קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על התקנת מכשיר חימום מים - תביעות קטנות: התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעת, חברה בע"מ, העוסקת, בין היתר, במכירה, שיווק והספקת גז בישול בכל רחבי מדינת ישראל.   ביום 6.8.01, הזמינו התובעים מהנתבעת מחמם מים אשר הומלץ להם על ידי מומחה יועץ מטעם הנתבעת, אשר בדק וקבע את מיקום התקנת המחמם.   בדירת התובעים הותקן מכשיר חימום מים על קיר חיצוני בקומה 8, באופן שאינו מאפשר לטכנאי לספק שירותי בדיקה ותחזוקה כנדרש בהוראות הבטיחות.   מסתבר כי מכשיר החימום הותקן על ידי קבלן עצמאי בשם בכור שירותי גז בע"מ (להלן: "הקבלן"), אשר הנתבעת שכרה את שירותיו ואשר קיבל ממנה תשלום עבור עבודתו. המחמם הותקן על הקיר החיצוני של הדירה באופן המסכן את הטכנאי שאמור לספק שירותי תיקון ותחזוקה למחמם, ועל כן נבצר מהתובעים לעשות שימוש מלא במחמם אשר אינו פועל באופן תקין .   ניסיונות התובעים, בשיתוף הנתבעת והקבלן, להביא לפתרון הבעייה עלו בתוהו, ועל כן הוגשה תביעת התובעים כנגד הנתבעת.   בתביעתם זו תבעו התובעים כולל של 15,920 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:   3,220 ₪ בגין ההוצאות הכספיות הממשיות, עגמת הנפש והזלזול לו זכו במהלך התקנת המכשיר על ידי הקבלן; 10,000 ₪ בגין הוצאותיהם הצפויות לצורך תכנון על ידי מהנדס רשות וביצוע של משטח עמידה חיצוני, כך שטכנאי נותן שירות, יוכל לעמוד באופן בטוח, ולתת שירותי תחזוקה שוטפים לפעולתו הבטוחה והתקינה של מכשיר החימום . לחילופין, הסכימו התובעים כי הנתבעת תחליף את המכשיר החיצוני הקיים במכשיר חימום מים פנים דירתי, תבצע את כל העבודות הדרושות לשם כך וכן תשיב את המצב לקדמותו, דהיינו: סתימה ואיטום החור לצנרת, שבוצע עבור המכשיר החיצוני והשלמה עם גרנוליט על גבי סתימה זו; 2,700 ₪ בגין עגמת הנפש, התסכול וחוסר היכולת להינות מהמכשיר.   הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה, כי יש לדחות את תביעת התובעים כנגדה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התקשרה עם הקבלן שהינו קבלן עצמאי. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הקבלן וכנגד מר יוסי קינן (להלן: "קינן"), אשר שימש כמנהל מטעם הקבלן והיה אחראי לכל נושא התקנות מחממי המים מטעם הקבלן. הנתבעת טענה כי יש לחייב את הקבלן ואת קינן בגין כל חיוב שיושת עליה.   הצדדים השלישיים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי התביעה הוגשה לאחר תום פקיעת האחריות למחמם המים, וכי מיום 1.5.02, נותקו קשרי העבודה בינם לבין הנתבעת. כן הוסיפו הצדדים השלישיים וטענו, כי על הנתבעת בלבד לעמוד אחר התחייבותה כלפי התובעים ולהחליף את מחמם המים החיצוני שהותקן להם, במחמם מים פנים דירתי.   הצדדים השלישיים לא הופיעו לדיון וזאת לאחר שההזמנה לדיון שנשלחה לקבלן נמסרה לידיו, ואילו ההזמנה לדיון שנשלחה לקינן, הוחזרה בנימוק "לא נדרש", אולם לאור תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לראות במסירה זו כמסירה כדין. בדיון שהתקיים בפני טען נציג הנתבעת, כי הנתבעת הביעה הסכמתה להעביר אל תוך הדירה את מתקן החימום על חשבונה, ולחילופין לפרק את מכשיר החימום ולהשיב לתובעים את הסך של 1,850 ₪ ששולם לה על ידם, אך הם דחו את שתי הצעותיה.   בעדותו בפני אישר התובע, ( בניגוד לנטען בכתב תביעתו ) כי אינו מעוניין בהתקנת מכשיר חימום פנימי, וכי הוא עומד על כך כי הנתבעת תקיים את התחייבותה כלפיו ותגרום לכך שניתן יהיה להפעיל את מכשיר החימום החיצוני שהותקן, ולשם כך על הנתבעת לשאת בכל העלות הכספית הנדרשת.   כאמור, מכשיר החימום אכן עובד, אך כדברי התובע: "...בימים של רוח וגשם אינו נדלק, שכן אינו מכוון טוב...".   הנתבעת טענה, כי התובע עומד על זכותו שלא בתום לב, שעה שחלה עליו חובת הקטנת הנזק. כן הוסיפה הנתבעת וטענה כי הנזקים הנטענים על ידי התובע לא הוכחו, לרבות אובדן ימי עבודה.   מסתבר כי בניגוד למוסכם בין התובעים לבין היועץ מטעם הנתבעת, התקין הקבלן את ברזי המים לניתוק וחיבור המכשיר במקום שאינו מאפשר גיישה בטוחה אליו. בניגוד למוסכם, הותקן המכשיר במקום גלוי בחזית הבית ולא מאחורי מסתור הכביסה.   לאחר שיחות פגישות ובדיקות, בהן נטלו חלק התובע , אנשי הנתבעת ועובדי הקבלן התחייבה הנתבעת, במכתבה מיום 20/1/02, לספק שרות למכשיר שהותקן, אולם נראה כי שירות זה לא סופק וסיכום בין הצדדים להחלפת המכשיר במכשיר פנימי- לא קויים ע"י הנתבעת, חרף הזמן הרב שחלף מאז שהוסכם על כך בין הצדדים.   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי הנתבעת, באמצעות הקבלן, התרשלה במיקום המכשיר עובדה המסכנת את חיי טכנאי השירות. בנסיבות אלו וחרף התחייבות הנתבעת, מיום 20/1/02, לספק שירות למכשיר, ( וזאת לאחר שכבר ידוע היה לה הסיכון הכרוך במתן השירות), היא לא ספקה שירות זה למכשיר.   בנוסף, החלפת המכשיר למכשיר פנימי, החלפה לה הסכים התובע עד לדיון שהתקיים בפני, גם היא לא בוצעה ע"י הנתבעת וזאת חרף הסכמתה.   לאור האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת הפרה את התחייבותה כלפי התובע לספק לו את השירות למכשיר וכי הפרה זו נגרמה , כל כולה, עקב התקנת המכשיר בניגוד למוסכם. אמנם, הנתבעת התקשרה עם קבלן עצמאי, אולם היא התרשלה בבחירת הקבלן ונראה כי לא הנחתה אותו באשר למקום המדויק בו יש להתקין את המכשיר , דבר שיכול היה למנוע את השתלשלות הארועים שהביאו לתביעה זו.   ההפרה הנ"ל הינה הפרה יסודית שבגינה יש , לכאורה , לבטל את ההסכם ולהורות לכל צד להשיב לצד שכנגד את שקבל, לרבות השבת המצב לקדמותו, ע"ח הנתבעת. השבת המצב לקדמותו משמעה , בין היתר, השבת הסך 1,850 ₪ ששולם ע"י התובעים ,הסרת המכשיר, סתימת החורים בקירות, ציפוי המקומות בגרנוליט ועבודות נוספות שעלותן גבוהה ביותר.   לחילופין, ניתן להשאיר את המצב על כנו, תוך מתן מענה לצורך בתיקון המכשיר ומתן שירות . מענה זה יכול להינתן באם יותקן משטח עמידה חיצוני שיאפשר לטכנאי נותן השירות לעמוד עליו.   לאחר ששקלתי את האפשרויות החילופיות הגעתי למסקנה כי האפשרות החלופית, אשר הוצעה ע"י התובע, יש בה כדי להקטין את העלויות הצפויות ובה בעת לאפשר את הפעלתו התקינה של המכשיר.   התובע הציג הצעת מחיר לתכנון משטח הדריכה וזאת בעלות של 5,782 ₪. התובע, מהנדס קונסטרוקציות במקצועו, מוכן לבצע עבודה זו בעצמו וכנגד תשלום. עלות הביצוע לא הוצגה בפני. אני מניח כי ניתן להקטין את עלות התכנון שהוצעה לתובע ועל כן אני אומד בסך של 7,000 ₪ את עלותו הכוללת של תכנון והכנת המשטח.   כן אני מעריך ב- 1,200 ₪ את הפיצוי המגיע לתובעים בגין אבדן הזמן שנגרם להם ואת עגמת הנפש שנגרמה להם בגין השימוש החלקי שעשו במכשיר מאז התקנתו.   באשר לאחריות לתקופה נוספת- איני מוסמך לחייב את הנתבעת להאריך את תקופת השירות , ללא תשלום , ועל כן אני אומד את ב- 400 ₪ את הפיצוי המגיע לתובעים בגין מתן השירות, ע"י גורם אחר, וזאת לתקופה של שנה אחת .   סה"כ הפיצוי המגיע לתובעים מהנתבעת הנו סך של 8,600 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.   הקבלן- הצד השלישי לא התייצב לדיון, על אף שהוזמן כדין ועל כן החלטתי לדון בהעדרו. מהראיות שהוגשו בפני עולה כי הקבלן הוא זה שגרם , ברשלנותו, לכל התקלות אשר הולידו תביעה זו. עיון בכתב ההגנה שהוגש ע"י הצד השלישי מעלה כי לא הועלה בו כל נימוק עניני לדחיית טענות הנתבעת כנגדו ועל כן אני מחייב את הצד השלישי מס’1 לשפות את הנתבעת בגין כל חיוב בו תחוייב בתיק זה . יחד עם זאת לא מצאתי כי יש מקום להטיל חיוב אישי כלפי מנהל הקבלן- יוסי קינן- הצד השלישי מס’ 2 , מה גם שההודעה לצד שלישי לא העלתה כל נימוק עובדתי ונימוק שבדין המצדיק חיובו בדין. בנסיבות אלו, אני דוחה את הודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד הנתבע מס’ 2.  לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 8,600 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 19.8.02 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט לרבות אגרה בסך כולל של 500 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   אשר על כן אני מחייב את הצד השלישי מס’ 1- בכור שירותי גז בע"מ לשלם לנתבעת סך של 8,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 19.8.02 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט לרבות אגרה בסך כולל של 700 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.תביעות קטנותמים