קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת הבטחת הכנסה: 1. עניינה של תביעה זו הינו ניכוי מגימלת הבטחת הכנסה ששולמה לתובע בגין החודשים 07/98 ועד 06/99. אין חולק שהתובע מכר רכב מנועי שהיה בבעלותו, תמורת סך של 40,000 ₪, ובגינה של "הכנסה" זו נוכה הנכוי האמור. לטענת התובע- עשה שימוש בכספים שקיבל בגין מכירת הרכב לצורך פרעון חובות ישנים. הנתבע, מאידך, לא קיבל טענה זו כאמיתית. מכאן המחלוקת שבין הצדדים. 2. נציין כי הצדדים הסמיכו בהסכמה את בית הדין להכריע בתביעה זו לאור מסמכים שהגישו הצדדים לרבות תצהיר עדות ראשית של התובע, ולאור סיכומים בכתב שהוגשו על ידיהם. 3. עיון בחומר הראיות שהומצא ע"י הצדדים מראה כדלקמן: א) ביום 12/09/98, שיגר התובע מכתב לנתבע, ובו פרט את המטרות שלשמן עשה שימוש בכספים שקיבל ממכירת הרכב כדלקמן: "לאחר בירור במשרדכם בעניין סכום הקצבה הנמוך הודעתם לי שהסיבה לכך שהיה בבעלותי רכב מס' 87-800-85. הנני להודיעכם כי הרכב הנ"ל נמכר בחודש 03/97 בסך של 40,000 ₪. מהסכום הנ"ל א. פרעתי חוב שלוויתי מאחי בסך של 7,000 ₪ (2,000 $) . שילמתי עבור המכולת חוב של 2,000 ₪. קניתי מקרר בסך של 5,000 ₪. פרעתי חוב לבנק בסך של 6,000 ₪. לתשומת לבכם אני מקבל טיפולים רפואיים בבית חולים הכרמל בחיפה כבר 5 שנים וקונה תרופות. דבר אשר עולה לי בערך 1000 ₪ לשנה. בנוסף על כן אני מקבל טיפולים רפואיים גם אצל רופא פרטי העולה סך של 1000 ₪ בשנה. את מה שנשאר מהכסף (תמורת הרכב) פרעתי בשנת 97 מאחר והגשתי תביעה לקבלת גימלת הבטחת הכנסה בשנת 97 ונדחתה אחרי שלושה חודשים. לאור האמור לעיל, הנני מבקש להתחשב במצבי ולהעמיד סכום הקצבה מחודש זה במלואו". ב) התובע נדרש ע"י הנתבע להמציא אסמכתאות לשימוש הנטען בכספים ולא המציא. ג) לביה"ד הודיע ב"כ התובע שאין בידיו קבלות על התשלומים הנטענים, והגיש תצהיר עדות ראשית. בתצהיר פורטו השימושים שנעשו בכספים שהתקבלו כדלקמן: "אמת אומר שאני היום לא זוכר במדוייק את כל התשלומים 40,000 ₪ אך מה שאני זוכר הוא: א. הייתי חייב לאחי סעיד 2,000 $. ב. התקנתי מזגן מפאיז סעדי מנצרת 5,500 ₪. ג. מקרר 4,000 ₪. ד. מכולת מוניר 2,000 ₪. ה. אטליז. ו. נסיעות רבות לבית חולים בכרמל + לד"ר פרטי (הייתי אני ואשתי מטופלים)". 4. מהאמור לעיל עולה כי אין עקביות בין התאורים במכתבו של התובע מיום 12/09/98, לבין אלה שבתצהירו. זאת ועוד - הגם שהתובע היה מיוצג ע"י עו"ד עוד משלב הגשת התובענה שבפנינו, לא הוגשה מטעמו כל ראיה שהיא לתמיכה במי מבין טענותיו בדבר ההוצאות שהוציא. יכול היה, למשל, להגיש תצהיר מטעם אחיו לו השיב, עפ"י הנטען, הלואה "בסך 2000$ או 3000$". יכול היה להמציא קבלות או אסמכתאות אחרות לרכישת המזגן או המקרר. יכול היה להמציא אסמכתא לתשלום חוב לבנק, ויכול היה להמציא אסמכתא לכך שטופל לעתים מזומנות בביה"ח כרמל. 5. משאין חולק שהייתה לתובע "הכנסה", הרי שעובר אליו הנטל להוכיח שנוכח תנאים אלו ואחרים או תשלומים שחב בתשלומם לגורמים אלו או אחרים - אין לנכות בגינה מתשלום גמלת הבטחת הכנסה ששולמה לו. זאת לא עשה התובע, ועל כן לא הורם הנטל המוטל עליו, להוכיח שהנתבע לא פעל כדין. 6. נוכח האמור לעיל, דין התביעה שבפנינו להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. הבטחת הכנסה