קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ישיבת נוסעים על מדרגות מונית שירות / מספר נוסעים מעל המותר במונית שירות: האישום: המדינה מאשימה את הנאשם, כי ביום 6/4/2000 סמוך לשעה 14:00 נהג במוניתו מכוון ירושלים לכוון תל אביב והסיע נוסעים. במהלך הנסיעה בהגיעו לתחנה במבשרת ציון הסיע במונית בו זמנית 12 נוסעים, בנוסף לו עצמו, בעוד ששניים מן הנוסעים ישבו על המדרגות אשר ברכב בסמוך למושב הנהג.   הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם: 1. הסעת נוסעים במספר מעל המותר ברשיון- עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד-1974, בזיקה לתקנה 84 (ב) (10) ו-502 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.   2. נהיגת רכב במצב העלול לסכן עוברי דרך-עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד -1974 , בזיקה לתקנה 27(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.   3. הסעת נוסעים שלא בנוחות ובבטיחות- עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד -1974 , בזיקה לתקנה 416(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. בתאריכים 20/5/2002 , 19/9/2002 התקיימו ישיבות ההוכחות בתיק.   לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, קבעתי כי הנאשם זכאי מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.   רשימת עדים: מטעם התביעה העידו: ע"ת מס' 1 - גב' זוזות יפה. ע"ת מס' 2 - זרזר אליעזר.   מטעם ההגנה העידו: העיד הנאשם לעצמו.   רשימת מוצגים: במ/3-1-תמונות   ת/1-קבלות ת/2-הודעה מודפסת של הגב' זוזות ת/3-הודעה מודפסת של הנאשם. ת/4-הודעה מקורית של הנאשם. ת/5-מזכר ת/6-מזכר ת/7-רשיון הסעה למונית ת/8-רשיון רכב   נ/1-הודעה מקורית של הגב' זוזות   עובדות אשר אינן שנויות במחלוקות: הנאשם נהג ברכב ביום, במקום ובשעה המצוינים בכתב האישום.   עיקר המחלוקת: טוענת התביעה כי, ברכב היו 12 נוסעים מבוגרים. מאידך טוענת ההגנה כי, הסיע הנאשם 12 נוסעים ומתוכם שני ילדים מתחת לגיל 5 אשר ישבו על ברכי הוריהם.   פרשת התביעה: ע"ת מס' 1-גב' זוזות יפה, הינה המתלוננת.   לעדותה ביום 6/4/00 הגיע לתחנה המרכזית הישנה בירושלים עם אחותה, וביקשה לקבל שירות מתחנת המוניות במקום. ע"ת 1 ואחותה עלו על רכב הנאשם מסוג מונית לכוון בית שמש-תל אביב. ברכב היו כחמישה נוסעים בסך הכל. הנאשם נסע לכוון התחנה המרכזית החדשה בתקווה למצוא נוסעים נוספים ומשלא מצא המשיך לכוון מבשרת ציון.   לדבריה, "במבשרת יש את התחנה של בית שמש, תחנת אוטובוס שנוסע לבית שמש, שם הוא לוקח נוסעים, לא זוכרת למה. היו 12 נוסעים במונית. 10 יושבים ושניים על המדרגה יושבים".   בעדותה הסבירה כי, טענה בפני הנאשם כי אינו יכול להסיע 12 נוסעים. לדבריה, הנאשם כלל לא התייחס לטענותיה ואף לא שת ליבו לדרך.   עוד העידה כי, אחותו של הנאשם התקשרה עמה לאחר שפנתה למר זרזר וביקשה כי תאמר שהיו שני ילדים ברכב. לדבריה, "לא היו ילדים, היו שני מבוגרים". העדה נשאלה כיצד ידעה אחותו של הנאשם ליצור עמה קשר, והשיבה , "לא יודעת".   בחקירתה הנגדית העידה כי, היא עובדת במשרד התיירות מזה 25 שנה. לעדותה, אין היא נוסעת במוניות כדרך כלל אלא ברכב פרטי. בתאריך הנקוב בכתב האישום לא היה ברשותה הרכב הפרטי ולכן נאלצה להיעזר בשירות המוניות.   עוד נשאלה כיצד מכירה את מר זרזר, והשיבה, "יש לנו מחלקה שעובדת עם מר זרזר ואני מכירה את השם שלו". לעדותה, אין היא זוכרת באם הגישה בעבר תלונה למשרד התחבורה, תלונה כנגד אותו נאשם בגין עישון. עוד השיבה כי מקום מושבה במונית עת נסעה עם הנאשם היה במושב האחורי.   לדבריה, "אם אחותו לא הייתה מתערבת לא הייתי מגישה את זה כלל. אחותו דיברה שהוא מסובך, אם היא הייתה מדברת יפה גם את זה לא הייתי מגישה. הייתי אומרת זרזר תבטל, אבל היא התבטאה לא יפה. גם עם אמא שלו דיברתי... אני חושבת שדיברתי עם אמא שלו ועם אחותו".   העדה הכחישה גרסה לפיה הסיבה להגשת התלונה הינה בשל העובדה כי הנאשם היה בעבר בן זוגה של קרובת משפחתה ויחסיהם עלו על שרטון. יחסיהם של הנאשם עם גיסתה. לדבריה, "זה לא נכון. היא נשואה היום לנסיך. אל תיתן לי לפתוח את הפה שלי. אני לא יודעת שהוא יצא עם גיסתי..... אני לא מכירה אותו".   בחקירתה החוזרת השיבה כי, לאחר שהעלה הנאשם נוסעים בתחנה במבשרת ספרה 12 נוסעים במונית.   לשאלות בית משפט השיבה כי, לפניה היו שלושה ספסלים וכי קיימת אפשרות לראות מהמקום בו ישבה את הנוסעים אשר ישבו על המדרגות בסמוך לדלת. ע"ת מס' 2-מר זרזר אליעזר, הינו החוקר אשר טיפל בתלונה במשרד התחבורה.   לעדותו,טיפל בתלונתה של ע"ת 1 כפי שהוא מטפל בכל תלונה אשר מגיעה לידיו. העד גבה הודעה מהנאשם אודות האירוע.   בחקירתו הנגדית השיב כי, אין היכרות קודמת בינו לבין ע"ת 1, מלבד הטיפול בתלונה אשר הוגשה על ידה. לדבריו, התקשר עם ע"ת 1 לאחר שגבה ממנה הודעה ביום 25/6/00 על מנת לברר אפשרות לגבות הודעה מאחותה. העד לא הצליח ליצור קשר עם אחותה.   בחקירתו החוזרת השיב כי, "המזכר שאת מציגה בפני הוא יומיים לאחר המזכר הקודם ובו רשמתי כי התקשרתי לגב' רותי חיים, אחות המתלוננת זוזות, כדי לקבוע איתה פגישה והיא אמרה לי שאולי היא תבוא אלי מחר והיא תתקשר אלי מחר בבוקר. כלום לא קרה. ב 2/7/00 , כשבוע לאחר מכן, התקשרתי שוב לגב' חיים והיא אמרה לי שהיא לא מעונינת למסור הודעה".   פרשת ההגנה: ע"ה מס' 1-מר אברג'יל יורם, הנו הנאשם בתיק זה. הנאשם מסר בהודעתו במשטרה כי, ביום 6/4/00 נהג במונית מירושלים וברכב ארבעה נוסעים נוספים, מתוכם המתלוננת ואחותה ועמם יש לו היכרות מוקדמת. לדבריו, בדרך אסף עוד ארבעה נוסעים, בניהם אם עם שני ילדיה מתחת לגיל 5. הנאשם ביקש לגבות מהאם תשלום עבור הסעת הילדים אלא שהיא הצהירה כי גילם מתחת ל-5 שנים ועל כן אין חובת תשלום.   לדבריו, "כשהגעתי לקסטל נכנסתי למבשרת, ובתחנת היציאה מהקסטל עלו למונית עוד שני נוסעים. היות והילדים ישבו על מושבים רגילים של המונית ולא ישבו על הוריהם שלהם אז פניתי לאימא ובקשתי ממנה שתושיב אותם על הברכיים...הילדים בכו ולא הסכימו, ושני הנוסעים שעלו אמרו לי לא נורא נהג.....".   עוד מסר כי המתלוננת שאלה אותו האם כל הנוסעים אשר היו במונית הינם מבוטחים. הנאשם הסביר לה כי ישנם 10 נוסעים ברכב ובנוסף שני ילדים מתחת לגיל חמש. לדבריו, אחת משתי האחיות שאלהו: " ’אתה רוצה ללכת לזרזר’, עניתי לה אם עברתי על החוק, זכותך להתלונן, אבל לא עשיתי שום עבירה".   בחקירתו הנגדית השיב כי, מקום מושבה של המתלוננת היה בספסל האחורי לצד אחותה.   לשאלות בית המשפט השיב כי, "לא. היא דודה של חברתי לשעבר. יכול להיות שהיא עשתה לי בכוונה בגלל שלא התחתנתי עם האחיינית שלה". לדבריו, המתלוננת הגישה נגדו תלונה נוספת בגין עישון בשנת 1990.   עוד נשאל האם משהו ישב על המדרגה ברכב, והשיב, "לא. קפצה מישהי וישבה שם ואמרתי לה שזה אסור והיא חזרה למקום. זה לא ממש מדרגה". הנאשם הכחיש גרסה לפיה מישהו מבני משפחתו ביקש מן המתלוננת כי תוותר על הגשת התלונה.   ניתוח ממצאים: לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, קבעתי כי הנאשם זכאי מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.   טוענת התביעה כי ביום 6/4/2000 הסיע הנאשם ברכב מסוג מונית נוסעים במספר מעל המותר ברשיון ובכך סיכן את הנוסעים וכן עוברי דרך. מאידך טען הנאשם כי, הסיע 12 נוסעים עמו ברכב, אך לדבריו, מתוכם היו שני ילדים מתחת לגיל 5 שאותם הסיע על פי חוק.   אין כאמור מחלוקת כי הנאשם הסיע 12 נוסעים ברכב. עיקר המחלוקת נעוצה בשאלה האם שניים מתוכם היו ילדים אשר גילם מתחת ל-5 שנים, או שמא כל הנוסעים היו בוגרים ושניים מהם ישבו על המדרגה הסמוכה לדלת הנהג.   ב"כ הנאשם טוען בסיכומיו כי המתלוננת מכירה אישית את הנאשם וכי תלונתה מבוססת על כשלון מערכת היחסים בין גיסתה לבין הנאשם. לדבריו, הגישה המתלוננת תלונה כנגד הנאשם בעבר.   התביעה נסמכת על עדותה של המתלוננת בלבד. המתלוננת כעדת תביעה יחידה אמורה לשכנע את ביהמ"ש באופן שיאפשר לבסס ההרשעה על פי עדותה בלבד תוך שביהמ"ש מצווה להזהיר עצמו מפני עדות כזו ולנהוג כלפיה משנה זהירות, תוך שקילה בקפידה יתרה, אם ניתן להסתפק בה לבדה, כבסיס להרשעה. ( ר' י.קדמי, "על הראיות" חלק ראשון (1999) עמ' 349-350 ).   לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, לא שוכנעתי כי אוכל לבסס הרשעה על פי עדותה של ע"ת 1 וניקיון כפיה של המתלוננת אינו נטול מספקות.   המתלוננת הכחישה הכרות כלשהי עם הנאשם אך ידעה לציין שאמה מתגוררת ליד ביתו בבית שמש. המתלוננת מסכימה כי אפשר והגישה תלונה קודמת לפני מספר שנים נגד אותו נאשם באמרה: "לא זוכרת. על מתי אתה מדבר.... יכול להיות. אתה בא עכשיו ומזכיר לי לפני עשר שנים. מה זה קשור" (פרוטוקול מיום 20/5/02, עמוד 3 שורות 25-21).   כאשר הקשה ב"כ הנאשם על העדה וטען כי ומניעים זרים הם אשר גרמו לה להתלונן, השיבה, "אל תיתן לי לפתוח את הפה שלי. אני לא יודעת שהוא יצא עם גיסתי..... אני לא מכירה אותו" (פרוטוקול מיום 20/5/02, עמוד 8 שורות 25-24).   למה התכוונה המתלוננת באמרה "אל תיתן לי לפתוח את הפה שלי", ואם אין היכרות מוקדמת בינה לבין הנאשם באיזה נושא תוכל "לפתוח את הפה"?   המתלוננת ציינה בהודעתה במשטרה והן בבית המשפט כי אחותה הייתה אף היא עדה לאירוע, אלא שאחותה לא התייצבה למסור הודעה במשרד התחבורה. ע"ת 2 -מר זרזר אף הוא העיד כי במהלך חקירת התלונה ניסה ליצור קשר עם אחותה של המתלוננת אך לא עלה בידיו להשיגה. לאור האמור לעיל לא העידה האחות בבית המשפט.   כעולה מן המקובץ, אין להסתמך על עדותה של המתלוננת ובודאי לא כעדות יחידה, ומשכך, יש לקבוע כי התביעה לא הרימה הנטל הרובץ עליה. מנגד, עדותו של הנאשם לא נסתרה וטענותיו אפשריות והגיוניות.   לאור האמור לעיל, קבעתי כי הנאשם זכאי מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.      מוניתמונית שירותמדרגות