קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות שיפוט של בית הדין לעבודה בסכסוך הנוגע למכרז פנימי: .Iההליך .1המבקשת מס' 1פרסמה ביום 1.5.1985הודעה על התפנות משרת מנהלת לבית הספר היסודי במעילה (להלן - המכרז הראשון). המבקשת מס' 2והמשיב הגישו מועמדותם למשרה שפורסמה במכרז הראשון. .2ביום 15.7.1985בחרה ועדת הבוחנים במשיב למשרת המנהל. החלטת ועדת הבחינה היתה לצנינים בעיני המורה רשיד עבד והוא הגיש עתירה על החלטת ועדת הבחינה בבג"צ 310/85, .504/85 .3ביום 11.11.1985ניתן פסק-דין על-ידי הבג"צ על-פיו נדחו העתירות (להלן -פסק-דין הבג"צ בעניין עבד). בפסק-דין הבג"צ בעניין עבד כתוב לאמור: "רשמנו לפנינו הודעות מר צור בעניין מועד פרסום המכרז החדש והשינויים המשוערים שיהיו במכרז ובדבר מועד המינוי החדש למנהל בית-הספר, הכל מפורט ברשימותינו". .4ויהי מקץ שלושה ימים ביקש המשיב, ביום 14.11.1985, מבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (תב"ע מס/245-3) סעד זמני המורה למבקשת מס' 1להימנע מפרסום מכרז חדש למשרה, ומנקיטת פעולה הפוגעת בהמשך כהונתו של המבקש בתפקידו כמנהל בבית-הספר (להלן - הבקשה). .5ביום 4.12.1985דחה בית-הדין את הבקשה מהטעם שפסק-דין הבג"צ בעניין עבד יצר וחולל בין הצדדים מעשה בית-דין ואין המשיב יכול לנער חוצנו הימנו (להלן - החלטת בית-הדין בבקשה). .6על החלטת בית-הדין בבקשה הוגש ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה (דב"ע מו/59-3) וביום 16.12.1985ניתן פסק-דין בהסכמה בהאי לישנא: "העובדה כשלעצמה שיפורסם מכרז בעקבות החלטת בית-הדין הגבוה לצדק על כל העולה מפרסום המכרז ופעולה לפיו: עובדה זו כשלעצמה, לא תפגע מבחינת המדינה בפסק-דין סופי של בית-הדין האזורי בהליך התלוי ועומד לפניו" (להלן - פסק-הדין בארצי). .7עוד נאמר בו, כי הצדדים יעשו כל אשר ביכולתם לסיים הדיון בבית-הדין האזורי תוך זמן קצר ביותר ובית-הדין יסיים את הדיון תוך שבועות מספר. יצוין, כי הצדדים או מי מהם לא עשו כל שביכולתם לקדם את שמיעת ההליך. התובע לא נזדרז לעשות כן ולבקש את הקדמת הדיון בהליך כיוון שהעדיף להחזיק במשרה על שום שביום 2.12.1985פורסמה על-ידי המבקשת מס' 1"הודעה מס' 3למשרות ניהול פנויות" (להלן -המכרז השני). על כן מיהר להגיש ביום 28.3.1986כתב תביעה מתוקן שעיקרו קבלת הצהרה על תקפות זכייתו במשרה על-פי המכרז הראשון וביטול תוצאות המכרז השני. .8לבקשת המבקשת נדחתה שמיעתו של ההליך מחמת ההליכים בבג"צ, אשר לדעת המבקשת עשויים היו להביא לסיום ההתדיינות בכל הדיונים גם יחד. ביום 4.6.1986הגישה המבקשת מס' 2תביעה לבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (תב"ע מו/1104-3) בו שטחה את בקשתה לקבלת סעד הצהרתי על כשרות מינויה למנהלת בית-הספר על-פי המכרז השני ולהעברת ניהול בית-הספר מידי המשיב לידיה. תביעותיהם של המבקשת מס' 2והמשיב אוחדו. .9ביום 25.3.1987הגישו המבקשות בקשה לדחיה על הסף (להלן - בקשת הדחיה) מהטעם שהמכרז השני הינו מכרז חיצוני וככזה יוחדה סמכות השיפוט העניינית לבג"צ ולא לבית-הדין האזורי לעבודה. בקשת הדחיה נתמכת בשניים אלו: א) פסק-הדין שניתן בבג"צ 422/85[1]; ב) החלטה שניתנה בבג"צ ביום 12.3.1987בעניין נעים, על-פיה ידון בית-הדין לעבודה בשאלת הסמכות בכל ההקדם, כדי לאפשר לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט גבוה לצדק לסיים את מלאכתו בעוד מועד מבחינת סיומה של שנת הלימודים השוטפת ותחילתה הצפויה של שנת הלימודים הבאה. .10בא-כוח המבקשת מס' 2הצטרף לבקשת הדחיה ולנימוקיה ובא-כוח המשיב יצא חוצץ נגדה בטיעונו הנוקב שהמכרז אינו שולל את משרתו שזכה בה על-פי המכרז הראשון ושאין לילך בדרך ההיקש על-פי האמור בבג"צ 422/85[1], יען אשר העובדות בשני המקרים שונות הן. .Iiהחלטה .1שנינו את האמור בחומר הראיות ומצינו שמתוך שבעלי הדין היו כה בהולים על ריבם החסירו הם מן התשתית העובדתית הצריכה להליך - ציון מעמדם של העותרים שהינו תנאי בל יעבור וחשוב לאין ערוך במקרה כגון דא בו עסקינן, וכל זאת על מנת שלא יושם מכשול בפנינו וניתן יהיה לקבוע אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. כדי להעמיד דברים על בוריים נשאלו באי-כוח הצדדים על-ידי בית-הדין לעניין זה על מנת שלא תוחטא המטרה להגיע להכרעה נכונה בין בעלי הדין שנחלקו אהדדי בשאלת הסמכות, הלנו היא או דילמא לבג"צ? מתשובותיהם נמצאנו למדים, כי העותר בבג"צ בעניין עבד הינו מורה עובד רשות מקומית והעותר בבג"צ בעניין נעים הינו מורה עובד מדינה. .2עתה צא ולמד, כי העותר בבג"צ בעניין נעים והמשיבים מס' 3- 4שהשתתפו במכרז השני הינם עובדי המשיבה מס' 1וקיימים ביניהם יחסי עובד ומעביד ודי בזאת כדי להקנות סמכות שיפוט עניינית ייחודית לבית-הדין לעבודה על-פי סעיף 24 (א)(1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(ראה דב"ע מו/27- 3[2]). .3להבדיל מבג"צ 422/85[1], ששם נתקיים מכרז שהיו שזורות ושלובות בו תכונות של מכרז פנימי ומכרז חיצוני שהשתתפו בו עובדים של המעביד וכאלה שלא היו עובדיו - הכא שאני העניין, כיוון שכל בעלי הדין בהחלטת הבג"צ בעניין נעים הינם עובדי המדינה. .4באת-כוח המבקשת נתלתה במכרז השני כבאילן גדול והאריכה בטיעונה לבאר לנו באר היטב שהמדובר במכרז חיצוני, שעה שלטיעונה לא נוצק כל מסד עובדתי והקוץ שבאליה הוא שלמקרא הדברים כפשוטם במכרז השני עולה, שאין הדברים אמורים במכרז חיצוני ויתרה מזו - מלותיו המפורשות של הבג"צ הם "מכרז חדש" ולא מכרז חיצוני. .5קראנו חוזר וקרוא את המכרז השני, שהרי אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחת, ומצינו שהמכרז השני אינו פתוח לכולי עלמא, שכן מיועד הוא אל "כבוד המורים והמורות, מנהלים ומנהלות של בתי-הספר הערבים הנכבדים", עם העתקים למפקחי בתי-הספר היסודיים הנכבדים ולמפקחי בתי-הספר התיכוניים הנכבדים. למורים, למנהלים ולמפקחים בבתי-הספר שאינם עובדים בבתי-הספר היסודיים והתיכוניים לא נאמר. .6ועוד מצינו לומר, כי מלשונו הבהירה והברורה של פסק-הדין בבג"צ בעניין עבד נמצא כי מדובר בפרסום מכרז חדש ולא מכרז חיצוני. בחינת יין חדש בכלי ישן ושמע מיניה אף מפסק-הדין בארצי כי יפורסם מכרז בעקבות החלטת הבג"צ. אמור מעתה, שהבג"צ מלמדך כי יפורסם מכרז חדש תחת זה שפורסם קודם לכן, הלא הוא המכרז הראשון שלית מאן דפליג כי הוא היה מכרז פנימי ועל כן אף המכרז השני יוצא כבראשונה, לאמור כמכרז פנימי. .7ולפי שנאמר לעיל עולה, כי טענתה של המבקשת בבקשת הדחיה נסתתמה ולפיכך דין הבקשה לדחיה על הסף להידחות. הוצאות הבקשה יהיו על-פי תוצאות ההליך העיקרי. .8בית-הדין העלה מיזמתו הצעת פשרה שנראה היה כי עומדת היא להפיס את דעתם של בעלי הדין ומחמת זאת מעוכבת היתה ההחלטה מלצאת מלפנינו. עתה, משלא הודע לבית-הדין כי הצעת הפשרה עלתה יפה, החלטנו להוציא ההחלטה. .9נציג המעבידים הוזמן ולא הופיע ולפיכך חתמנו על ההחלטה זולתו.מכרזמכרז פנימיסמכות שיפוט