קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחלת קינבוק KIENBOCK - מיקרוטראומה - ביטוח לאומי: סגן הנשיא (קובובי): 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי שהכיר במחלה בה לקה המשיב (מחלת קינבוק) כפגיעה בעבודה. 2. עובדות המקרה. כפי שקבען השופט המלומד, הן: - "א) התובע עובד זה למעלה מ- 6.5 שנים במחלקת השכפול של מכון וייצמן; ב) התובע עובד במקום יום יום משעה 8.00 עד 13.00; ג) תאור עבודת התובע: התובע ניגש לשולחן על-יד המשכפלים, לוקח משם ערימות של חומר משוכפל. את החומר הוא מעביר לשולחן העבודה שנמצא על-יד מכונה שהוא עובד, ומחלק אותו לתוך 16 תאים שיש במכונה. לאחר מכן המכונה מוציאה דף אחד מכל תא, והתובע מחבר דפים אלה ביחד עם מהדק הסיכות. התובע מסביר את הפגיעה שנגרמה לו בשורש כף יד ימין בכך, שבמשך כל השנים מרים הוא ערימות של חומר על כף יד ימין, מהדק עם מהדק את החומר, כך שבמשך כל השנים הוא לוחץ על המהדק שמהדק את החומר"; ד) לכך יש להוסיף עובדות משלימות אלה: א) כאבים בשורש כף היד פקדו את מר ג'ירפי לראשונה כשנה-שנה וחצי אחרי תחילת עבודתו במחלקת השכפול. הכאבים הקרינו עד לאזור הכתף. מר ג'ירפי נמנע מלפנות לרופא בתקווה שהתופעה תחלוף, אולם משגברו המיחושים פנה לרופאו, כחצי שנה לפני הניתוח. ב) במשך יום עבודה הידק מר ג'ירפי מאות עלונים במהדק סיכות. 3. בית-הדין מינה את הפרופ' אנגל כמומחה-יועץ-רפואי, והפנה אליו שאלות לעניין טיב המחלה בה לקה המשיב, היותה או אי-היותה מחלת מקצוע, והיותה או אי-היותה פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. 4. בחוות דעתו הבהיר הפרופ' אנגל כי מחלת קינבוק, ניתן להגדירה לפי המלומד אלמקוויסט כ"שבר מאמץ בעצם הלוונטוס"; כי לפי החוקר לינסהייד % 54 מהחולים שהיו בטיפולו זכרו אירועים טראומטיים בעבר; וכי לפי גילברמן מקור המחלה הוא בכך שעצם הלונטוס הופכת נמקית כתוצאה מאספקת דם לקויה. על דבר היות המחלה בבחינת מיקרוטראומה, השיב הפרופ' אנגל כי: - "יתכן בהחלט שמדובר במיקרוטראומות, אם כי הדבר לא הוכח חד-משמעית בספרות הרפואית, אך מחברים רבים טוענים שכך הדבר. נראה שיש לקבל את טיעונו של הנפגע, שאופי עבודתו תרם לסבל ממנו הוא סובל עד היום, ובעטיו אמור להינתח". 5. בקבלו את התביעה סמך בית-הדין קמא על "חוות הדעת כמקשה אחת", על כך שמדובר בביטחון סוציאלי, ושרשימת מחלות המקצוע היא רשימה סגורה, ופסק שהמסקנה המתחייבת היא שמחלת התובע נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומות, ומהווה פגיעה בעבודה. את פסק-דינו חתם בהפניה לשלוש אסמכתאות: א) דב"ע ל/10- 0 בע' 10בו מאוזכרת "...האפשרות לפסוק במקרה של ספק לאו דווקא תוך מיצוי מלא של הכלל על חובת ההוכחה אלא תוך היזדקקות למידת הסבירות, ולכלל חומר הראיות..., כשכנגד עיני הפוסק גם השיקול של 'עוול' מול 'עוול'"; ב) דב"ע לה/61- 0[2] בע' 351, בו הוטעם הכלל לפיו: "העובדה שמדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות, ולא במצב שהוא תוצאה של תהליך הדרגתי - צריכה ראיה מפי רופא"; ג) דב"ע מז/21- 0[3] בע' 95, בו צויין פעם נוספת כי - "תורת המיקרוטראומה היא תחבולה משפטית המאפשרת לבתי-המשפט לקדם את מטרת החוק, באותם מקרים שהמחוקק או מחוקק המשנה לא מיצו את הנדרש בקשר להכרזה על מחלה כ'מחלת מקצוע'". 6. בערעור טענה באת-כוח המוסד כי המומחה הרפואי התעלם מכך שהמשיב לקה במחלת בירגר; כי ב- 21.5.1985התלונן על כאבים בשתי הידיים, וכי מחלת קינבוק היא מחלת עצם כשהעצם נמקה. בית-הדין קמא לא איפשר להציג שאלות הבהרב לפרופ' אנגל, וכך אירע שנותרנו עם חוות דעת הנותנת תוצאה, אך אינה מסבירה דבר. בא-כוח המשיב הודה שמרשו לקה במחלת בירגר, אך היה זה בשנת .1974על התופעה נשוא המשפט, מחלת קינבוק, התלונן בשנים 1982- .1983המחלה שבה מדובר פוגעת בכלי הדם ובעצם. 7. בעת התייעצות המותב הוחלט לבקש מהפרופ' אנגל להשיב על שאלה נוספת, המובאת להלן: "האם ניתן לומר שהנזק בכף ידו הימנית של מר ג'ירפי - דחיסות יתר בעצם הלונטוס - נוצר על-ידי הצטברות של אי-ספור פגיעות זעירות, החוזרות ונשנות, שנגרמו על-ידי אין-ספור פעולות לחיצה על מהדק סיכות?". 8. עיקר תשובתו של הפרופ' אנגל היתה חזרה על אשר אמר בחוות דעתו המקורית היינו כי: - "קיימת השערה בספרות המקצועית שייתכן שמדובר במיקרוטראומות שגורמות למחלה. אין הדבר וודאי, ואין ספק שגם ללא מיקרוטראומות יכולים להיווצר הנזקים בעצם הלונטוס". 9. חוזרים איפוא למצב שבו עמד בית-הדין קמא בעת הכרעתו, ונראה שכל אותם שיקולים שהנחו אותו והאסמכתאות עליהן סמך, היו במקומם. נוסיף הערה: שמנו לב לטענת באת-כוח המוסד כי המשיב התלונן בתאריך מסויים (21.5.1985) על כאבים בשתי הידיים. עיינו באותו רישום בו דווח על כך "שכיום מתלונן על כאבים בשתי הידיים והאמות", אך מסתבר מהמשך הכתוב, שבוצע צילום רנטגן רק ביד ימין, הבדיקה הקלינית נסבה על יד ימין, ואובחנו: "רגישות מעל עצם הלונטוס מימין, הגבלה קלה בכיפוף שוש יד ימין עם רגישות במעלות האחרונות". בכל שאר המוצגים מדובר על יד ימין בלבד, היא היד שעשתה מאות פעולות הידוק במשך יום עבודה. 10. אין זו הפעם הראשונה שדנים בפגימה העלולה להיווצר כתוצאה ממחלה "טבעית" או כתוצאה של מיקרוטראומה. כך בדב"ע ל/22- 0 - התחרשות באוזן ימין; בדב"ע לג/157- 0 - סרטן ברגל שמאל; בדב"ע מז/21- 0 (שהוזכר בסעיף 5(ג) דלעיל) - פגיעה בשורש כף יד ימין ובמרפק ימין; ובדב"ע מח/50- 0 פגיעה בשורש כף יד ימין. בכל אותם מקרים נפגע אבר זוגי אחד, ובן זוגו יצא ללא פגע. הוכח שהפעולה החוזרת ונשנית בוצעה על-ידי האבר שנפגע, ואף כי לא היתה תמימות דעים מוחלטת בדבר אופיה המיקרוטראומטי של הפגיעה, הוכרעה הכף לטובת המבוטח, וזאת מאותם נימוקים - כולם או מקצתם - שהעלה השופט המלומד בפסק-דינו. מן האמור עולה כי יש לאשר את פסק-הדין שבערעור, מטעמיו. 11. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך -000, 1 ש"ח בצרוף מע"מ.רפואהמיקרוטראומהביטוח לאומי