ליקויי אקוסטיקה בדירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי אקוסטיקה בדירה: בפני הונחה תביעה כספית על סך של 193,960 ₪ . התובע הינו בעל הזכות הרשומה בלישכת רישום המקרקעין של דירת מגורים ברחוב בן יוסף 23 בתל אביב (להלן: "הדירה") אותה רכש מאת הנתבעת על פי הסכם מיום 31.10.00 (להלן: "ההסכם"). לטענת התובע הפרה הנתבעת את ההסכם עימו לאחר שבדירה נתגלו פגמים וליקויים משמעותיים בתחום ההנדסי ובתחום האקוסטי. לאחר מינויו של המהנדס מר צבי רון (להלן: "רון") כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום ההנדסי, הסכים התובע לוותר על חוות הדעת השמאית שהוכנה לבקשתו על ידי האדריכל והשמאי אסא זוהר (להלן: "זוהר") והוא סומך את טענותיו על חוות דעתו של רון. מימצאיו של רון מקובלים על הנתבעת ובמובן זה של הדברים זכאי התובע למתן פסק דין כנגד הנתבעת בחלק תביעתו העוסק בליקויים ההנדסיים. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת איפוא בשאלת קיומם של ליקויים בתחום האקוסטיקה ועלות תיקונם. בעדותו, טוען התובע, כי מעת כניסתו לדירה סבל מקיומם של רעשים אשר את מקורם אין הוא מזהה ולצורך הוכחתם מבקש הוא להסתמך על חוות דעתו של מומחה בית המשפט בתחום האקוסטיקה מר עמוס יפה (להלן: "יפה"), על מימצאי הבדיקה שנערכה על ידי מכון התקנים (להלן: "בדיקת המכון") על ידי המומחה בלמן (להלן: "בלמן") וכן על חוות דעתם של שני מומחים לאקוסטיקה פרופ' גיורא רוזנהויז (להלן: "רוזנהויז") וד"ר יובל מנטל (להלן: "מנטל") שהם לדבריו מומחים בעלי מוניטין בינלאומי . הנתבעת שוללת את תוקפם של המימצאים בחוות הדעת השונות אשר הוצגו מטעם התובע והיא סומכת את עמדתה זו על חוות דעתו של מומחה מטעמה בשם טוב משיח (להלן: "משיח") . מבחינה מקצועית מתייחסים המומחים כולם לנושא האקוסטיקה בשני אספקטים והם אספקט "הקול הנישא באוויר" (להלן: "קול אווירי") ואספקט "הקול ההולם" (להלן: "קול גופי"). הקול האווירי מתייחס לקולות הנשמעים באוויר כמו רעש מכשיר טלוויזיה, רדיו וכו' ואילו הקול הגופי מתייחס לרעשים שמקורם בהזזה או בנפילה של חפצים. אתייחס איפוא בנפרד לכל אחד משני האספקטים הנ"ל בניתוח חומר הראיות, המימצאים והמסקנות. מבחינה ראייתית, כאמור לעיל, מבסס התובע את עמדתו לקיומו של פגם אקוסטי בהיבט של "הקול האווירי" על שלושה נתונים: א. תוצאות הבדיקה של מכון התקנים. ב. חוות דעתו של יפה. ג. חוות דעתם של רוזנהויז ומנטל. עיון בחומר הראיות הנ"ל בצירוף תוצאות החקירות הנגדיות שנערכו באולם מלמד כי שני שליש מהחומר הראייתי אשר הציג התובע בעניין אינו תומך את עמדתו ואיננו מאפשר קביעת מימצא לקיומו של "קול אווירי" ברמה לא תיקנית. מתוך הראיות אשר נשמעו בפני מסתבר כי גם המומחים אשר העמיד התובע לתמיכה בעמדתו סבורים כי אין במימצאי הבדיקות כדי לבסס קיומו של מיפגע אקוסטי שמקורו ב"קול אווירי" לעניין זה ראה עמוד 13 ו-14 לעדות של יפה: "סוג השטיח יקבע מה יהא היקף הפחתה ברעש ברמת הדציבל, זה תלוי בסוג השטיח שאותו לא בדקתי, זה תלוי בהרכב התיקרה וכו. יש ערכים בספרות המקצועית אך אין דברים מוחלטים... אני לא מכיר בעל פה את תקן 1004... אני חוזר בי מתשובתי הקודמת. עכשיו אני אומר שככל שהערך גבוה יותר הבידוד טוב יותר... אני אומר שלפי חוות דעתי זה עומד בדרישות התקן, על פי המדידה שלי וכפוף לכל המרכיבים בחוות הדעת. לטענתי זה לא חורג מהמותר בתקן... יש כאן סטייה לא רצויה בתדירות של 250 הרץ... מטבע הדברים שאנו עושים חוות דעת אנו מתייחסים לכל המכלול. נכון שאני ראיתי את התוצאות של בדיקת מכון התקנים לבדיקת מצלול אוויר (הכוונה לקול אווירי י.א.) מסקנת מכון התקנים הייתה תוצאה של 53 דציבל- אני לא הסתמכתי על התוצאה של מכון התקנים. אני הסתמכתי על שיקולים שלהם ולא על הבדיקה. אני ביצעתי בדיקה באופן בלתי תלוי ואני לא חייב להסתמך על הממצאים של מכון התקנים ואני רק הסתמכתי על השיקולים שלהם לעניין מיקום הבדיקה בנסיבות שנוצרו... לאחר שאני מעיין במסמכים אני אומר שיש פה ערכים של סטיות, בתדפיסי חישובים מס' 4 ומס' 2". עוד ראה בעמ' 18 לפרוטוקול עדותו של בלמן: "לשאלתך אם קיים מפגע אקוסטי בנושא מצלול אוויר בבדיקה שלי התוצאה היא כי בחללים שנבדקו האקוסטיקה עומדת בתקן ולפי אפשר להגיע למסקנה כי אין בעיה של רעש נישא באוויר בין חללים זהים". שליש מהחומר הראייתי , היינו , חוות דעתם של רוזנהויז ומנטל תומך לכאורה בעמדתו של התובע לקיומו של "קול אווירי" ברמה לא תיקנית ואולם, חוות דעת זו אינה עומדת בפני עצמה ומבוססת על נתוני המדידה של מכון התקנים כשאלה מחושבים מחדש ולהם התווספו חישובים חסרים . חוות דעת זו איננה מניחה את דעתי כיוון שלא ברור ממנה מדוע דרכי החישוב של עורכי חוות הדעת נכון יותר מדרך החישוב של מכון התקנים. במצב שבו שני שליש מהחומר הראייתי של התובע שולל את עמדתו ואילו השליש הנוסף סותר את מימצאי שני השליש הראשון ללא כל הסבר מניח את הדעת סבורני כי אין בחוות הדעת של רוזנהויז ומנטל לכשעצמה כדי להוות חוות דעת בעל משקל ראייתי מספיק לביסוס מימצאים בתיק שלא לדבר על האופן שבו יש לבחון את משקלם הכולל של ראיות התובע המכיל עמדות ומסקנות סותרות . חלק הטענה העוסק בקיומו של מפגע אקוסטי בתחום "הקול האווירי" לא הוכח והוא נדחה. השאלה הינה איפוא אם הוכח על ידי התובע קיומו של מיפגע אקוסטי שמקורו "בקול הגופי". בהקשר זה של הדברים מוצגים בחומר הראיות של התובע מימצאי בדיקת המכון, חוות הדעת של רוזנהויז, מנטל ויפה לקיומו של מיפגע אקוסטי בתחום הקול הגופי. בפועל, בוצעו מדידות עוצמת "הקול הגופי" על ידי מכון התקנים ועל ידי יפה כאשר רוזנהויז ומנטל מתבססים בחוות דעתם על מימצאי בדיקת המכון. הנתבעת חולקת מכל וכל על תוקפם של מימצאים אלה נוכח היותם מבוססים לדבריה על שיטת מדידה שגוייה . המישגה, אליבא דגירסת הנתבעת, נוגע למיקום הבדיקות - היינו, בעוד שעל פי התקן יש לערוך את הבדיקה בהקשה על ריצפת הדירה שמעל תיקרת הדירה הניבדקת ומדידת התוצאה תעשה בתוך הדירה הנבדקת, נעשתה הבדיקה כאן בהקשה מהדירה הנבדקת כלפי הדירה שמתחתיה בה נמדדו התוצאות. אין מחלוקת כי התקנים העוסקים בשיטת המדידה הינם תקן 985 ותקן 1004 . אין גם מחלוקת כי בדיקת המכון תחילה ובדיקתו של יפה לאחריה נערכו שלא על פי השיטה הקבועה בתקן . היינו, בעוד שעל פי התקן נכון היה להציב את מכשיר הבדיקה, הפטישיה, על גבי הריצפה אשר מעל לתיקרת הדירה הוצב בפועל המכשיר על גבי ריצפת הדירה מעל לתקרה של דירה שמתחת לדירת התובעים . מומחי התובע אינם חולקים על כך שראוי היה מלכתחילה כי תיושם שיטת המדידה הקבועה בתקן אלא שלטענתם לא ניתן היה לבצע בדיקה זו בדרך המקובלת על פי התקן מכמה סיבות : א. בעלי דירת המגורים שמעל לדירת התובע לא איפשרו כניסה לדירה זו . ב. בדירה זו קיימים שטיחים מקיר לקיר ונעשו בה שינויים מיבניים נוספים אשר יביאו לעיוות בתוצאות הבדיקה . לפי דעתם, אין פגם כלשהוא בביצוע הבדיקה בדרך שבה היא נעשתה כיוון שיש להניח כי הבניה בין הקומות השונות הינה אחידה מבחינת מרכיבי החומר ודרך ביצוע העבודה הכוללת את טיב החומרים שהיו בשימוש כמו גם זהות המבצעים . הגם שהתנגדותם של דיירי הקומה אשר מעל לדירת התובעים לביצוע הבדיקה בדירתם אינה מצדיקה לכשעצמה את הכשרת הבדיקה בדרך החלופית שנעשתה, עדיין, עומדת על הפרק השאלה אם מבחינה עניינית מהווה הדרך החלופית שבה פעלו המומחים השונים מטעם התובע כדרך לגיטימית , המאפשרת קביעת מימצאים עובדתיים בהסתמך עליה. הלגיטימיות של הבדיקה היא פועל יוצא של המסקנה אם יש בבדיקה באופן שבוצעה כדי להציג תוצאות המשקפות את נתוני דירת התובע מבחינת עוצמת "הקול הגופי". לפי חוות דעתו של יפה הדרך שבה בוצעה הבדיקה הינה רלבנטית משקפת ולגיטימית, שכן ההנחה היא שקיימת התאמה בין חלקיו השונים של המיבנה כך שאין משמעות לכך שהבדיקה נערכה בדירה אחרת - לעניין זה ראה עדותו של יפה בעמ' 15 לפרוטוקול שורות 7-15 שם הוא אומר: "אני חשבתי שיש התאמה בכל המבנה בחלקים ולכן אין משמעות לכך שהבדיקה נערכת בדירה אחרת ולא לפי התקן... כשאתה שואל...אם לא יתכן שבמהלך יציקות של ריצפה קיים שוני בפיזור החומרים ובמרקם כך שאין התאמה מלאה בין חלקים שונים של המיבנה אני אומר שזה נכון העניין הזה הוא וורסטילי עדיין גם באותה דירה קיים שונה ואנחנו תמיד מודדים במרכז הסלון ומניחים שתוצאות אלה תקפות גם לגבי יתר החדרים באותה דירה הגם שזה אינו מדוייק לחלוטין". עוד ראה בעניין זה ס' 1-4 בעמ' 7 לחוות דעתו. עדותו של יפה שהוא עד מקצועי ונייטראלי הותירה בעיני רושם אמין ובהחלט נכון לבסס על גביה הכרעה . לעדות זו תמיכה בעדותו של רוזנהויז , ובעדותו של בלמן אשר אינו שולל אף הוא את הלגיטימיות של הבדיקה בדרך שבה נעשתה. משקלן של עדויות אלה רב בעיני יותר מעדותו של משיח אשר התאפיינה במגמתיות. לסיכום: בהתחשב בשיקולים אלה, אני קובעת כי הוכחה טענת התובע לקיומו של ליקוי בניה הגורם לבעיה אקוסטית בתחום "הקול הגופי" . לפי זה זכאי התובע לפיצוי לפי חוות דעתו של יפה בגין עלות תיקון הליקוי האקוסטי בסכום של 184,250 ₪. כאמור בחלקו הראשון של פסק הדין זכאי התובע לפיצוי בגין הליקויים ההנדסיים בהיקף כפי שנקבע בחוות דעתו של רון בסכום של 13,300 ₪ בתוספת של 30% לביצוע על ידי התובע. סוף דבר: התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כמפורט: א. סך של 17,290 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה עפ"י מדד תשומות הבנייה מספטמבר 2000 ועד לתשלום בפועל. ב. סך של 184,250 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.7.02 ועד לתשלום בפועל. ג. סך של 30,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. אקוסטיקה