מהו חוק גל ? חוק גל שייך במהותו למערכת הדינים המסדירה את הטיפול בחובות של חייבים חדלי פירעון, בין דיני פשיטת רגל ובין דיני הפירוק. בחוק גל ביקש המחוקק ליצור מנגנון אשר יאפשר את הסדרת חובתיהם של גופים שונים מן המגזר החקלאי מבלי להביא לפירוקם ולחיסול פעילותם הכלכלית, אלא העדיף את מודל השיקום וההבראה. חוק גל נועד לפתור את משבר הענף החקלאי בישראל שהתקיים בשנות חקיקתו מחשש ממשי לקריסתו. במסגרתו נקבע כי הליכי השיקום יופקדו בידי משקמים, בידיהם תינתנה סמכויות משפטיות מלאות לטפל בחובות החקלאים ולהסדירם לפי שיקול דעתם. ודוק, הסדרת החוב פירושה, כי המשקמים יכפו הסדרים העלולים לנגוס בזכויות הנושים להיפרע אף כדי מלוא החוב המגיע להם. יתר על כן, משמעות נוספת העולה מן ההסדר הינה, כי אין לבתי המשפט וההוצאה לפועל סמכות לדון בחוב או לפעול למימוש גביית חוב גם אם החלו בטרם חוקק החוק. אלו הועברו לדיון בפני המשקם. מהוראות חוק גל עולה כי הסדר החוב הקבוע בו דוחה את הליך הפירוק כלפיי חברות שאינן סולבנטיות ובמקומו נקבע מנגנון לשיקומו של המיגזר החקלאי והבראתו. מטרת ההסדר היתה להימנע מפירוקם של המשקים החקלאיים שנקלעו למשבר פיננסי באמצעות פריסת חובותיהם ואף מחיקתם, הכול בהתאם ליכולות הנצפות של המשקים החקלאיים לפעול במסגרת כלכלית בת-קיימא. מכאן, כי הסדר השיקום היווה תוכנית הבראה ארוכת טווח כוללת, המתחשבת מחד בסיטואציה המשברית שנוצרה, על כל המשמעויות החברתיות והכלכליות שלה, אולם מנגד, מכירה במגבלות הטבעיות של המשק הישראלי בהעניקו גב פיננסי לתהליכי ההבראה (ראה ע"א 5827/90 נהריה, כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' יורשי קלופשטוק, פ"ד נ(4) 282, 296-294 (1996)). הליך של שיקום אינו מייתר את הרציונאל שבבסיס דיני הפירוק, הואיל וגם הליך השיקום בעצמו נושא אופי קולקטיבי שאחת ממטרותיו המרכזיות הינה היפרעות מהחובות, ונוטלים בו חלק החייבים והנושים גם יחד. משכך, תכלית הליכי השיקום איננה לדחות את דיני הפירוק אלא להגשים אותם בדרך ייחודית, גמישה יותר. בהתאם לכך, מקבלת משמעות העובדה, כי הליך השיקום לפי חוק גל מתנהל על-פי כללי הבוררות, כמו גם שבהסדרים המוצעים בו מושם דגש על כושר פרעונו של החייב בד בבד עם הניסיון לסייע לו להבריא את עסקיו ככל הניתן. כפועל יוצא מכך, הושמה בידי המשקם אחריות רבה להסדרת החוב ולהבראת המשק החקלאי, תוך שהוא מחוייב לקיים הליך בירור תקין, חסר פניות ושיוביל להסדרים עם אלו שנפגעו מהמשבר ולא עם אלו שניצלו אותו לרעה (סעיף 4 בדבר אחריות המשקם לפי סעיף 374 לפקודת החברות). בצד אחריותו זו, פורטו סמכויותיו בפועל, המעידות בעצמן כי בידיו הסמכויות הנוגעות להסדרת החוב ובכללן קביעת סכומי חובותיו של הגורם החקלאי, כושר ההחזר שלו, היקף החוב שייפרע, דרך הפירעון ועוד. בשום אופן אין לאפשר לחברות שעיסוקן חקלאי והנמצאות במסגרת הוראות חוק גל להתחמק מתשלום חובותיהן במשך שנים כה ארוכות. הסדרים במגזר החקלאישאלות משפטיות