קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב כספי על טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים: 1. התובע נפגע בתאונת דרכים (להלן:"התאונה") ונזקק לטיפול רפואי שניתן לו ע"י הנתבעת. התובע חתם על התחייבות למימון הטיפול הרפואי (להלן:"ההתחייבות"). 2. לטענת התובע בזמן הרלוונטי לקרות התאונה היה מבוטח על פי ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 ע"י מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן:"המבטח"). 3. לטענת התובע על פי סעיף 5 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 חלה חובת תשלומים בגין ההוצאות לריפויו של התובע, לרבות הוצאות אשפוזו בבית החולים, על המבטח. עוד לטענת התובע העברת התשלום בגין הוצאות הריפוי מתבצעת בתיאום שבין הנתבעת לבין המבטח ומשטרת ישראל. 4. לטענתו, המציא התובע לנתבעת את כל המסמכים הרלוונטים המאפשרים לנתבעת לקבל את תשלום ריפויו של התובע מן המבטח, לרבות טופס מידע על נתוני תיק ת"ד, טופס שמנפיקה משטרת ישראל (להלן:"טופס המידע"). 5. לטענת התובע, הנתבעת התרשלה ולא פנתה למבטח לקבלת התשלום עבור הטיפול הרפואי. במקום זאת, לטענת התובע, נפתח נגדו ע"י הנתבעת תיק הוצאה לפועל על פי ההתחייבות עליה חתם (להלן:"תיק ההוצאה לפועל"). 6. לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, פנה התובע לנתבעת לבירור הסיבה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו, ואז נמסר לו לאחר בירורים שנעשו, כי משנפגע בתאונה אכן לא חלה עליו החובה לשלם הוצאות ריפויו, אך לשם סגירת תיק ההוצאה לפועל עליו לשלם את האגרה בסך 135 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 234 ₪ ובסה"כ 369 ₪. בלית ברירה, לטענת התובע, הוא פרע את החוב בתיק ההוצאה לפועל על מנת לסגור את התיק ולבטל ההליכים שננקטו נגדו. 7. לטענת התובע התרשלה הנתבעת בעצם הגשת שטר ההתחייבות להוצאה לפועל. אשר על כן תובע התובע השבת הסכום ששולם בפועל והמסתכם בסך של 369 ₪ נכון ליום 9.6.00 וכן פיצויים בסך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, סה"כ 5,369 ₪. 8. לטענת הנתבעת, לאחר שננקטו כנגד התובע הליכים בהוצאה לפועל, יכול היה להגיש התנגדות לביצוע ולהשמיע טענותיו. עוד לטענתה, אישור ההוצאה לפועל על פעולות גביה כמוהו כמתן פסק-דין כנגד התובע ועל פסק דין לא יכול התובע לתבוע את בית החולים. עצם התשלום על פי צו ההוצאה לפועל מהווה הודאה באחריותו של התובע ועל כן ולו מסיבה זו על בית המשפט לדחות את התביעה על הסף. 9. לעצם העניין טוענת הנתבעת כי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994 ינתן פטור לנפגע דרכים אם ימציא אישור משטרה אודות התאונה. באישור זה מצויינים פרטי הרכבים המעורבים, פרטי הפוליסות ופרטי הנפגעים בתאונה. 10. לטענת הנתבעת אכן הוגש אישור מטעם המשטרה שצורף לכתב התביעה וסומן נספח א' (להלן:"נספח א'"). על פי אישור זה זוכו כל הנפגעים אשר צויינו ע"י המשטרה כמי שטופלו בבית החולים. לטענתה, הדרישה כי שם המטופל יופיע ברשימת הנפגעים איננה של בית החולים אלא של חברת הביטוח אשר אינן מכבדות חיובים שלא רשומים כך. 11. שמו של התובע באישור המשטרה, נספח א', מופיע תחת הכותרת פרטי הנהגים המעורבים ולא תחת הכותרת פרטי הנפגעים. תחת כותרת זו מופיעים שמותיהם של אנשים אחרים אשר קיבלו טיפול רפואי ולא חוייבו בתשלומו באופן אישי. 12. טוענת הנתבעת כי השטר הוגש לביצוע בהוצאה לפועל רק לאחר שהתובע לא המציא את האישור המתאים מטעם המשטרה. האישור המתאים מטעם המשטרה הומצא בסופו של דבר רק לאחר שכבר ננקטו נגד התובע הליכים בהוצאה לפועל. בשל כך לא נדרש התובע לשלם את התשלום עבור הטיפול הרפואי עצמו אך חוייב בתשלום ההוצאות המשפטיות שנגרמו לבית החולים, האגרה של פתיחת התיק בהוצאה לפועל וכן התשלום עבור שכר טרחת עורך דין. הדיון בבקשה: 13. כמובהר לעיל, התביעה הינה בגין החזר הוצאות שנדרש התובע לשלם לנתבעת על פי מה שנפסק בתיק ההוצאה לפועל, וכן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע עקב נקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. אלא שהתביעה אכן מבוססת על הליך שהסתיים בפסק דין חלוט והתובע אינו יכול לתבוע את מי שתבע אותו וזכה בפסק דין נגדו. 14. כידוע, עקרון סופיות הדיון הוא הנותן. משניתנה גושפנקא שיפוטית בדרך של פסק דין חלוט, להליכים שננקטו, אין מקום להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה שאם לא כן לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית שלה נועד ישובם הסופי של סכסוכים. עמדה בפני התובע אפשרות נורמטיבית, להגיש התנגדות בתיק ההוצאה לפועל ולהעלות את טענותיו, אלא שהתובע בחר לשלם את החוב בתיק ההוצאה לפועל ומשעשה זאת הודה למעשה בחובו ופסק הדין שניתן הפך לחלוט. 15. תקיפת פסק דין יכולה להעשות בדרך של הגשת ערעור או בדרך של בקשה לביטולו ואז נפתחת מחדש חזית המריבה. משעבר המועד להגשת ערעור או לחילופין משעבר המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין, הופך פסק הדין לחלוט. יוצא איפוא שהואיל והתביעה מבוססת על השבת ההוצאות שנפסקו לתובע בפסק דין חלוט דינה להדחות על הסף מאחר ואין להגיש תביעה על פי פסק דין סופי. 16. התובע תובע את הנתבעת גם בגין רשלנותה על כך שהגישה נגדו את ההתחייבות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית הוצאות הריפוי, וזאת במקום לתבוע הוצאות אלה מהמבטח. בשל כך, לטענת התובע נגרמו לו נזקים הנובעים מצער ועוגמת נפש, טירדה, טרחה והתרוצצויות והוצאות כלליות. בגין הנזק מעמיד התובע את דרישתו לפיצויים מן הנתבע על סך 5,000 ₪. 17. יצויין כבר בראשית דברי כי תביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש אינה מתאימה לדיון בפני בית משפט לתביעות קטנות, זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע שיש להוכיחם בראיות, ומסגרת ההליכים בבית משפט לתביעות קטנות אינה הולמת תביעה כזו. 18. לבד מהעובדה שתביעת הנזקים איננה מפורטת ומבוססת כנדרש, ולמעלה מן הדרוש מצאתי גם שהתובע לא הוכיח שהנתבעת נהגה ברשלנות. עם כל הצער וההכרה בכך שהתובע הוטרד בשל כך שהטופס שהמציא נמצא כטופס לא מתאים, הרי שהאחריות בעניין זה איננה של הנתבעת. 19. הטופס, נספח א', נעשה ואף הונפק ע"י המשטרה. מי שערך את הטופס במשטרה מילא את הפרטים באופן מטעה ולא מדוייק. המשטרה רשמה את התובע תחת הכותרת "הנהגים המעורבים בתאונה" ולא ציינה שהוא אכן היה מעורב בתאונה אך גם נפגע בה. 20. הנתבעת, שהיא בית חולים, שמעניק טיפול רפואי פועלת בעניין זה על פי הוראות המבטח. הנתבעת נתנה טיפול רפואי לכל המעורבים והנפגעים בתאונה אך פנתה לקבלת התשלומים מהמבטח רק לגבי האנשים ששמם הופיע תחת הכותרת "פרטי הנפגעים". 21. אם קיימת רשלנות במקרה זה, הרי היא של המשטרה ולא של בית החולים. הנתבעת פעלה על פי החוק והנוהלים ומאחר וששמו של התובע לא הופיע ביחד עם יתר שמות הנפגעים בתאונה, הוא נדרש ע"י הנתבעת לשלם את התשלום בעבור הטיפול הרפואי שקיבל. 22. מכאן שגם אם היה התובע מבקש להפרע מהנתבעת בגין רשלנותה, מצאתי שרשלנות כזו לא הוכחה, כמפורט לעיל ועלי לדחות את התביעה גם ככל שהיא מתייחסת לפיצויים על סך 5,000 ₪ בגין רשלנות. 23. בשולי הדברים מצאתי להעיר הערות מספר. עיון בטופס שמנפיקה המשטרה ושנקרא טופס מידע על נתוני תיק ת"ד מעלה הרהורים ותמיהות. החלוקה לקטגוריות של נהגים מעורבים מחד גיסא ושל נפגעים מאידך גיסא מטעה ומעוותת הפרטים הנכונים, כפי שאכן אירע במקרה כזה. שכן ממה נפשך - התובע במקרה שבפני הוא גם נהג מעורב וגם נפגע, ושמו צריך היה להופיע בכל אחת מהקטגוריות. משלא נרשם שמו ברשימת הנפגעים הרי שעל אף שנפגע ונזקק לטיפול רפואי ועל אף שהיה מבוטח והיה זכאי לכיסוי מטעם המבטח בגין ההוצאות הרפואיות, נשללה ממנו זכות זו והוא מצא עצמו מעורב בהליכי הוצאה לפועל, מבלי שיכול היה מלכתחילה למנעם. אדם שמעורב בתאונה ושמקבל לידיו את הטופס, כדוגמת טופס א' כאשר שמו מופיע בו לא יעלה על דעתו לחשוש ו/או לחשוד שהטופס מולא באופן לקוי השולל ממנו זכות לקבלת החזר עבור טיפול רפואי. 24. דווקא בית החולים, שתחת ידי עובדיו עוברים מדי יום ביומו טפסים רבים כאלה, צריך היה ליזום מטעמו הנחיה ברורה לעובדיו להעמיד את המבוטחים על התקלה שיש בטופס. שהרי ממה נפשך, המשטרה מנפיקה את הטופס אך בית החולים מודע לדרישות המבטח, שכן הוא זה שפונה למבטח עם הטפסים לצורך קבלת החזר עבור הטיפול הרפואי. לו היה מי מעובדי הנתבעת מדריך ומסביר לתובע מיד עם הצגת הטופס שעליו לתקנו ולהמציא טופס מדוייק, שבו שמו יופיע גם תחת הכותרת "נפגעים", הייתה נחסכת לכל הצדדים הטירחה שנגרמה עקב נקיטת ההליכים והגשת התובענה. אמנם אין כאן חובה כתובה שהנתבעת הפרה כלפי התובע אך אך עם מעט רצון טוב והתחשבות היה בית החולים זוכה לברכתו של התובע ולהכרת תודתו במקום לכעסו. יחד עם זאת, וכפי שכבר פירטתי לעיל אין התנהגותה של הנתבעת במקרה זה מגיעה לכדי התרשלות. 25. מכל האמור לעיל מצאתי שיש לדחות את התביעה. 26. בנסיבות שתוארו לעיל אין צו להוצאות. חוב על טיפול רפואירפואהתאונת דרכיםחוב