האם יכולה גרושה להעיד במשפט פלילי נגד הגרוש ? סעיף 3 לפקודת הראיות קובע לאמור: "במשפט הפלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו ואין כופין אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן הזוג בכתב אישום אחד". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עדות במשפט פלילי נגד הגרוש / עדות נגד בן זוג גרוש / עדות בני זוג גרושים במשפט פלילי: .1כתב האישום מייחס לנאשם -X - ביצוע מעשי עבירה שונים על פקודת הסמים המסוכנים. להוכחת מעשי העבירה ביקשה התביעה להעיד את Y הסניגור הביע התנגדותו להעדתה בנימוק, כי במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו. התובע סבור, כי העדה כשרה להעיד. לטעמו, היות ובני הזוג גרושים הרי שאין הם "בני זוג" כמשמעו בסעיף 3לפקודת הראיות. .2העובדות Y ו-X היו זוג נשוי כדמו"י. לאחר תקופת נשואין התגרשו בני הזוג. לאחר גרושיהם שבו לחיות יחדיו בלי חו"ק. Y הרתה מX ונולדה לשניהם במז"ט בת. ביום 1.9.85ניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה פסק דין בענין השניים וזה נוסחו: "בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה בפני כב' הדיינים: הרב - י. משורר אב"ד, הרב - נ.ד. קרייסמן, הרב - ש. רפופוביץ. תיק מס' 3629מה בענין סדור חו"ק. המבקשים: 1) X; 2) Z פסק דין בפני בית-הדין הופיעו המבקשים והצהירו שחיו זע"ז בלי חו"ק והיא בהריון. המבקש הודה שההריון הוא ממנו. על יסוד הצהרת המבקשים והחומר שבתיק קובע ביה"ד ופוסק: א. המבקשים ותרים להינשא זל"ז בלבד. ב. הילדה, שלי, שנולדה למבקשת Y בתאריך 20.2.84היא ילדתו של המבקש X בן חביב לכל דבר חוץ מיו"ח. ג. הצדדים הם זוג שנתגרשו וחזרו לחיות יחד לאחר הגירושין. ג. אין פסק דין זה משמש אישור רווקות. ניתן היום טו אלול תשמ"ה (1.9.85)". .3דיון. א. סעיף 3לפקודת הראיות [7] קובע לאמור: "במשפט הפלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו ואין כופין אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן הזוג בכתב אישום אחד". סעיף 3מדבר בלשון הווה לאמור: "האיסור להעיד ,בן זוג' מתייחס לזמן השמעת העדות. ראה ת"פ 288/49 היועמ"ש נ' פוקס [6] וכן ראה ע"פ 78/62 דרשני נ' היועמ"ש [1]; סלנט, ראיות במשפטים אזרחיים ופליליים, בעמ' 27[3] שכן הרעיון שעומד מאחורי סעיף 3לפקודת הראיות הוא שמירה על הקן המשפחתי, ראה ע"פ 466/62 דניאל זכרי נ' מדינת ישראל [2] וע"פ 78/62 [1]". אילו היו Y ו X בני זוג שהתגרשו ואינם חיים יותר יחדיו הרי שהקן המשפחתי כבר נהרס, אין יותר על מה להגן וY היתה כשרה להעיד. ראה הפסיקה הנזכרת לעיל וכן הרנון, דיני ראיות, חלק א' עמ' 83, 84[13]. בעניננו, שונות העובדות ומערכת היחסים. לאחר שהתגרשו, חזרו בני הזוג לחיות יחדיו בלי חו"ק ונולדה להם בת במז"ט. ביה"ד הרבני פסק כי הילדה שנולדה היא של שני בני הזוג, וכי הם מותרים להנשא זל"ז בלבד. ב. מה מעמדם של בני הזוג מבחינת הדין הדתי? האשה נקנית בשלש דרכים: בכסף, בשטר ובביאה; משנה קידושין א. א. [14]. "בביאה" - משום החזקה "שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" רש"י גיטין ל"ג רמב"ם ספר המצוות שרש ב. והשגות הרמב"ן, שם: אות ה [15] אליסון - נישואין שלא כדת משה וישראל - הוצאת דביר עמ' 133[16] כמו בשאר דרכי קידושין, כן גם בקידושי ביאה אין אלו תופסים ללא כוונה לשם קידושין. גם בקידושי ביאה צריכים בני הזוג להתכוון לקשור את קשריהם ע"י ביאה, אליסון, עמ' 130 129[16]. כאשר בני זוג, שהיו גרושים, שבו לחיות יחדיו ונתייחדו, "חוששין לה... שמא נבעלה וצריכה "גט שני". "המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק... צריכה הימנו גט שני". גמרא מסכת גיטין דף פא. עמ' א [17]. רמב"ם משנה תורה הלכות גירושין פרק י. הלכה יח [18]. מגיד משנה, משנה תורה, הלכות גירושין פרק י. הלכה יח [19]. טו"ר אה"ע הלכות גיטין קמ"ט. [20]. כאשר בני זוג גרושים שבו לחיות יחדיו אין ספק שבמעשה קידושין עסקינן. "כיוון דליבו גס בה מסתמא לשם קידושין בא עליה ולא עשה בעילתו בעילת זנות" (שו"ת הרא"ש כלל לה י [21]). "המגרש את אשתו וחזר ובעלה בפני עדים, או שגלוי לכל שבא עליה (ובענייננו הדבר גלוי שכן בת נולדה לזוג - קודם שתנשא לאחר, בין שגירשה מן הנשואין בין מן הארוסין, הואיל ואשתו היתה הרי זה בזקת שהחזירה, ולשם קידושין בעל ולא לשם זנות. ואפילו ראו שנתן לה מעות, שחזקה הוא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו לעשותה בעילת מצווה. לפיכך מקודשת קידוש ודאי וצריכה ממנו גט שני". שו"ע אה"ע הלכות גיטין קמ"ט [23]; בית שמואל שו"ע אה"ע הלכות גיטין קמ"ט ד [23]. בענייננו מעמדם האישי של בני הזוג ברור. פסק-דין יצא מפי ביה"ד הרבני - המוסמך והקובע בענייני מעמד אישי - הקובע את מעמד בני הזוג. היות ובני הזוג שבו לחיות זע"ז ואף נולדה להם ילדה הרי מודבר בביאה לשם קדושין. על כן בני הזוג מותרים להנשא זל"ז בלבד. אין בני הזוג יותר בחזקת פנויים וזקוקים הם לגט שני. ד. מצבם האישי של בני הזוג על-פי דין המדינה. אין מחלוקת כי בני הזוג אינם רשומים כזוג נשוי בפנקס רישום האוכלוסין. אולם, רישום בפנקס זה אינו חזות הכל. ענין המעמד האישי מסור לבתי דין של העדות הדתיות ומוכרע על-פי הדין הדתי, סעיף 51לדבר המלך במועצה [8]. נשואין וגירושין של יהודים יערכו בישראל על פי דין תורה. מקום שנזקק ביהמ"ש לבודק באופן אינצידנטלי תוקפם של נישואין או גירושין - עושה הוא זאת, דרך כלל, על פי הדין הדתי החל על הצדדים. ראה בג"צ 51/69 רודניצקי נ' ביה"ד הגדול לערעורים [3]; בג"צ 130/66 שגב רייכרט נ' ביה"ד הרבני [4]; ע"א 603/65 פלדמן נ' פלדמן [5]. הרישום במרשם האוכלוסין מכיר במונחים תכליתיים ומוגדרים: "נשוי" "גרוש" "רווק" "אלמן" (חוק מירשם אוכלוסין, תשכ"ה- 1965[11]). אין מוכרים ברישום מושגים כדוגמת: "קידושי ספק" "קידושי ודאי" "גט פיטורין" "גט שני" וכדומה. מצבי ביניים אלו אינם מוכרים לצורך רישום במרשם האוכלוסין. אלו מצויים אי שם בין "נשוי" לבין "רווק" או "גרוש". אלו לא יוכלו להנשא בטרם גט. אלו לא יחשבו כנשואים באם לא ישלימו חובת קידושין. ואולם: העובדה שמירשם האוכלוסין אינו מכיר במצבי ביניים אלו אינו פוגם בנפקותם וחשיבותם של אלו. מקום שהדין הדתי ודין המדינה יכולים לדור בכפיפה אחת - יש לשאוף לכך. בעיקר, כאשר עסקינן בענייני מעמד אישי - נישואין וגרושין - של יהודים הנערכים בישראל על פי דין תורה. הוא הדין בענייננו. כאמור סעיף 3לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971קובע כי "במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו". [7]. סעיף זה שונה בנוסחו מהסעיף המקביל לו בפקודת העדות ואשר פקודת הראיות היא חליפתה. בסעיף 3לפקודת העדות נאמר: "הכל כשרים להעיד בכל המשפטים.... בתנאי שבכל המשפטים הפליליים פרט לאלה שנקבעו להם הוראות בסעיף 5לא תהא אשה כשרה להעיד לחובת בעלה". עינינו הרואות: שבעוד פקודת העדות עושה שימוש במונחים אשה, בעל - מונחים ברורים ומוגדרים, הרי שבפקודת הראיות מופיעים המונחים "בני זוג" "בן זוג". יש לראות בשוני זה שינוי חשוב ומהותי המשקף את שינוי העיתים, הכוונה והמטרה שמאחורי סעיף 3לפקודת הראיות. הרעיון שעומד מאחורי הנחיצות שבסעיף 3לפקודת הראיות הוא הרצון לשמור על הקן המשפחתי, האחדות של בני הזוג, על שלום הבית בתא המשפחתי ועל יחסי האמון ההדדי בין בני הזוג - ע"פ 466/62 [2] בעמ' 582, 583; ע"פ 78/62 [1] בעמ' 1816, 1817; סלנט [12] בעמ' 227; הרנון [13] בעמ' 83, .84 אם זהו הרעיון שבבסיס סעיף 3[7] הרי שאין לקרוא את המונח "בני זוג" במובן פורמלי ומצומצם אלא בצורה רחבה. אין לומר כי המונח "בני זוג" כולל רק את הבעל והאשה הנשואים זל"ז והרשומים במרשם האוכלוסין כנשואים. סבור אני כי המונח "בני זוג" בסעיף 3כולל גם קבוצות נוספות של בני זוג היוצרים תא משפחתי. ואולם: לפרץ זה יש לשים מחסום והמחסום הוא הדין, סבור אני, כי את סעיף 3לפקודת הראיות יש למלא תוכן משני מקורות כאחד - דין המדינה, והדין הדתי המהווה חלק אינטגרלי מדין המדינה. לאמור: "בני הזוג" מקורם באלו: (1) אלו המופיעים במרשם האוכלוסין כזוג נשוי - דין המדינה, בקבוצה זו יימנו גם בני זוג שביהמ"ש הכיר בהם ככאלו והורה על רישומם כזוג נשוי במירשם האוכלוסין. (2) אלו המוכרים על-פי הדין הדתי כבני זוג. והרי ענייני המעמד האישי מסור לבתי הדין העדות הדתיות ומוכריע על פי הדין הדתי. (ראה כדוגמא בג"צ 51/69 [3]). ה. נשוב לענייננו. בני הזוג חידשו את התא המשפחתי ונולדה להם בת. ללמדך, על רצינות חידוש קשר זה. ביה"ד הרבני, על-פי סמכותו בדין, פסק כי מדובר ב"זוג שנתגרשו וחזרו לחיות יחד.... "וכי הם מותרים להנשא זל"ז בלבד". אין מדובר בפנוי ופנויה - נדרש עתה "גט שני". בנסיבות אלו יש לראות בבני הזוג "בני זוג" כמשמעו בסעיף 3לפקודת הראיות. במילים אחרות, אין Y כשרה להעיד לחובת בן זוגה X ואין לכפות אותה להעיד לחובת אדם המואשם עם בן זוגה בכתב אישום אחד. ניתן במעמד התובע, הנאשמים והסניגור והודע בפומבי. משפט פליליעדותדיון