ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות: הנשיא (גולדברג): .1המשיבה מס' 1(להלן - ההסתדרות) הגישה ביום 17.4.1989 בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד המשיבה מס' 2 ( להלן - הבנק), יושב ראש הוועד הארצי של עובדי הבנק ו- 11עובדיו שהם מורשי חתימה, ובה ביקשה להצהיר כי "כלל עובדי הבנק, לרבות העובדים "מורשי החתימה" לא ייוצגו כלפי הבנק אלא על-ידי המבקשת (ההסתדרות), באמצעות הוועד הארצי של כלל העובדים, ולא על-ידי כל נציגות אחרת" (תב"ע מט/65-4). בו ביום נתן אב-בית-הדין לבדו "צו הצהרתי זמני", במעמד צד אחד. .2ביום 23.4.1989ביקשה ההסתדרות צו זמני נגד מספר עובדים שימנע מהם להמשיך ולקיים הליך לבחירת נציגות עובדים בבנק. אף כאן נעתר אב-בית-הדין (לבדו) לבקשה, ונתן, במעמד צד אחד, צו כמבוקש (תב"ע מט/79-41). במועד מאוחר יותר הודיעה ההסתדרות לבית-הדין על החלטת האגף לאיגוד מקצועי בעניין ייצוג העובדים מורשי החתימה. .3ביום 2.5.1989ביקשו 10מעובדי הבנק צו מניעה זמני נגד ההסתדרות, הבנק, ו- 11מחבריהם, המורה לאותם עובדים שלא לייצג את מורשי החתימה בבנק, והמורה לבנק שלא לראות בהם נציגות מוסמכת של העובדים. למחרת היום נתן אב-בית-הדין (לבדו) צו במעמד צו אחד כמבוקש (תב"ע מט/85- 41מט/84-.4 .4בשלבים שונים הוגשו בהליך זה לבית-הדין-האזורי בקשות לצירוף נתבעים (תב"ע מט/83-41, מט/91-41). .5כפי שצויין לעיל נתן אב-בית-הדין את הצווים המבוקשים, לבדו, מבלי שהוזמנו נציג ציבור, ועל כל פנים מבלי שצויין בפרוטוקול כי אלה הוזמנו ולא באו, וזאת בהליכים שחלקם, לפחות, קיבוציים. בעשותו כן התעלם שופט בית-הדין מהוראת סעיפים 18(ב) ו- 22(א) לחוק בית-הדין לעבוד, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה), ומפסיקה עניפה של בית-דין זה (ראה למשל, דב"ע מח/163- 9[1]; דב"ע מח/67- 9[2]; דב"ע מח/23, 20- 4[3]). כמו כן התעלם מתרומתם של נציגי הציבור לפעולתו של בית-הדין בכלל ובסכסוכים קיבוציים בפרט (ראה למשל, דב"ע 9/5- 3[4], והמובאות לעיל). על החלטות אלה אין לפנינו ערעור, אך חשוב לציינן על מנת למנוע תופעות דומות בעתיד. .6ביום 24.5.1989הגישה הסתדרות בקשה "למחוק את ההליך שהוגש על-ידי ההסתדרות בעניין הנדון". בו ביום, נאמן לדרכו, נתן אב-בית-הדין (השופט נחתומי) לבדו מבלי לזמן את הצדדים, החלטה כדלקמן: "למחוק, כמבוקש, בברכה, את כל הליכי התיק הנ"ל". כפי שיתברר מיד, היתה זו ברכה לבטלה. על החלטה זו הערעור שלפנינו. .7בא-כוח ההסתדרות והבנק הסכימו כי אין לפני בית-הדין "החלטה" כלל, משום שהחלטת שופט לבדו למחוק הליך היא החלטה שניתנה בחוסר סמכות. אולם בא-כוח ההסתדרות טען כי המבקשים מנועים מלהעלותה, מהטעם שלאחר שניתנה אותה החלטה, הגישו בקשה לבית-הדין האזורי והסתמכו עליה. בא-כוח הבנק ביקש להבהיר כי כל רצונו הוא לדעת מהי הנציגות המוסמכת הישירה של העובדים. .8אין אנו מקבלים את טענת המניעות. פסק-דין הבטל מעיקרו, כאילו לא בא לעולם, וזאת בשונה מפסק-דין הניתן לביטול. מכאן שאין טענת "מניעות" תופסת לגבי פעולות שנעשו על פיו או בעקבותיו, מאחר שגם אותן פעולות כאילו לא נעשו כלל. .9מחיקת כתב תביעה, אף לבקשת תובע או מבקש, היא פעולה שתוצאתה גמר הליך, ולכן היא בסמכות מותב, ולא של אב-בית-הדין לבדו. כך בהליך רגיל (אלא אם ניתנה החלטה כדין על דיון בפני דן יחיד; דב"ע לב/11- 0[5]), וכך בהליך קיבוצי שבו אין, כאמור, סמכות לשופט ליתן החלטה כי הדיון יתקיים בפני שופט דן יחיד (סעיף 18(ב) לחוק בית-הדין לעבודה). זאת ועוד - כבר נפסק כי "מחיקה" הינה פעולה המביאה לסיום הליך, ואין למחוק תביעה מבלי שיתאפשר לצד שכנגד להשמיע טענותיו, אלא אם הוזמן כדין ולא הופיע (דב"ע מז/53- 9[6], בע' 364). .10סוף דבר - ה"החלטה" נשוא הערעור בטלה. העניין מוחזר לבית-הדין האזורי, על מנת שישמע את הבקשה במותב מלא, לאחר שכל הצדדים בתיק יוזמנו לדיון. בהתחשב במהות ההליך - אין צו להוצאות.הסתדרות העובדיםבנקייצוג