עיון חוזר בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים - טענת סתירות בעדות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון חוזר בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים: 1. הנאשם עותר לעיון חוזר בהחלטה מיום 23.6.98 בדבר מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ב"ש 98/1036) - החלטת כב' השופט אמינוף מיום 23.6.98. 2. בקשת הנאשם לעיון חוזר הינה על פי מצוות סע' 52 ו- 53 לחסד"פ (סמכויות, אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996). 3א. ב"כ הנאשם טוען למעשה לסתירות בעדות אשת הנאשם, לפנית המשטרה, לעובדה שנחקרה, לסימנים בילד בהיות הנאשם כבר במעצר. טוען ב"כ הנאשם כמבואר, כי אשת הנאשם העידה כבר בבית המשפט וכן מפנה לתצהירים, כתימוכין לטענתו, וכן כי כאשר הנאשם עצמו היה במעצר, הגיע הילד לגן עם סימני חבלה (טענות שעוד נחזור אליהם). ב. בעיקר טענותיו חוזר ב"כ הנאשם על טענותיו בפני כב' השופט אמינוף עובר להחלטתו לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו. 4. המבקש טוען בבקשתו שקיימת סתירה משמעותית בעדותה של העדה היחידה בתיק ומנסה לתמוך מבנה זה של טענתו בעובדה, לגירסתו, כי הקטין הרי הגיע חבול לגן כשהנאשם כבר במעצר ובכך נותק הקשר הסיבתי בין המכות לנאשם. 5. לאחר שחזרתי והפכתי בראיות לכאורה שהונחו לפתחי וחזרתי ועיינתי בהחלטת כב' השופט אמינוף מיום 23.6.98, אני קובע כי בבקשה אין מענה למצוות המחוקק על פי סע' 52 ו- 53 לחסד"פ (סמכויות, אכיפה-מעצרים תשנ"ו - 1996) לאמור: "... התובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בעניין הנוגע למעצר, השחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה... אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות, או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". (הדגשה שלי) וכן גם לגופו של ענין, בחינת הנטען מלמדת כי אין מקום לבקשה. אין בית המשפט היום יושב כ"ערכאת ערעור" על החלטה למעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו, כפי שאבהיר להלן, אין בפני "עובדות חדשות", לא נשתנו הנסיבות וגם גורם הזמן שני צדדים לו, שעה שענינו של הנאשם נקבע לסיום ולסיכומים כבר ליום 27.9.98. 6א. התערבבו לו לב"כ המבקש עובדות במשאלות לב. טוען ב"כ הנאשם בלהט כי הקטין הגיע לגן כאשר הינו מוכה עת היה הנאשם במעצר. הדו"ח לענין זה מיום 5.6.98 מפי סמ"ר קליימן, כפי שהוגש בעת הדיון מלמד בצורה ברורה וחד משמעית כי מדובר "בשריטה קטנטנה" ובלשון חד משמעית "לא כתוצאה מאלימות". ("הצביעה לי על שריטה שהיתה לילד, מדובר בשריטה קטנטנה הנראית לעין כשריטה מחתך כלשהוא ולא מאלימות"). למרות האמור, מנסה ב"כ המבקש חוזר ומציין כי מדובר כביכול באלימות כלפי הקטין עת הנאשם היה במעצר. התעלמות זו מהדו"ח אינה בכדי., שהרי ב"כ המבקש הוא ולא אחר אשר החתים ביום 15.7.98 את הגב' קירשנר פנינה על תצהיר לפיו בדקה הגב' הנ"ל את הקטין ומצאה בו סימני "חבלה". עוד מוסיפה הגב' הנ"ל בלשון טרוניה כי לא נחקרה וכך גם המטפלת האחרת, לריסה. יצויין כי המטפלת לריסה הינה אחותו של הנאשם, עובדת בצוותא חדא עם הגב' קירשנר ואין לי להכביר מילים לענין זה ובהליך בפניי. ב. אני רואה לציין, כי כפי שמציינת בצדק עו"ד שטרית, הגב' קירשנר הינה עדת תביעה (עדה מס' 8 ברשימת העדים) ולמרות זאת ב"כ המבקש לא נרתע מלפנות אליה - עוד בטרם עדותה - ולגבות ממנה תצהיר ביום 15.7.98 וכפי שציינתי לעיל. ג. צודקת ב"כ המשיבה כי היום אנו מצויים במצב של נדבך נוסף לראיות לכאורה כפי שהיו בפני כב' השופט אמינוף, שכן האם העידה ונחקרה בחקירה נגדית, ומציינת בחקירתה - ישיבת בית משפט מיום 6.9.98 - כי הינה מאויימת טלפונית גם בהיותה באשדוד וכן כי בעלה של האחות איים עליה (בחקירתה הנגדית ביום 6.9.98). יצויין בהקשר זה, כי כב' השופטת דנון ראתה לנכון לקבוע כי עדות האם תהא בדלתיים סגורות וזאת לאחר ששוכנעה משמיעת העדה והתרשמות הימנה עובר להחלטתה לנעול דלתות בעת עדותה של האם ושלא כנטען על ידי ב"כ המבקש. הראיות לכאורה כפי שהוצגו בדיון ביום 23.6.98 בביהמ"ש, התמונות של הקטין כפי שהוכה (ת/3), עדות רעייתו הקודמת של הנאשם, סיגל, המלמדת על אלימות הנאשם כלפי ילדיהם המשותפים וחוות דעתו של פרופ' היס שב"כ הנאשם לא ביקש לחקור וככל הנראה לא בכדי, מלמדים על תמונה קשה. ד. כמצויין, המבקש הינו אלים, אדם אשר לא נרתע מלהכות את בנו עצמו ובשרו מאז היותו בן שנה ועל פי המיוחס לו, בעת מעצרו בפני כב' השופט אלופי (תיק מעצר 98/6168 שלום צפת) ציין כי הינו מכה אך לא עם שרשרת. ובהודעה מיום 29.5.98 - מרביץ ושובר. וכעולה מעדות סיגל, רעייתו הקודמת של הנאשם, מסתבר כי זו היתה דרכו גם עם ילדיו הקודמים. 7. בבקשה בפני יש לבדוק את טענות ב"כ המבקש על פי מצוות סע' 52 ו- 53 לחוק, ולקביעתי אין כל ממש בנטען ל"ראיות חדשות" וכמבואר לעיל, לאור העובדה שנשמעה ישיבת הוכחות, ראיתי גם להתייחס לראיות לכאורה, ולו בקציר האומר, בתיק בפניי. 8א. בית המשפט העליון חזר וקבע כי מקומם של נאשמים כנאשם שבפני להוותר במעצר עד תום ההליכים (ראה הפירוט בעמ' 19 בהחלטת כב' השופט אמינוף). בנאשם קיים חזקת מסוכנות שלא נסתרה, חשש לתקינות ההליך הפלילי ושלום הציבור. ב. מעבר לכל האמור לעיל, נותרה בתיק זה ישיבת הוכחות אחת, התיק קבוע ליום 27.9.98 לשמיעה ולסיכומים והכרעת הדין תעמיד דברים על מכונם. גם בהקשר זה במאזן שבין הסיכון הנובע מהנאשם וחזקת המסוכנות בו שלא נסתרה ומהחשש לתקינות ההליך הפלילי כפי שכבר יצא מן הכוח אל הפועל ואף מצא את ביטויו באיומים על האם ואף בתצהיר כפי שנגבה מגב' קירשנר, גוברים האינטרס הציבורי, שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי ודין הבקשה להדחות. 9א. סוף דבר, לאחר שעיינתי בבקשה, בראיות לכאורה ובפרוטוקול הדיון בפני כב' השופטת דנון ושמעתי את הצדדים, אני קובע כי דין הבקשה להדחות, הנאשם יוותר במעצר עד תום ההליכים נגדו על פי סע' 21 (א) לחסד"פ (סמכויות, אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996. ב. לא ניתן לסיים החלטה זו מבלי להתייחס לתצהיר שנגבה על ידי ב"כ הנאשם מהגב' קירשר שהינה עדת תביעה. בית המשפט אינו רשאי לעצום עינים במקרים כגון דא, מדובר לכאורה בפגיעה באשיות משפט, אני מצווה להעביר עותק מפרוטוקול הדיון בפני מיום 20.8.98 ומהחלטתי לעיון וטיפול לשכת עורכי-הדין בחיפה והצפון וזאת מעבר לפעולה שמתבקשת על ידי המשיבה עצמה. מעצרעיון חוזרמסמכיםמעצר עד תום ההליכים