון אחר בבית המשפט בין מלווה ללווה - מתבקשת מסקנתי, שאין זה נכון ואין זה הוגן, כי ישללו מהממשכן (שמהותית כמוהו, כאמור, כלווה, המבקש לטעון כי עמד בתשלומי ההחזר), זכויותיו הדיוניות הבסיסיות, לרבות בכל הקשור לסמכות המקומית. 8. אינני סבור שראוי לחייב בנסיבות אלה את החייב לנהל את המערכה באילת, שעה שאין כל זיקה עניינית בין העסקה והצדדים לבין אילת. אין מדובר בחייב "רגיל", שהיה לו כבר יומו בבית המשפט, בין כצד לתביעה כספית, ובין כמתנגד לביצוע של שטר. עמדת הזוכה משמעותה, כי אפילו סבור החייב, הוא הלווה, שמישכן את מכוניותיו, כי אינו חייב אגורה לזוכה - עליו לשים פעמיו לאילת. אינני סבור שגישה זו צודקת. 9. תפיסת המחוקק לפיה ניתן לפעול למימוש משכון על-ידי הגשתו במישרין ללשכת ההוצל"פ ובלא צורך להליכים מקדמיים בבית המשפט, תפיסה שהיא נכונה - אין משמעותה שאין בהכרח כל הבדל בין מימוש משכון, לבין הליכי גביה על פי פסק דין. נתבע להחזר הלוואה - היה לו יומו בבית משפט הפועל בהתאם לסדרי הדין ולכללי הסמכות המקומית, וראוי לדעתי שכללים אלה יהיו תקפים גם לגבי נתבע שהפקיד משכון להבטחת הלוואתו: וכי מדוע תקופח זכותו של לווה רק מן הטעם, שבידי המלווה יש משכון?! המשכון אכן מבטיח את המלווה, ואף מקצר את דרכו של המלווה לגביית החוב, בשל העובדה שההליכים מתנהלים בהוצאה לפועל, ואולם איני סבור שמשמעות הדבר היא ריקון מוחלט של זכויותיו הדיוניות של הלווה. טענת הזוכה היא בעצם, כי בעל משכון הוא גם בעליה של פריבלגיה דיונית לנהל את כל הליכי הבירור שבין הממשכן לבינו בכל מקום בארץ על פי בחירתו. אני דוחה טענה זו. בסופו של דבר העברת ההליך ללישכת הוצל"פ מרוחקת פחות, אינה מפקיעה, כמובן, את המשכון. לדעתי אין גם כל מניעה, כי אם תידחה טענת "פרעתי", יוחזר התיק וינוהל כאן באילת. 10. לזוכה לא יגרם, לדעתי, כל עיוות דין של ממש. מקום עסקו של הזוכה במרכז הארץ, ואף בא כוחו - ממשרדיו העיקריים בתל-אביב. העומס בלישכת ההוצל"פ בתל-אביב אינו מהווה סיבה לשבירת ההגיון הבסיסי שביסוד עקרונות הסמכות המקומית, ולחייב את החייב (הממשכן) להגיע לאילת. זהו בדיוק מצב-דברים בו מוצדק להעביר את הדיון ללישכת הוצל"פ אחרת, כאמור בסעיף 11 לחוק. 11. בשולי עמדתי העקרונית בכל הקשור למימוש משכונות בהוצאה לפועל ולשאלת הסמכות המקומית, יש בנסיבותיו של תיק זה התייחסות מפורשת לענין הנדון גם בסעיף 44 להסכם השכרת הרכב שנחתם בין הזוכה לבין החייב, כדלקמן: "מקום השיפוט בכל הכרוך והקשור להסכם זה יהיה במחוז השיפוט תל אביב-יפו". לטענת ב"כ הזוכה אין סעיף כזה בשטר המשכון, ושטר המשכון הוא הרי הבסיס לתיק ההוצאה לפועל. ברם, אני סבור שהסכם השכירות ושטר המשכון מהווים שני מרכיבים של אותה מסגרת חוזית. המשכון הרי ניתן להבטחת זכויות הזוכה בחוזה השכירות, ולא בכדי צירפה הזוכה לבקשתה למינוי כונס נכסים, בצד שטר המשכון, גם את חוזה השכירות. אמנם, ניתן לטעון כי סעיף 44 להסכם הנ"ל מתייחס רק ל"מקום השיפוט", ולא ללשכת ההוצאה לפועל, ואולם, זו פרשנות מצמצמת שאינה תואמת, לדעתי, את צפייתם וכוונתם הסבירה העניינית של הצדדים. סוף דבר - בין הצדדים הוסכם חוזית, כי ברור המחלוקות שביניהם יתבצע בתל-אביב. 12. אני מעביר אפוא את הדיון בתיק, ללשכת הוצאה לפועל בתל-אביב. 13. הוצאות הדיון באילת בסך 2,000 ש"ח - על הזוכה.הוצאה לפועל