חופש הביטוי בעיתונות

חופש הביטוי הוכר כ"זכות עילאית". וכציפור נפשה של הדמוקרטיה. בג"ץ 73/53, 87 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים פ"ד ז 781. ע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' משה פ"ד כב(2) 427, 437. ת"א 172/89 פלוני נ' הכתבת אלמונית ואח', פ"ד נד(2) 397. כחלק מחופש הביטוי קיים חופש הביטוי של העתונות, יש המתארים את העתונות כזרוע הרביעית של השלטון. באמצעות העתונות ניתן לגייס דעת קהל, העתונות הינה כלי ביקורת על השלטון. מרדכי קרמניצר - חופש הביטוי - אוסף מאמרים לזכרו של חמן שלח ז"ל (1988). חשיבות חופש הביטוי של העתונות היא בחשיפת העובדות ובגילוי האמת, ובהעברת מסרים לציבור. פרופ' אמנון רובינשטיין - המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, מהדורה חמישית - כרך ב' 1011. כאשר עומדים זה מול זה אינטרסים מוגנים יש לאזן ביניהם, יש לקבוע למי העדיפות בנסיבות הספציפיות הקיימות. ככלל האינטרסים כמו הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות לא הוכרו כבעלי מעמד עדיף על פני זה של חופש הביטוי, אף לא כבעלי מעמד עדיף על פני האינטרס בדבר פומביות הדיון. זאת נלמד מקביעת המחוקק בדבר עקרון פומביות הדיון אשר ודאי עלול לפגוע בפרטיות או בשמו הטוב של האדם כנגדו מתקיים הליך משפטי, אם פלילי אם אזרחי. ודאי הוא כי עקרון פומביות הדיון גובר מעצם קביעתו בחוק יסוד (חוק יסוד: השפיטה) ומכך שאין כלל גורף המאפשר לבית המשפט לסטות ממנו כי אם במספר חריגים הקבועים בחוק והמהווים רשימה סגורה. ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' רינה מרום, פ"ד מט(1) 318. עיתונותחופש הביטוי