מכה מדלת של משאית זבל - האם תאונת דרכים ?

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכה מדלת של משאית זבל - האם תאונת דרכים: 1. תביעה זו הוגשה על ידי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו ביום 24.12.95 בארוע המהווה לטענתו תאונת דרכים. הנתבעים טוענים כי אין המקרה עונה להגדרת תאונת דרכים, על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (להלן "החוק"), וזה נשוא הדיון שבפני. 2. התובע הגיש תצהיר לגבי נסיבות הפגיעה, ונחקר על תצהירו. 3. נסיבות התאונה 3.1 התובע בתפקידו הינו פועל שטיפת מכולות. התובע נמצא באתר פינוי האשפה באופן קבוע. 3.2 כאשר מגיעה משאית מכולת אשפה לאתר (ראה תמונה מדגימה נ1/), המשאית נעמדת על משטח בטון ששיפועו מתון. גלגליה האחוריים של משאית המכולה נתמכים באבן שפה מבטון. (ראה תמונה נ/ 1 (4 ) וכן עמ' 5 לפרטיכל ). 3.3 למשאית המכולה מערכת הידראולית לצורך הרמת המכולה והורדתה. נהג המשאית הרים בעזרת המערכת ההידראולית את המכולה. בעוד המכולה מורמת, תפקיד התובע הוא לוודא שאין שאריות אשפה במכולה, ולשטוף בעזרת צינור מים את המכולה מבחוץ ומבפנים. (ס' 2 לתצהיר ת/ 1 וכן עמ' 4 לפרטיכל.) (תמונת המכולה כשהיא מורמת נ/ 1 4 ). 3.4 לאחר שהתובע סיים את שטיפת המכולה, הנהג הוריד את המכולה למצב מאוזן. (ס' 2 לתצהיר ת/ 1 וכן עמ' 5 לפרטיכל). 3.5 לאחר שהיתה המכולה במצב מאוזן, סגר התובע את הדלת האחורית של המכולה. התובע הצהיר כי מדובר למעשה בנעילת הדלת. בתמונות שהוצגו נראה סוג של בריח. (נ/ 1 2 ). 3.6 התובע התכוון להמשיך וללכת הלאה, ולצורך כך הטה את פניו וגופו בזוית של 90 מעלות מהמכולה, או אז נפתחה דלת המכולה, והכתה בפניו. 3.7 כל אותה העת מנוע המשאית היה מופעל לצורך פעולת המערכת ההדראולית וכן מהטעם שהנהג התכונן להמשיך ולנסוע לאחר גמר השטיפה. 4. מסגרת הדיון המשפטי. 4.1 על מנת שארוע מסויים יענה להגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים " כפי שנקבעה בחוק, יש לבדוק בשלב הראשון קיומם של ששת המרכיבים הבאים: א.מאורע ב. נזק גוף ג. עקב ד. שימוש ה. רכב מנועי ו. למטרות תחבורה. 4.2 התובע טוען כי מתקיימים כל המרכיבים . לטענתו מדובר ב"שימוש" כהגדרתו בחוק, שכן ארעה התנתקות או נפילה מרכב חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, וכי אין לראות בארוע כחלק מפעולת פריקה וטעינה. על פי הסיפא של הגדרת "שימוש", טעינתו של מטען או פריקתו לא יחשבו לשימוש ברכב. עוד טוען התובע כי מתקיים המרכיב של מטרה תחבורתית. 4.3 הנתבעים טוענים כי הארוע ארע במהלך פעולת הפריקה של משאית האשפה, מצב המוחרג מהגדרת "שימוש", וכי לא התקיים המרכיב הנחוץ "למטרות תחבורה". 5. פריקה וטעינה ? 5.1 מבחינה עובדתית קבלתי עדותו של התובע, כי כבר סגר את הדלת לאחר השטיפה, ונעל אותה. רק לאחר מכן ,משפנה כבר התובע ללכת, השתחררה באיזה שהוא אופן הדלת, והתובע נפגע בפניו. משסגר התובע את דלת המכולה סיים בכך לכאורה את פעולת "הפריקה". 5.2 הנתבעים המציאו פסקי דין התומכים בכך שסגירת הדלת בגמר פעולת פריקה או טעינה היא חלק אינטגרלי מפעולת הפריקה /טעינה. ועל כך אין עוררין. (רע"א 7617/97 ). השאלה העובדתית המתבקשת הינה האם העובדה שהדלת של המכולה נפתחה מיד בסמוך לאחר סגירתה על ידי התובע, האם יש לראות בכך רצף פעולות "סגירת הדלת" או שמא בסגירת הדלת בפעם הראשונה ונעילתה, יש לראות משום סיום פעולת הפריקה. 5.3 כבר נכתב רבות על אופיו הקזואיסטי של החוק ועל עמימות מושגיו. יפה לצורך ענין זה אמירה מפסק דין שולמן, פסק דין שקדם לתיקון מס 8 לחוק, "לרוב נובעת העמימות מתוך כך שהמונח חל על סוג ענינים המצוי על רצף, שאין בו נקודת חיתוך טבעית" (מתוך ע.א. 358/83, שולמן). תיקון מס' 8 לחוק לא תקן פגם זה. לא ניתן לצפות מראש את מספר המקרים הבלתי צפויים ואת שפע המצבים שיתכנו, שכל אחד מהם, דוגמת המקרה נשוא הדיון, יוצר מחלוקת מחודשת בין צדדים ודורש מבין המשפט לנבור בדקויות מלאכותיות של הגדרות ומצבים. 5.4 לאחר שבחנתי תכליתו של החוק, האופן המעשי ליישומו, הגעתי למסקנה כי העובדה שהדלת נפתחה לאחר נעילתה, איננה חלק מפעולת פריקה וטעינה. פעולת הפריקה הסתיימה משנסגרה הדלת וננעלה על ידי התובע בפעם הראשונה. כל גישה אחרת תאלץ אותנו מדי מקרה לחקור מהן הסיבות אשר גרמו לדלת להפתח, דבר שלא ניתן לעמוד בו. לדוגמא: אם היה אדם שלישי עובר במקום, והדלת היתה נפתחת לעברו ופוגעת בו, האם ניתן היה לטעון כי הדלת נפתחה כיוון שקודם לכן, בסיום פעולת פריקה לא נסגרה כיאות? ענין זה מרחיק לכת ואיננו ניתן ליישום מעשי. 5.5 לפיכך, הגעתי למסקנה, כי משסגר התובע ונעל את דלת המכולה, תמה פעולת הפריקה. כל פתיחה מחדש של הדלת, כמו זו שהיתה במקרה דנן, לאחר שהתובע כבר פנה ללכת, איננה חלק מפעולת הפריקה. 5.6 יצויין, כי פס"ד תא 67403/96 שהנתבעים הפנו אליו, איננו כדוגמת המקרה הנדון, שכן שם היתה הפגיעה תוך כדי פעולת הפריקה. גם פסק דין תא 15804/96 התייחס לעובדות בהן הנפגע בקש לסגור דלת המכולה, אשר כתוצאה מהפריקה לא היתה סגורה וכשנגש הנפגע לסגור אותה, החליקה ידו וקבל מכה. נסיבות אלו מתאימות לגמר פעולת פריקה, ואין המצב דומה לנסיבות המקרה שבפני. 6. האם הנתקות הדלת מהרכב, היתה תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו? 6.1 ראשית, אציין כי מבחינה עובדתית נמצא כי דלת המכולה נפתחה לאחר שהתובע סיים את פעולת הפריקה ולאחר שסיים את טיפולו במכולה. סיבה זו די בה כדי לקבוע כי הנתקות הדלת מהרכב, לא היתה תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו. 6.2 בע"א 3024/94 יונאי נ. אררט, תקדין עליון כרך 97 (3) תשנ"ז 1997 דן כב' השופט אור בשאלה מהו "טיפולו של אדם במסגרת עבודתו". תוך בחינת תכלית החקיקה מגיע השופט למסקנה כי תכלית החקיקה לא היתה לשלול את הכיסוי של החוק על כל תאונה המתרחשת במהלך עבודה. "תכלית החקיקה היתה לשלול את הכיסוי על תאונות הקורות לחברים בקבוצה מסוימת של אנשים, אשר עוסקים באופן מקצועי בתיקון וטיפול כלי רכב." (שם, ס' 9 ). 6.3 יתכן וניתן היה להכליל את התובע באותה קבוצת אנשים אשר עוסקים באופן מקצועי בטיפול ברכב, שכן עיסוקו הקבוע היה לדאוג לנקיון המכולה לאחר ריקון האשפה, אלא שהצורך בקביעה זו מתיתר לדעתי משמצאתי כי פתיחת הדלת לא היתה תוך כדי הטיפול ברכב אלא מיד בסמוך לכך. מאחר והפעולה איננה פריקה וטעינה, והנתקות הדלת מהרכב ארעה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו - יש לראות בארוע כעונה להגדרת "שימוש" המופיעה בחוק. 7. האם מתקיים המרכיב של "מטרה תחבורתית" 7.1 ביסוד ההגדרה הבסיסית מונח העיקרון כי השימוש ברכב אשר גרם לנזק הגוף צריך להיות "למטרות תחבורה". פתיחת דלת המכולה, הינה פעולה אשר מטבעה קשורה לייעוד התעבורתי של הרכב. משאית המכולה מטרתה להוביל אשפה ממקום למקום ודלת המכולה אשר בפתיחתה ניתן לבצע את ריקון האשפה היא זו אשר מאפשרת את המשך השימוש במשאית המכולה לצורך מטרה תחבורתית. וראה גישה דומה של כב' השופט אור בע"א 3024/94 הנ"ל, שם פרוק בסיס פלדה מטרקטור שהווה תנאי הכרחי לחיבור מלגזה לחלקו הקדמי של הטרקטור הוכר כפעולה "למטרות תחבורה" שכן הוותה חלק חיוני מהתאמת הרכב לפעולת ההובלה. לענין המבחן התעבורתי נקבע בפס"ד פדידה- " מבחן זה מתמקד בשאלה אם הסיכון שהתממש הוא "סיכון תעבורתי", היינו אם מדובר בסיכון הקשור באופן הדוק לפעולה תעבורתית " (מתוך נא 3 825 עא 8548/96 יחיאל פדידה נ. סהר, חברה ישראלית לביטוח בע"מ) 7.2 גישתו של כב' השופט אור בע"א 3024/94 מטשטשת במשהו את הגבול שבין המבחן התעבורתי למבחן היעודי, טשטוש גבול שלא ניתן להתחמק ממנו. לגבי השילוב הלוגי שבין המבחן התעבורתי ומבחן הייעוד מציין כב' השופט ברק בפס"ד עוזר (רעא 8061/95 9 כך: "המבחן התעבורתי מכוון כלפי השאלה אם השימוש שנעשה ברכב הוא בגדריו של סיכון תעבורתי. על פי גישה זו ייעודו של כלי רכב לענין חוק הפיצויים- והדבר עולה עתה גם מהגדרת רכב- הוא לשמש לתחבורה יבשתית. ייעוד זה יוצר מעצם טבעו, סיכון תעבורתי. כל שימוש ברכב הגורם נזק גוף והנופל לגדריו של סיכון תעבורתי זה הוא "למטרות תחבורה". 7.3 מאחר והשימוש התעבורתי של משאית המכולה היה לצורך תחבורה יבשתית של הובלת אשפה, וריקונה הוא חלק נדרש, הרי שפתיחת דלת המכולה דרכה מתרוקנת האשפה, היא חלק מהשימוש התחבורתי של הרכב. 8. לסיכום 8.1 הגעתי למסקנה, אם כן, כי התקיימו כל היסודות הנדרשים לצורך ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים". לא התקיימה החזקה החלוטה הממעטת, המהווה שלב נוסף בבדיקת ההגדרה. לפיכך, הארוע הנטען על ידי התובע מהווה תאונת דרכים כמשמעות בחוק. 8.2 נושא ההוצאות יידון בפסק הדין.זבלדלת רכבתאונת דרכיםשאלות משפטיותמשאית