נזקי רכוש עקב עבודות חפירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים עקב עבודות חפירה לצורך בניית בניין: 1. התובעים הם בעלים של דירה בקומת קרקע, אשר לה צמודה גינה בשטח של כ- 120 מ"ר, הדירה מצויה בבניין ברחוב עוזיאל 135 בירושלים וידועה גם כגוש 30341 חלקה 1/240 (להלן בהתאמה: "הדירה" ו"הבניין"). נתבעת מס' 1 בנתה את הבניין המצוי על מגרש מס' 8 הגובל בבניין ומסומן בצהוב ע"ג מפת המדידה שערך המודד א. מירמן (להלן: "המפה"). נתבעים מס' 2 ו- 3 הם מנהליה של נתבעת מס' 1. הצד השלישי בנה בניין על חלקה הגובלת עם הבניין והמסומנת בצבע ורוד על המפה. 2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") ביצעה עבודות חפירה לצורך בניית בניין בן 30 דירות ובמהלכן פגעה בגינת התובעים וגרמה להם נזקים, עקב זאת, הגישו התובעים ביחד עם בעלי דירות נוספים בבניין, תביעה בת.א. 90/17267 (להלן: "התביעה הראשונה"). במהלך הדיון הגיעו להסכם פשרה שצורף כנספח א' לתביעה דנן ועיקריו היו שהנתבעים יבנו קיר תמך לאורך גבול חלקתם וזאת בהתאם לתוכנית המהנדסים גורדון ודוד, בנוסף הוסכם: "הנתבעים יחזירו את גינתם של גולדברג לקדמותה ככל שהדבר ניתן וכן ישלמו להם פיצוי עבור הנזק שאינו ניתן לתיקון" (להלן: "הסכם הפשרה"). 3. עילת התביעה (בתביעה דנן) היא הפרת הסכם הפשרה בעניינים המנויים להלן: 3.1 הגינה לא הוחזרה לקדמותה. 3.2 קיר התמך נמוך מפני הקרקע ויש צורך להגביהו ב- מטר ולבנות מעליו גדר בטיחות. 3.3 בקיר התמך התהוו סדקים ואין ניקוז כיאות. 3.4 בפינה הדרומית לא הושלם קיר התמך. 3.5 בקיר הצפוני בסלון דירת התובעים התהווה סדק לכל אורכו. התובעים עתרו ליתן צו עשה שיחייב את הנתבעים להשלים הבנייה כאמור לעיל וכן תבעו פיצוי כספי בסך 30,000 ש"ח בגין חוסר יכולת הנאה מהשימוש בגינה. 4. הנתבעים שלחו הודעת צד שלישי כשזו מתייחסת לקיר התמך בפינה הדרומית, לטענתם הצד השלישי בעבודות החפירה שביצע, גרם להתמוטטות הגדר בפינת הקיר הדרומי. הצד השלישי הכחיש את הנטען כנגדו וטען שבנה גדר הפרדה וקיר תמך בין חלקתו לחלקת התובעים ועוד טען שקיבל את כל ההיתרים הנדרשים לצורך הבניה. 5. ביום 5.10.95 הגיעו הצדדים להסכם פשרה חלקי על פיו התחייבו הנתבעים להשלים את בניית קיר התמך והגדר בהתאם לתוכניות המהנדס גורדון וכן לתקן כל הטעון תיקון בקיר התמך ולספק אדמת גן כפי שהיתה קודם לבנייה. העבודות בקיר התמך אכן בוצעו בהתאם להמלצות המהנדס גורדון ובסיומן נותרה בפי התובעים טענה כי הגדר שנבנתה אינה מגולוונת, עוד הם טוענים כי לא סופקה אדמת גן בכמות שהיתה קודם לכן. בנוסף נותרו במחלוקת השאלות על מי האחריות לבניין קיר התמך בפינה הדרומית, להיווצרות הסדק בסלון ושאלת הפיצוי בגין עגמת הנפש. כאן יוער שהנתבעים בסיכומיהם טענו שעל התובעים היה להוכיח טענתם שקיר התמך נבנה שלא כיאות באמצעות חוות דעת מומחה וזאת הם לא עשו ועל כן לא הוכיחו טענה זו, איני מקבלת טענה זו, ראשית, הסכמתם להגביה ולתקן את קיר התמך, מלמדת שאף הם היו סבורים שהקיר נבנה שלא על פי הסכם הפשרה, שנית, ע"מ שהתובעים יוכיחו תביעתם די שהמהנדס גורדון או דוד יקבעו כך שכן עפ"י הסכם הפשרה עליהם היה לקבוע ולהורות כיצד יבנה הקיר, אולם, משהנתבעים הסכימו לתקן את קיר התמך ולהגביהו לא היה מקום להשמיע עדות מי מהמהנדסים הנ"ל. 6. קיר התמך בפינה הדרומית הפינה הדרומית של חלקת התובעים גובלת מצד אחד עם חלקת הנתבעים ומצד שני עם חלקת הצד השלישי. הסכם הפשרה חייב את הנתבעים לבנות קיר תמך לכל אורך גבול חלקה 8 וזאת בפיקוח המהנדסים גורדון ודוד. במהלך הדיון בפני ביקשו הצדדים למנות מודד מוסכם וכך נעשה, מאחר ולא היה ברור לי מהמפה מה הם הגבולות המדוייקים זימנתי את הצדדים ואת המודד לישיבה נוספת בטרם מתן פסק הדין ולאחר אותה ישיבה קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש לעניין זה (הודעה מיום 9.9.97), על פיה הנתבעים יבנו גדר אבן בהתאם להנחיות המהנדס גורדון במקום בו ממוקמת הגדר הורודה בתמונה שסומנה כמוצג ב/1. 7. הגדר אין חולק שהנתבעים התחייבו לבנות גדר מגולוונת. עיון בתמונה ת/10 מראה שבחיבור בין הגדר לגדר המתכת קורוזיה והתובע טוען בהסתמך על כך, שהנתבעים לא בנו גדר מגולוונת, כפי שהתחייבו. מר יראוני מנהל הנתבעת העיד שהגדר שנבנתה היתה מגולוונת אלא שלא ניתן למנוע היווצרות קורוזיה בחיבור בין הגדר לגדר המתכת (עמוד 27 לפרוטוקול, שורה 28), כיוון שלא נטען שהתפתחה קורוזיה בחלקים אחרים של הגדר, טענתו של מר יראוני נראית לי סבירה ואיני יכולה לקבוע שהגדר אינה מגולוונת ונבנתה אפוא בניגוד להסכם מיום 5.10.95 . 8. אדמת הגן לטענת התובעים לא סופקה אדמת גן בכמות כפי שהיתה קודם לכן, אכן מהתמונות ת/9 והתמונה העליונה בת/1 עולה שאדמת הגן בעבר היתה גבוהה יותר, טענת מר יראוני שלא מקובל למלא אדמה בגובה שכזה, יתכן והיא נכונה, אך בענייננו אין זה רלוונטי מה המקובל, הרלוונטי הוא מה היה קודם לכן, שכן הנתבעים צריכים היו להחזיר את המצב לקדמותו ומהתמונות עולה שהמצב בקדמותו היה אדמת גן גבוהה מזו המצוייה כיום ואני מורה לנתבעים למלא אדמת גן בגובה 20 ס"מ נוספים. 9. פיצוי בגין עגמת נפש אכן סבורה אני שפדיון השיק שצורף למכתב נ/2 סילק את תביעת התובעים עבור הנזק שאינו ניתן לתיקון בהתאם להסכם הפשרה, העובדה שהתובעת "הבהירה" לב"כ למה היא מתכוונת, אין בה כדי לשנות מהסכמתה לסילוק התביעה לעניין זה. גם הרישום שרשמה לעצמה ע"ג נ/3 אין בו כמובן להעלות או להוריד, עם קבלת התשלום ע"י התובעים, מילאו הנתבעים חיוביהם על פי סעיף 1 להסכם הפשרה (ואין זה משנה האם החזרת המצב לקדמותו כללה רק החזרת אדמת הגן, או גם את השתילים). ברם, סבורה אני שיש מקום לפסוק לתובעים פיצוי על העדר ההנאה מהגינה שנבע ממחדלם של הנתבעים לבנות את קיר התמך והגדר בהתאם להסכם הפשרה בזמן סביר, רק הגשת התביעה דנן גרמה להם למלא חיוביהם על פי הסכם הפשרה שנחתם לפני זמן רב ולהגביה את הגדר באופן שניתן יהיה להשתמש בגינה. הטענה שהתובעים יכלו להקטין נזקיהם אינה ראויה להישמע, המדובר בבניית גדר מסיבית בהוצאה כספית ניכרת והתובעים רשאים היו להמתין בנסיבות אלו לכך שהנתבעים ימלאו חיוביהם על פי הסכם הפשרה, הנתבעים שלא מילאו חיוביהם, מבקשים כיום להשית תוצאות מחדליהם על כתפי התובעים וזאת כמובן בלא כל בסיס. בגין האמור לעיל, אני מוצאת לפסוק לתובעים פיצוי בסך 10,000 ש"ח. 10. הסדק בסלון לא הוכח מה מקור הסדק, יוזכר גם שהתביעה הוגשה בגין הפרת הסכם הפשרה ולא מצאתי שבהסכם הפשרה דובר על סדק כלשהו, מעבר לכך, מקור הסדק ודרך תיקונו הוא שאלה שבמומחיות שיש להוכיחה באמצעות חוות דעת מומחה וזאת לא נעשה. 11. התביעה כנגד הצד השלישי לא הוכחה והיא נדחית. 12. מכל שנאמר לעיל אני קובעת כדלקמן: 12.1 אני מורה לנתבעים למלא בגינה אדמת גן בגובה 20 ס"מ נוספים. 12.2 אני מורה לנתבעים לבנות גדר אבנים בפינה הדרומית, הגדר תיבנה במקום בו מצויה הגדר הורודה בתמונה ב/1 ובהתאם לתוכנית ולפיקוח של המהנדס גורדון וזאת בתוך 60 יום מהיום. 12.3 אני מחייבת הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. הנתבעים ישלמו גם הוצאות הצד השלישי ושכ"ט לצד השלישי בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. נזקי רכושחפירה