קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נהיגה בלי חגורה - זיכוי: האישום: המדינה מאשימה את הנאשם, כי ביום 5/2/02, ברחוב רופין בירושלים, נהג את רכבו מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות, וזאת בניגוד לאמור בתקנה 83 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. בתאריך 24/11/02 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק. לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, אני מזכה את הנאשם מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק. רשימת עדים: מטעם התביעה העידה השוטרת, גב' אוחנה קרן. מטעם ההגנה העיד הנאשם לעצמו. רשימת מוצגים: ת/1- דו"ח התנועה. עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת: הנאשם נהג את רכבו ביום, במקום ובשעה המצוינים בכתב האישום. תמצית פרשת התביעה: ע"ת 1-גב' אוחנה קרן, הינה השוטרת עורכת הדוח. העדה לא זכרה את האירוע. בדו"ח התנועה כתבה השוטרת כי, הנאשם נהג רכבו כשהוא לבדו ברכב. רכב הנאשם נעצר על ידה ברחוב רופין לאחר שהבחינה בנאשם נוהג ללא חגורת בטיחות. האירוע קרה בשעת חשכה ותאורת הרחוב פעלה במקום. לעדותה, אינה זוכרת את מקום עמידתה עת האירוע. לדבריה, כדרך כלל מקום עמידתה בצומת המדוברת הינו על המדרכה מצד שמאל. העדה נשאלה כיצד הבחינה בעבירה, והשיבה, "אני שמה לב אם האבזם משוך וגם אני מבחינה בצבע החגורה מול צבע החולצה, ורואה אם ניתן להבחין בחגורה וגם כשאני עוצרת אני שמה לב אם הוא חגור או לא". לשאלות בית משפט השיבה, "כן. אני רושמת בדו"ח שהייתי בניידת מספר כך וכך ואם לא רשמתי סימן שעמדתי סטטי. לא ציינתי כי כנראה ששכחתי לרשום". פרשת הגנה: ע"ה מס' 1-מר להב באדי, הנו הנאשם בתיק זה. בעדותו הראשית העיד כי, "ירדתי את בנייני וולפסון, אני זוכר שהיה לי ירוק ועברתי את הכביש, השוטרת עמדה על המדרכה עם סטיקר ביד, אחרי הצומת, היא עומדת מאחורי גן סאקר. באתי במהירות, הייתי לפחות ב-50 קמ"ש, היא עמדה עם סטיק לייט וסימנה ולא הבנתי אם היא סימנה לי. המשכתי הלאה ועצרתי בצד. היא באה אלי, באתי לצאת מהאוטו, היא ביקשה ממני לעצור, חשבתי שקרה משהו. היא באה ואמרה למה אתה בלי חגורה. אמרתי לה: באתי לרדת מהאוטו ולכן הוצאתי את החגורה. היא ביקשה רשיונות ורשמה לי דו"ח. זה היה פברואר והייתי עם מעיל בצבע כחול כהה עלי. גם היא הייתה עם מעיל. היה מזג אוויר על הפנים". בחקירתו הנגדית השיב כי, לאחר שחלף עם רכבו את בנייני וולפסון הבחין בשוטרת אשר עמדה במדרכה לפני המפרץ. לדבריו, הניידת עמדה על המדרכה ללא אורות. לאחר שעצרה אותו השוטרת התכוון לצאת מן הרכב אלא שהשוטרת הגיעה לעברו. הנאשם הסביר לשוטרת כי שחרר את חגורת הבטיחות מאחר והתכוון לצאת מן הרכב ולהתקדם לעברה. הנאשם נשאל מדוע בנסיבות תגובת הנהג מסר, "אין לי תשובה למה הייתי בלי חגורה", והשיב כי אינו זוכר שאמר את הדברים, והסיבה לפיה לא חתם על הדו"ח היא מפני שהוא קרא אותו. עוד העיד, "אני מוכן להצהיר בשבועה שהייתי עם חגורה. אני תמיד נוסע עם חגורה". לאור הצהרתו זו הציגה התביעה בפני הנאשם הרשעות קודמות וביניהן נהיגה ללא חגירת חגורת בטיחות. תגובת הנאשם היתה: "קורה לך שאתה נוסע בלי חגורה". עוד העיד כי, נתיב הנסיעה בו נהג הוא הנתיב הקרוב לעמדת השוטרת. הנאשם עצר רכבו לאחר 30 מ' כשסימנה לו לעצור. לדבריו, גשם ירד אותו ערב. ניתוח ממצאים: לאחר ששמעתי העדים ועיינתי במוצגים, קבעתי כי הנאשם זכאי מן האשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק. ע"ת 1 מסרה בדו"ח אשר ערכה כי, תאורת הרחוב פעלה באופן תקין וכי הבחינה בנאשם נוהג רכבו ללא חגורת בטיחות. הנאשם מאידך טוען כי, לא הבין את הסיבה לפיה סימנה לו השוטרת לעצור, ולכן שחרר את חגורת הבטיחות על מנת לצאת מן הרכב לעברה. עוד העיד כי, מזג האוויר היה גשום וערב האירוע היה הוא לבוש במעיל כחול, כך שלא יכלה השוטרת להבחין באם היה חגור אם לאו. ע"ת 1 לא זכרה את האירוע. העדה הינה כאמור שוטרת תנועה ומתוקף תפקידה נתקלת במקרים רבים דומים למקרה שלפנינו. טבעי הדבר כי מפאת הזמן אשר חלף והאירועים הרבים בהם השתתפה, לא תיזכור ע"ת 1 את פרטי האירוע שבפנינו. קיימת אמנם אפשרות לאמץ גירסתה של השוטרת מכח הקפאת הזכירה שבעבר אך לא מצאתי טעם לעשות כן משום שרישום הנסיבות בגבו של הדו"ח ע"י ע"ת 1 שלמרות שנעשה בסמוך לאירוע, הינו לוקה בחסר: ע"ת 1 לא ציינה בדו"ח פרטים החיוניים להבנת התרחשות האירוע, קרי, מיקום עמידתה המדויק בזמן שאכפה, נתיב נסיעת הנאשם, המרחק ממנו הבחינה לראשונה ברכב הנאשם בעודו נוהג ללא חגורת בטיחות, האם הגיע הנאשם בנסיעה שוטפת, מהירה/איטית ועוד. העדה ציינה בפני בית המשפט כיצד היא מבצעת האכיפה בעבירה מסוג זה, לדבריה, "אני שמה לב אם האבזם משוך וגם אני מבחינה בצבע החגורה מול צבע החולצה, ורואה אם ניתן להבחין בחגורה וגם כשאני עוצרת אני שמה לב אם הוא חגור או לא", אך כאמור לא ציינה זאת בדו"ח. הנסיבות המפורטות בת/1 אינן רשומות באופן מפורט, ומשכך, מתקשה אני לבסס ממצאים על המסמך ת/1 . אין באפשרותי לקבוע נחרצות על סמך עדותה של ע"ת 1 כיצד התנהלו הדברים בפועל בשטח. הגרסה אותה הציג הנאשם בפני בית המשפט אודות התרחשות הדברים הגיונית. התרשמתי כי האירוע אכן התרחש בלילה חורפי ובאופן המקשה להבחין אם נהג נוהג ללא חגורת בטיחות. לא קל להבחין בלילה למרות תאורת רחוב במיוחד כאשר רכב מתקדם בכביש במהירות, אם הנהג חגור בחגורה הכביש בו נהג הנאשם הינו עורק ראשי בירושלים ולפיכך הדעת נותנת כי הנאשם נהג במהירות אותה ציין, כ - 50 קמ"ש. השוטרת לא ציינה אם הנאשם יצא עם רכבו ממצב עמידה ברמזור או שנסע באופן רצוף ושוטף וממילא גרסתו לעניין המהירות לא נסתרה. עוד נתון שנוי במחלוקת ואשר לא ניתן היה לבררו, היה עניין צבע הבגד אותו לבש הנאשם. הנאשם טוען כי לבש בגד כהה ומן הדו"ח עצמו אין ללמוד דבר בעניין. כאמור התעורר בלבי ספק בדבר אשמתו של הנאשם שכן ע"ת 1 לא זכרה את האירוע ומתוך הרישום אשר ערכה לא ניתן לקבוע באם נהג הנאשם ללא חגורת בטיחות. בנסיבות הללו אין די אף לו הייתה תגובת הנהג הרשומה בדו"ח מתקבלת לאמיתות תכנה. עם זאת אציין כי אין אני קובע שהנאשם נהג חגור בחגורת בטיחות. לאור האמור לעיל, זיכיתי את הנאשם מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת כאמור מחמת הספק. משפט תעבורהנהיגה בלי חגורה