עיקול זמני לפני הגשת התנגדות לביצוע שטר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול זמני לפני הגשת התנגדות לביצוע שטר: .1בקשה זו לרשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ מיום 14.12.80החלטתי לדון בה כבערעור עצמו והיא מעוררת שאלה משפטית אחת ויחידה: מעשה בשני שיקים שהגישה המשיבה להוצל"פ עפ"י סעיף 81א' של חוק ההוצל"פ, תשכ"ז [3]. בהחלטתו הנ"ל נענה יו"ר ההוצל"פ לבקשת המשיבה וציווה על ביצוע עיקול לפני המצאת אזהרה, דבר שיש לו שיקול דעת לעשותו לפי סעיף 7(ב) של החוק כשמדובר בהוצל"פ של פסקי-דין, אך לטענת ב"כ המבקשת, אין לו סמכות לעשותו כשמדובר בבצוע שטר כל עוד לא עבר המועד להגשת ההתנגדות עפ"י סעיף 81א(ג). אמנם בסעיף 81א(א) נאמר כי שטר ניתן לביצוע כמו פסק-דין, אך בכך לא נאמר ששטר פס"ד הוא לכל ענין הליכי הוצל"פ וכבר נפסק כי ".... שטר כמותו כפס"ד על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מלהתנגד לביצועו או שהתנגד אך ההתנגדות נדחתה" (בר"ע 87/72 אלבוים נ' אפשטיין, בעמ' 148מול האות א'[1] וכן גם ע"א 835/75 בריק נ' גולדפיז, בעמ' 610[2]). מכאן, שראש ההוצל"פ אכן לא היה רשאי להתייחס אל השיקים שהוגשו ע"י המשיבה כאל פסקי-דין אלא אם לא הוגשה התנגדות תוך המועד הקבוע בסעיף 81א(ג) או אם הוגשה התנגדות ונדחתה ע"י בית-משפט. אין מחלוקת שבינתיים, לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, הוגשה ההתנגדות אך טרם ניתנה בה ההחלטה ע"י בית-המשפט. במצב זה בוודאי ובוודאי שאין יו"ר ההוצל"פ מוסמך לתת החלטות עפ"י סעיף 7(ב) הנ"ל, שהרי סעיף 81א(ג) מורה ש"משהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצל"פ את הביצוע ויעביר את הענין לבית-המשפט". כך גם תקנה 88ז(א) ו-(ג). תקנה (ג) מורה גם שדין עיכוב ביצוע לפי תקנה זו כדין עיכוב לפי סעיף 17של החוק, וסעיף 17מורה שאם ציווה על עיכוב ביצוע של פס"ד לא ינקט כל הליך לבצוע. .2כנגד דברים ברורים אלה טוען ב"כ המשיבה, שלא יתכן לייחס למחוקק כוונה להפלות לרעה את המבקש להוציא לפועל שטר עפ"י סעיף 81א לעומת תובע בתביעה רגילה לבית-המשפט. המחוקק ביקש להיטיב עם המחזיק בשטר ולהקל עליו את דרכי ההוצל"פ ולא להחמיר עמו, ומה המגיש תביעה לבית-המשפט יכול לקבל צו לעיקול זמני כדי להבטיח שיהיה לו ממה לגבות לכשיקבל פס"ד, כך גם מן הדין שתהא למבקש לבצע שטר בהוצל"פ האפשרות לקבל סעד זמני מאת ראש ההוצל"פ, עוד בטרם נמסרה אזהרה לחייב, כי אחרת קיים החשש שהחייב יבריח את רכושו ותסוכל האפשרות לגבות ממנו את המגיע. התשובה לטענה זאת היא כפולה: א. חוק ההוצל"פ איננו מקנה לראש ההוצל"פ סמכויות של שימור רכוש לצורך ביצוע פסקי-דין לפני מתן פס"ד. סמכויות כאלה שמר המחוקק לבית-המשפט בלבד. וכאמור, אין השטר שהוגש לביצוע להוצל"פ כשלעצמו יכול להיחשב כפס"ד, כל עוד לא עבר המועד להגשת התנגדות, וזו לא הוגשה, או כל עוד הוגשה ולא נדחתה ע"י בית-המשפט. ב. המחוקק לא יצר בכך הפליה. המחזיק בשטר עדיין רשאי וחפשי, אם רצונו לקבל סעד זמני כפי שביקש לקבל כאן, להפנות את תביעתו לביתהמשפט אשר יהא מוסמך להעניק לו סעד כזה. הוא איננו חייב לבצע את השטר דווקא באמצעות ההוצל"פ. סעיף 81א איננו מחייב זאת אלא רק מורה, כי שטר ניתן לביצוע כמו פס"ד. וסעיף 81ב מורה במפורש כי "אין בסעיף 81א... כדי למנוע אוחז שטר להגיש לבית-המשפט תובענה לתשלום השטר". המחוקק פתח אפשרות למחזיק בשטר לנסות לבצעו בדרך המהירה של פניה להוצל"פ שהיא מבחינה מסויימת יוצאת דופן, שהרי טרם ניתן בזה פס"ד של בית-משפט, אך מי שבוחר ביתרון של דרך מהירה זו חייב להיות כפוף גם למגבלותיה ואחת מהן היא חוסר האפשרות לקבל סעד מוקדם כגון עיקול זמני, לפני עבור המועד להגשת ההתנגדות ואילו לאחר הגשת התנגדות מופקע הענין מסמכותו של יו"ר ההוצל"פ כל עוד לא נדחתה ההתנגדות ע"י בית-המשפט. התוצאה היא, שראש ההוצל"פ לא היה מוסמך לתת את החלטתו מיום 14.12.80שעליה מערערת המבקשת ואני מחליטה לבטלה.עיקול זמניעיקולשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר