לטענת המערער אין ועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) מוסמכת לקבוע שאין נכות לגבי פגימה מוכרת, שכן תפקידה של הועדה (להבדיל מתפקיד קצין התגמולים העוסק בהכרה בפגימות) הוא לקבוע את דרגת הנכות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ועדה רפואית עליונה לקבוע שאין נכות בגין פגימה מוכרת: 1. זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה (להלן: - "הועדה") לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 (נוסח משולב) (להלן: - "החוק"), לענין קביעת דרגת נכות עפ"י המבחנים שבתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל - 1969 (להלן: - "התקנות והמבחנים"). 2. הערעור נוגע להחלטת הועדה מיום 12.1.00. הועדה קבעה לגבי שתיים משלש הפגימות המוכרות "אין נכות" (לגבי הפגימה השלישית קבעה אחוז נכות אחד, ועל כך אין ערעור). לטענת המערער אין הועדה מוסמכת לקבוע שאין נכות לגבי פגימה מוכרת, שכן תפקידה של הועדה (להבדיל מתפקיד ק. התגמולים העוסק בהכרה בפגימות) הוא לקבוע את דרגת הנכות. 3. בעיקרי הטעון הודיעה ב"כ המשיב, שהיא מסכימה להחזיר את הענין לועדה, "כדי שתקבע לפי אילו סעיפי מבחן ... היא קבעה כי אין נכות". ב"כ המשיב חולקת על הטענה העקרונית של המערער, לפיה אין הועדה מוסמכת לקבוע "אין נכות", אבל סבורה היא שהועדה בטעות לא ציינה ליד המלים "אין נכות" את סעיפי המבחן, ולצורך כך מסכימה להחזיר לועדה. 4. בדיון בערעור חזרה בה ב"כ המשיב מהסכמתה הנ"ל, וטענה שהמשיב, במכתבו מיום 12.1.00 אל המערער, התכוין לומר שהנכות המוכרת בטלה ועברה מן העולם, ושהמשיב השתמש בסמכותו לפי סעיף 35 ג' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). סעיף 35 ג' מסמיך את ק. התגמולים להודיע לנכה "על גמר הנכות", כאשר הוא סבור "שנכותו של נכה הגיעה לקיצה". אינני סבור שיש להבין את המכתב מ12.1.00- באופן המוצע ע"י ב"כ המשיב. לוא רצה המשיב להשתמש בסמכותו לפי סעיף 35 ג', היה עושה זאת ע"י הזכרת סעיף 35 ג' במכתב, ובאומרו, ברחל בתך הקטנה, שהוא עושה שימוש בסעיף 35 ג' (כפי שאכן נהג המשיב לגבי נכה אחר, שענינו נדון ביום שנדון הערעור דנן). 5. ב"כ המערער טען שאין ב"כ המשיב רשאית לחזור בה מהצעתה בעיקרי הטעון, להחזיר את הענין לועדה. אינני סבור שיש מניעה פורמלית לשינוי עמדה, אם יש בסיס עניני נאות לשינוי העמדה. לפיכך לוא קבלתי את עמדת המשיב לענין סעיף 35 ג', היה יסוד נאות לשינוי העמדה. ראוי להדגיש שבמקרה דנן אין כלל חשיבות לשאלה של שינוי העמדה, שכן מה שהציעה ב"כ המשיב בעיקרי הטעון היה החזרת הנושא לועדה רק כדי שתציין מי הוא זה ואיזה הוא סעיף המבחן שמתאים לקביעה "אין נכות", ואילו ב"כ המערער מבקש "לעקור את הכל", שהרי לטענתו אין הועדה מוסמכת כלל לקבוע שאין נכות לגבי פגימה מוכרת. זו מחלוקת בסיסית -עקרונית בין גישת המערער לגישת המשיב. 6. כאמור בקטע 5 לעיל מציבים הצדדים מחלוקת בסיסית - עקרונית. לפיכך ראוי תחילה להכריע בה. בימים אלה דנתי במחלוקת זו בין באי כח בעלי הדין הניצבים לפני, שייצגו צדדים בערעור אחר. כפי שהחלטתי שם, אינני סבור שנכונה עמדת המערער, שהועדה אינה מוסמכת לקבוע "אין נכות" לגבי פגימה מוכרת, והבהרתי שם שהדברים אמורים כאשר הכוונה במלים "אין נכות" לכך שבמצב פלוני של הפגימה המוכרת, מחמת חולשת עוצמתו ורדידות חומרתו, אין הצדקה לקבוע דרגת נכות, או במלים אחרות אחוזי נכות. אם הועדה מביעה במלים אין נכות, שאין בפניה פגימה מוכרת, אכן אין היא מוסמכת לעשות זאת, בהיותה פולשת בכך לתחום סמכותו של קצין התגמולים, שכבר קבע שהפגימה מוכרת. בדרך כלל, וכן בעניננו, נראה שכוונת הועדה בכותבה "אין נכות" היא שהמצב אינו מצדיק הענקת אחוזי נכות. אצטט להלן קטע מתוך פסק הדין הנ"ל, שמספרו ע.נ. 202/99: "4. המחלוקת העקרונית השניה נוגעת לשאלה אם מוסמכת הועדה לקבוע לגבי פגימה פלונית "אין נכות", ואם במקום שמופיעות המלים "אין נכות" לצד פגימה פלונית בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל1969- (להלן "המבחנים"), עשה זאת מחוקק המשנה תוך חריגה מסמכות. לטענת ב"כ המערער, אם פגימה פלונית הוכרה ע"י המשיב, אין אפשרות לקבוע שאין לגביה נכות, אלא עליה לקבוע דרגת נכות כלשהי. אם הבינותי נכון מדברי ב"כ המערער, המסתמך על פסה"ד של חברי השופט פורת, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א (ע"א (ת"א) 002124/99 שפורסם ב"סקירה משפטית"), חובה על הועדה לקבוע לפחות אחוז אחד. אינני סבור שנכון לקבל עמדה זו. אינני רואה סיבה מדוע ועדה רפואית, או מחוקק המשנה, אינם רשאים לקבוע שלפגימה פלונית מוכרת אין ליחס נכות, היינו דרגת נכות כלשהי המבוטאת על פי דרכה בהעדר אחוזים, אם הועדה או מחוקק המשנה סבורים שתאור מסוים של מצבה של פגימה הוא תאור כזה שבגינו אין ליחס דרגת נכות כלשהי, בגלל עוצמתה הכל כך קלושה של הפגימה. למה זה ועל מה זה חובה על ועדה, או על מחוקק המשנה, לקבוע במצב כזה לפחות שעור של אחוז אחד, כפי שסבור השופט פורת? ועוד, נתאר לעצמנו שהועדה או מחוקק המשנה סבורים שרמתה של הפגימה מתאימה לדרגת נכות בת 0.4% או 0.2% בלבד, מדוע חייבים הם "לעגל" את הדרגה ל1%- נכות, בניגוד לכל כללי העיגול המקובלים, כפי שסבור חברי השופט פורת? יובהר, כאשר במבחנים נקבע "אין נכות", אין לפרש מלים אלה כאילו כוונתן אין הכרה, אלא פרושן הוא אין אחוזי נכות. דבר זה נלמד הן מהגיונם של דברים, והן מהעובדה שהתקנות הנדונות עוסקות, כשמן, ב"מבחנים לקביעת דרגות נכות" (נקוד על המלה "דרגות"), והן מכלל הפרשנות התלמודי "דבר הלמד מענינו", שהרי המלים "אין נכות" בתקנות נמצאות בעמודה שמפרטת אחוזי נכות (ראה למשל מבחן 75 (1)(א). השוה גם לדעתו של חברי השופט אריאל בפסק דינו ע.נ. 258/97). 5. חברי השופט פורת דן בפסה"ד הנ"ל בצלקות, וכנראה עסק במבחן 75 (1)(א) הקובע : "(1) צלקות בגוף א. שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן - אין נכות". כאמור, אינני סבור שלא רשאי היה מחוקק המבחנים לסבור ולקבוע, שלמרות שנגרמה צלקת הרי אין ליחס בגינה דרגת נכות לחייל. נתאר לעצמנו מצב של צלקת שטחית במותן, שגודלה כס"מ רבוע, ואין היא מטרידה או מכאיבה. מדוע אין רשות לומר שאמנם יש פגימה מוכרת בדמות צלקת הנובעת מהשרות, אולם "ערכה" באחוזים הוא כזה שניתן לומר שאין לפנינו דרגת נכות כלל? למה הכרחי לשייך לצלקת כזאת אחוז נכות אחד? יש לשים לב שהמונחים פגימה ונכות אינם זהים, ולכן אין סתירה בין העובדה שהמשיב מכיר בפגימה, ובכל זאת אומרים ועדה רפואית או מחוקק המשנה שאין נכות. ראוי לזכור שנכות מוגדרת עפ"י החוק כ"איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל.... כתוצאה של ... מחלה, החמרת מחלה או חבלה" (סעיף 1 לחוק), נקוד על המלים "כושר לפעול". כאמור יש להבין את המלים "אין נכות" כאילו כתוב "אין דרגת נכות" או "אין אחוזי נכות", היינו שאין לשייך למצב קלוש מאד של פגימה כל אחוזי נכות, כפי שפורש לעיל בקטע 4. אגב, במבחן 75 העוסק בצלקות, נקבע אחוז נכות אחד לצלקות "שטחיות ובלתי מכערות", ובלבד שהן בפנים או בצואר (מבחן 75 (2)(א)). משמע שמחוקק המבחנים סבר, ובצדק, שלגבי צלקות במקום גלוי כל כך ומזדקר לעין, כמו פנים או צואר, ראוי ליחס אחוזי נכות גם אם הצלקת קלושה עד כדי כך שהיא "שטחית ובלתי מכערת". כידוע אין בימ"ש מזדרז לקבוע שחקיקת משנה פלונית חורגת מן הסמכות, אם ניתן לפרשה באפן שאינה חורגת מסמכות. דומני שבדברים לעיל די כדי לדחות את הטענה שמדובר במבחן שנחקק בחריגה מסמכות". 7. בעניננו ברור שבכותבה "אין נכות" התכוונה הועדה לכך שאין להעניק אחוזי נכות. על שני שתות אני מבסס את מסקנתי זו: א) התאור של שתי הפגימות ע"י הועדה, שכיוונו מעיד על ראיית הועדה את הפגימות כחסרות ליקויים ממשיים; ב) בענין הצלקת השתמשה הועדה במלים מפורשות בכיוון האמור, היינו: "הצלקת אינה רגישה, אינה מכוערת, אינה בולטת לעין (מוסתרת) ואינה מעניקה אחוזי נכות", נקוד על המלים "מעניקה אחוזי נכות". 8. לאור האמור לעיל נותר רק החסרון של העדר ציון סעיפי המבחן לשתי הפגימות. פגם זה ניתן להביא על תיקונו ע"י משלוח פנייה בכתב לועדה לתקן את הפגם, מבלי צורך בהתיצבות המערער. 9. סוף דבר, הערעור נדחה, פרט לכך שעל ב"כ המשיב לפנות לועדה עם פסק דין זה על מנת שתציין את סעיפי המבחן, כאמור בקטע 8 לעיל, ותודיע את החלטת הועדה לב"כ המערער. אין צו להוצאות. רפואהנכותועדה רפואית