התפטרות בגלל הפרת הבטחה לקידום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בגלל הפרת הבטחה לקידום: .1התובע עבד אצל הנתבעת מיום 12.2.1978עד 7.5.1979, כאשר התפטר. הוא תובע פיצויי פיטורים בטענה כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו והתפטר בנסיבות בהן אין לדרוש מעובד להמשיך בעבודתו. שמענו אותו, את מנהל המחלקה שלו ומי שמטפל במועצת פועלי רמת-גן ביחסי העבודה במפעל בו עבד. כולם מטעמו. הנתבעת לא ראתה צורך להביא עדים מטעמה. .2תנאי עבודתו של התובע סוכמו עם קבלתו, הן בכתב (ת/1) והן בעל-פה (גם עת/3). אשר הובטח בכתב היה: "... בתום שישה חודשים ועם קבלת הקביעות יוערך דיון בתנאי עבודתך". ובעל-פה חזר והדגיש עת/ 3כי סוכם (ע' 4): א) "... שיתקבל כמפעיל ..."; ב) "בהסכם הקבלה שלו נאמר, שכאשר מתפנה עבודה בתכנות ויהיה מתאים - יעבור לתכנות". .3ואמנם, למרות השכלתו כמתכנת מחשבים, בהסכמתו, התחיל התובע לעבוד כמפעיל, תפקיד שהוא לכל הדעות נמוך מזה של מתכנת. כעבור מספר חודשים ועוד לפני עבור 6חודשי הניסיון, החל מנהל המחלקה (עת/3) להטיל עליו גם תפקידי תכנות, אבל לא היה שבע רצון מהתקדמותו של התובע בעבודתו זו, כדי קידומו לתפקיד מתכנת. התובע קיבל קביעות כעבור 6חודשים מתחילת עבודתו, אבל למרות שהמשיך לעבוד עוד כ- 3/4שנה - לא קודם בתפקיד הנ"ל ואם כי משכורתו הועלתה מדי פעם, לא היה זה קידום אישי במשכורת. .4עם קבלת הקביעות דרש התובע קידום הן במעמדו והן בשכרו. היו מספר שיחות בינו לבין הממונה עליו, "וניתן לו להבין", כי כישוריו בפועל אינם מספיקים בעיני הממונים עליו. לבסוף אף נתקבלה מתכנתת "מבחוץ" ואחרי הודעה מוקדמת התפטר התובע כאמור. הוא ציין במכתב התפטרותו (נ/3) כי הינו מתפטר כיוון שלא מומשו אשר נראו לו הבטחות הנתבעת לקדמו כאמור. .5אין לומר שאשר הובטח בכתב, דהיינו: דיון בתנאי עבודתו בתום תקופת הניסיון, לא קוים. הובטח דיון ולא יותר. ודיון, אם כי לא פורמלי, היה וממושך. גם ההבטחה בעל-פה, כפי שפירטה עדו הוא, אין לומר שלא קוימה. היא היתה מותנית בתנאים אשר לא התקיימו. השכלה פורמלית של מתכנת לכל הדעות לא הספיקה, כי הרי גם התובע הסכים להתחיל כ"מפעיל" בהיותו מחוסר כל ניסיון מעשי. ומשלא נראה למעבידו כי יש ניסיון מעשי מספיק, אין לומר כי הופר הסכם כל שהוא עמו, כי הרי לא הוסכם שיקודם בשכר ובתפקיד ללא תנאי או אם יתמלא תנאי אובייקטיבי כל שהוא. .6בנסיבות אלה אין לומר שהיתה הרעה מוחשית כל שהיא בתנאי עבודתו ואף לא בנסיבות אלה אין לדרוש מעובד שימשיך בעבודתו. דין התביעה, איפוא, להידחות וכך אנו פוסקים. התובע ישלם לנתבעת הוצאות, כולל שכר-טרחת עורך-דין, בסך 100שקלים. כיוון שמשוכנעים אנו כי בתום לב תבע, אנו פוטרים אותו מתשלום האגרה.קידום עבודההתפטרות