קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקבלת השלמה לקצבת נכות: הנשיא (גולדברג) 1. למערערת, חולת פוליו, נקבעו 60% נכות תפקודית, על-פי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995- (להלן החוק); כמו-כן זכאית המערערת לגימלת ניידות על-פי הסכם הניידות שבין המוסד למדינה. המערערת נשלחה על-ידי המוסד לשיקום מקצועי ובמהלכו שולמה לה "השלמה" לקיצבת הנכות, עד ל100%-. עם סיום ההשתלמות, הופסקה "ההשלמה" והמערערת אף לא הושמה במקום עבודה. 2. תקופת השיקום המקצועי ארכה שנה וארבעה חודשים, ובמהלכה נזקקה המערערת לניתוח, בגינו נרשמו לה 12 ימי מחלה, וזאת בנוסף לימי מחלה אחרים שנזקפו לזכותה. 3. המערערת תבעה מהמוסד להמשיך ולשלם לה את "ההשלמה" האמורה, בין כדמי אבטלה ובין כהמשך נסיונות ההשמה עד שתקלט בעבודה, וכן לזכותה ב"דמי מחלה" עבור 12 ימים, על פי האישור הרפואי אשר בידיה. 4. משנדחתה תביעתה על ידי המוסד, הגישה תובענה לבית הדין האזורי בתל-אביב, בה תבעה מהמוסד את ההשלמה האמורה, המשך תהליך השמתה בעבודה וכן התשלום עבור ימי המחלה. 5. בית הדין האזורי (השופטת סלע ונציג הציבור פוזננסקי; תב"ע נה / 0-864) קבע שלמערערת מגיע תשלום עבור ששה ימי מחלה בלבד, ודחה את יתר תביעותיה. על פסק דין זה של בית הדין האזורי, ערעור זה שלפנינו. 6. בערעור חזרה המערערת על טענותיה, תוך שהיא מבליטה את רצונה להקלט בעבודה ואת תחושתה "שנזנחה" במהלכו של תהליך השיקום. המוסד טען כי המערערת מיצתה את כל זכויותיה, המאמצים להשמתה לא עולים יפה בגלל מגבלות תעסוקה הנובעים מדרישות המערערת, כי אינה זכאית לדמי אבטלה מאחר ולא צברה תקופת אכשרה, וכי על פי הנהלים אינה זכאית לדמי מחלה מעבר לאלה שנפסקו לזכותה על-ידי בית הדין האזורי. עד כאן מסכת העובדות וטענות הצדדים. 7. עיינו בתיק בית הדין האזורי על מוצגיו, לרבות תיק השיקום של המערערת במוסד, ולא מצאנו כי יש להתערב במסקנתו, המנומקת היטב, של בית הדין האזורי. נפרט את ראשי התביעה. 8. "שיקום מקצועי" ניתן לנכה בנכות כללית על-פי העקרונות, והכללים שנקבעו לגבי נכי עבודה (סעיף 204 לחוק). שיקום מקצועי לנכה עבודה מוענק, מכח סעיף 88 לחוק, על-פי תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), התשט"ז1956-. בתקנות (תקנה 8) נקבע כי תכנית השיקום, שתוכן על-ידי פקיד השיקום, תיעשה על-פי אמות מידה, ואלה אכן נקבעו "בהוראות בדבר שיקום מקצועי (ירחון העבודה והביטוח הלאומי כרך ח 9, 23; כרך יב 6 29; כרך טז 9, 291; כרך ל 1, ו2-. הובאו בגולדברג, עוקדן הבטחון הסוציאלי, כרך ראשון, 156). בהוראות האמורות נקבע לעניננו: "בתכנית השיקום המקצועי לא יקבע פקיד השיקום תקופת שיקום העולה על שנים-עשר חדשים, אלא אם בשים לב למסיבות המיוחדות של המקרה אישר סגן המנהל הכללי (גימלאות) או פקיד שיקום שהוסמך על-ידו תקופה ארוכה יותר, וכפי שאושר." למערערת אושר שיקום מקצועי, ארוך יותר (ס"ה שנה וארבעה חודשים), וזאת לאחר שהתבהר, במהלך תוכנית השיקום הראשונית, שבגלל בעיות קואורדינציה ביד לא תוכל לעבוד במחשב, כך שהוכשרה לעבודה משרדית אחרת. 9. הזכאות ל"השלמה" עד לקיצבה של נכה ב100%- קיימת בתקופת השיקום בלבד, ולא ניתן לחייב את המוסד לשלם למערערת בגין תקופה ארוכה יותר, מהטעם שתקופת ההשמה אינה מזכה להשלמה כאמור. 10. הזכאות לדמי אבטלה קמה, מכח פרק ז בחוק, רק למי שצבר "תקופת אכשרה" כנקוב בחוק. המערערת לא טענה, ולבטח לא הוכיחה, כי צברה תקופת אכשרה. 11. ומכאן לתביעת המערערת להשמה. נפתח ונציין, כי נעשו נסיונות השמה, אך אלה לא עלו יפה. עוד נציין כי המערערת ביקשה לעבוד רק ב"שעות גמישות" בין 08: 30 ל- 13: 00 בלבד. פקידת השיקום, בסיכום שיחה מיום 19.6.91, מציינת עובדה זו ומוסיפה, "קשה לנו לתאר שתמצא עבודה במסגרת השעות הללו, אולם למרות זאת תפגש עם פקיד רשמה ויבדוק את האפשרות". נסיונות כאלה, כאמור, נעשו, אך המערערת טוענת שאין בהם די. כפי שצויין לעיל, מכח החוק, והתקנות תקופת "נסיונות ההשמה" אינם בגדר "השיקום", ואין זכאים בגינם להשלמת קצבת הנכות. 12. הנקודה האחרונה שעלתה בערעור - זכאות לימי מחלה, והכוונה ל"השלמה" בין קצבת הנכות המגיעה למערערת בגין נכותה ל100%-. עיינו בהנחיות המוסד מס' 2.5.2.7 שעניינן "תשלום דמי שיקום בתקופת העדרות", הכוללות אף זכאות לתשלום בגין ימי מחלה. מתיק השיקום נמצאנו למדים כי המערערת נעדרה, לסירוגין, בתקופת השיקום עקב מחלה 18 ימים (שאינם הימים בגינם תביעה זו), ועבורם קיבלה תשלום. סך כל ימי המחלה המזכים בתשלום אינם עולים על 24 ימי מחלה בשנה שאינם ניתנים לצבירה, ומכאן שצדק בית הדין האזורי שעה שקבע שהמערערת זכאית לתשלום בגין ששה ימים בלבד. 13. למותר לציין שני אלה: א. האחד - המערערת זכאית, ומן הראוי שתעשה כן, לנסות ולמצוא עבודה, חרף מגבלותיה, באמצעות שירות התעסוקה או בכל דרך אחרת. ב. השני - המערערת טענה לפנינו כי קיימת התדרדרות במצבה הבריאותי. אם אכן כך הוא - רשאית היא לבקש בדיקה מחדש, ואם תעמוד בקריטריונים שבחוק ובתקנות - יתכן ויועלו אחוזי נכותה. יודגש, כי מכח החוק (סע' 209(ב) סיפא), בקביעת דרגת נכותה התפקודית, "פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור". 14. סוף דבר - כאמור לעיל, דינו של הערעור להדחות. אין צו להוצאות. קצבת נכותנכות