נזק למערבל בטון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על נזק למערבל בטון: 1. מהמסמכים שהתובע המציא, בהתאם להחלטתי מיום 25.3.01, עולה כי הוא בעל המערבל, ועל כן ניתן להשאיר את התיק במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות ולתת את פסק-הדין. 2. התובע תבע את הנתבעים בגין נזק שנגרם למערבל הבטון שלו, ביום 7.6.99, כתוצאה מכך שעובד של הנתבעת מס' 1 (חב' אולניק) שינה באופן פתאומי את סיבובי המערבל, בעת שפרק בטון לאבני שפה, אשר הוזמן על ידי הנתבעת. אותו עובד, מר ג'ומע עשור, הוא הנתבע מס' 2. עוד תבע התובע פיצוי בגין הפסד זמן עבודה. 3. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הנהג מטעם התובע, מר חכימי, עזב את עמדת ההפעלה של המערבל, והבטון נשפך לאט מדי. על מנת למנוע חוסר של בטון ביציקה, סובב ג'ומע מעט את הידית של מצערת ההפעלה, על מנת להגביר את סיבובי המערבל. ג'ומע סובב את הידית אך מעט, ולא גרם שום נזק למערבל. 4. בבית המשפט העיד חכימי, נהג התובע, כי אין זה נכון שעזב את המערבל, אלא עמד לידו בעת הפריקה, ולפתע ראה את ג'ומע רץ לכיוון ידית המערבל (התובע התרשם, כי ג'ומע רצה ששפיכת הבטון תבוצע במקום אחר, ולא במקום שאליו כוון התובע על ידי מי מאנשי הנתבעת. ג'ומע טוען, כי שפיכת הבטון בוצעה במקום המיועד, וכי לא רצה לשנות את המיקום, אלא רק את קצב שפיכת הבטון). לדברי חכימי, ג'ומע סובב את ידית המצערת "במכה אחת, למצב של העמסה בניגוד למצב של שפיכה" (שבו היתה מצוייה). .. "סיבובי המערבל הם הפוכים, בכל אחד משני המצבים האלה. זה דומה לרכב שבו אי אפשר, במצב של נסיעה בהילוך קדמי, לעבור ב-פול גז למצב רוורס" (בעמ' 1 לפר'). חכימי העיד, כי מייד כשביצע ג'ומע פעולה זו, הוא שמע את המערבל דופק מכיוון המנוע, ואז התקשר למפעל התובע וביקש הוראות כיצד לנהוג, על מנת שלא להחמיר את הנזק. הוא נצטווה להגיע למפעל. חכימי טוען, כי הטענה כאילו לא התלונן כלל לפני ג'ומע על מעשהו, וכי סיים את העבודה ועזב את המקום ללא כל הערה - היא שקר מוחלט. 5. מר ג'ומע עשור העיד, כי חכימי עצמו ביקש ממנו "להרים את הטורים" של המנוע. זו טענה כבושה, שלא הועלתה בכל התכתובת בין הצדדים, אשר צורפה לכתבי הטענות, ואף לא בכתב ההגנה, אלא לראשונה - רק בעדותו של ג'ומע בבית המשפט. משנתבקש ג'ומע להסביר זאת, השיב, כי יכול להיות ששכח לציין זאת. תשובה זו אינה אמינה בעיני, וכך גם הטענה עצמה. מדובר בטענה מהותית כנגד התביעה, ולו היתה אמת - מצופה היה ג'ומע להעלותה מיד עם קבלת הפניה הראשונה מהתובע. עוד העיד ג'ומע, כי הוא רק הרים מעט את הידית, ולא מעבר לכך, וכי אין זה נכון שבעקבות כך נשמעו רעשים ודפיקות מהמנוע. ג'ומע טען: "לא היה שום רעשים. שום דבר לא היה. חתמנו לו והוא נסע הביתה" (בעמ' 2). בתשובה לשאלות שנשאל, מסר ג'ומע, כי הוא עובד על מחפרון, וכי לא עבד על מערבל, אך מתוך הותק שלו בענף יש לו ידע, והוא לא גרם שום נזק למערבל. 6. עדותו של חכימי אמינה בעיני הרבה יותר מעדותו של ג'ומע, ואני מקבלת את גירסתו באשר למה שהתרחש באתר העבודה, לאמור: כי ג'ומע הפעיל את ידית המצערת, מבלי שחכימי ביקש זאת ממנו וללא שהיה סיפק ביד חכימי לעצור בעדו; כי ג'ומע שינה את מצב הידית ממצב של שפיכה למצב של העמסה; וכי עשה כן בבת אחת ולא בהדרגה. 7. בחוות דעת של המהנדס יצחק אור, מטעם התובע, נאמר כי המערבל הובא אל מפעל רוטרי הנדסה בע"מ, ביום 7.6.99, בשעה 10.00. בגיר מפחית הסיבובים של המערבל נמצאו שיניים שבורות על ציר שיניים מניע וכן שיניים שבורות בשלושה גלגלי שיניים פלנטריים שמונעים על ידי אותו ציר מניע. בחוות הדעת נאמר, כי התקלה נגרמה כנראה "עקב שינוי כיוון סיבוב דוד המערבל ממצב ערבול למצב פריקה, באופן פתאומי, ללא מתן שהות לעצירה מוחלטת של הדוד במצב ביניים, ו/או על ידי הגברת סיבובי מנוע המערבל בעוצמה גבוהה ומיידית ולא בהדרגתיות כפי שצריך. הוכחה להנחה הזו היא העובדה, שלא היה שום נזק במיסב הראשי או אטם השמן הראשי, אלא רק בציר השיניים וגלגלי השיניים המניעים, שמקבלים את הסיבוב מהמנוע ההידראולי המחובר לגיר. תקלה זו אפשרית במיוחד בבטון יבש (אבן שפה וכד')". העלות של תיקון הנזקים הסתכמה ב- 8000 ש"ח. 8. מנגד הגישה הנתבעת חוות דעת מקצועית של מר גלעד בר, מנהל התפעול של חב' מ. בר, תחזוקה. בחוות דעת זו נמנו שבחיה של חב' מ. בר תחזוקה, שהכותב הוא מנהל התפעול שלה, אך אין בה כל התייחסות לקביעות ולמסקנות הטכניות שבחוות דעתו של המהנדס אור, כפי שצוטטו לעיל. בעדותו בבית המשפט מסר מר בר, כי השכלתו היא במנהל עסקים (תואר ראשון), וכי אין לו הכשרה מקצועית בתחום של הנדסה או של הנדסת מכונות. לדבריו, רכש ניסיון לגבי מערבלי בטון במשך כשבע שנות עבודתו בחב' בר, שהיא חברה משפחתית. 9. מר בר לא יכול היה כלל להתמודד, לגופו של עניין, עם התיאור המקצועי של הנזקים, ועם המסקנות, שבחוות דעתו של המהנדס אור, לא בחוות הדעת שכתב ולא בעדותו בבית המשפט. בחקירה הנגדית, שחקר את המהנדס אור, לא הצליח מר בר להפריך את חוות דעתו המקצועית. על כן אני מעדיפה את חוות דעת המהנדס, מטעם התובע, ומקבלת את מסקנותיה בדבר הנזק שנגרם למערבל כתוצאה מפעולתו הפתאומית של ג'ומע בידית המצערת. 10. אשר להפסד זמן עבודה: בישיבה מיום 25.3.01 הסתבר, בחקירתו הנגדית של התובע, כי ההפסד של זמן עבודה היה בן יום ומחצה (בעמ' 8 לפר'). נזק זה עומד על 1800 ש"ח. 11. לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 9800 ש"ח (הסכומים ללא מע"מ, שכן מדובר ברכב עבודה), שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 7.6.99 ועד לתשלום המלא בפועל. עוד ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות המשפט בסך 2100 ש"ח, (התקיימו שתי ישיבות הוכחות, ושכ"ט המהנדס אור, בסך 250 דולר). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)מערבל בטון