פיצוי על רעש דיסקוטק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על רעש דיסקוטק: .1נושא פסק-דין זה הינו תביעת התובע, דייר מוגן בדירה בבניין הידוע כבית "פיינגולד" ברח' יפו 31, לצוות על הנתבעים: א. לפתוח את הדלת האחורית של הדירה הפונה למדרגות המובילות לחצר הפנימית של הבית ואת דלת הכניסה מהחצר למדרגות, ולסלק כל חסימה כנ"ל. ב. להימנע מכך שבעסק המופעל על ידיהם תופעל מוסיקה, מעבר למפלס הרעש המותר לפי כל דין וכי העסק ייסגר לא יאוחר מהשעה 00:ב.23 ג. לפצות את התובע בגין הסבל שנגרם לו עקב רעש הדיסקוטק. התובע טוען, כי הוא זכאי לסעדים הנ"ל על יסוד פגיעה בזכויותיו הקנייניות, או כעין-קנייניות - כדייר מוגן בדירה - ובעילת מטרד והיפר חובה חקוקה, בעוד שהנתבע טוען כי התביעה התיישנה. לחלופין הוא טוען כי יש למוחקה מחמת שיהוי וכי התובע מושתק בטיעוניו. .2על יסוד הראיות שהובאו לפניי ולאור הערכתן, הוכחו לפניי העובדות דלהלן: א. התובע (יליד 1957) הינו, החל משנה 1980, דייר מוגן לפי חוזי השכירות ת/1-ת/ 2- כנראה כחליף סבו לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972בדירה בת 4חדרים, המתוארת בתרשים בת/3, של הבניין הידוע כבית "פיינגולד" ברח' יפו 31(להלן: הדירה). לדירה שני פתחי כניסה, כמתואר בת/3, כאשר פתח אחד פונה לחדר המדרגות הפונה לרח' יפו, ופתח שני הוא בקצה המסדרון העובר לאורך ופונה למדרגות המובילות לחצר הפנימית של הבית (להלן: החצר). הדירה מסומנת בנ/ 4במס' .52 ב. מ- 18.11.78הנתבע הוא דייר מוגן, לפי ת/10, בשטח ששימש בעבר כמגדניה המסומן בקווים-קווים עד לקו א'-ב' בתשריט נ/ 4שהוכן לצורך רישום הבית כבית משותף, לפי הזמנת ועד דיירי הבית (להלן: המושכר), כאשר בשטח הצמוד לקיר המזרחי של המושכר הוא מחזיק כדייר מוגן כבר מ- 1973(שני המושכרים ייקראו להלן: המושכרים). ג. עם קבלת החזקה במושכר בשנים 77-78, הכשיר הנתבע את שטח המושכרים שבידו לשמש כדיסקוטק. תוך כדי שיפוץ המדרגות הנ"ל (להלן: המדרגות) ובכניסה מהחצר לחדר המדרגות - מקום שלא היתה כל דלת (להלן: הכניסה) - התקין דלת בת-כנפיים. הרכבת הדלתות והשיפוץ כנ"ל נעשו על ידי הנתבע ללא הסכמת הדייר של הדירה - סב התובע. ד. מכל מקום, הדלתות הנ"ל לא מנעו את מעבר התובע דרכן אל הדירה, שכן הן לא היו נעולות כל העת. המצב השתנה, כאשר לאור התרחבות פעילותו של הדיסקוטק בשנת 1981- החליף הנתבע את הדלת בשער ברזל, והתובע שהפך לדייר מוגן בדירה ושירת אז בצבא סדיר דחוי, שיגר לנתבע את המכתב ת/4, בו נדרש, בין היתר, לסלק את שער הברזל. הנתבע לא מילא אחר דרישה זו ובשלב מסוים ב- 1982אף הרכיב בשער מנגנון נעילה ופתיחה מתוחכם, המופעל על ידי כרטיס שבידי חברי מועדון בשם "קוסמוס" שהנתבע הקים במושכרים (להלן: הדיסקוטק). התובע פנה אז ל"עמידר" החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ (להלן: עמידר), שהיתה בעלת המושכרים, וביקש את התערבותה להשבת המצב לקדמותו, דהיינו, פתיחת המעבר למדרגות ולדירתו. "עמידר", לכאורה, לא עשתה דבר בעקבות פניית התובע והנתבע המשיך לנהוג בכניסה ובמדרגות כחלק מהמושכרים, אך לא מנע את כניסת התובע דרך שער הברזל. ה. ב-1987, עם התרחבות פעילותו של הדיסקוטק, ביצע הנתבע שיפוצים נוספים בחדר המדרגות, תוך תוספת מזרקה בכניסה לדיסקוטק ואגב כך חסם בסורגים ובדיקט את פתח הדירה המוביל לחצר (להלן: הפתח), כמתואר בת/ .7כל זאת ללא הסכמת התובע או בעלי המושכר. ו. התובע דרש מהנתבע לסלק את הסורגים והדיקט מהפתח, אך הנתבע לא נענה לכך. אז החלו הנתבע ואחיו (ע"ת/8) להתלונן על הפעלת הדיסקוטק בפני המשטרה הממונה על רישויו, שכן הפעלת הדיסקוטק היתה כרוכה בהשמעת מוסיקה וברעש שהפריעו באופן משמעותי למגורים השלווים של התובע בלילות, עד שעות 00:03-00: .04זאת, בניגוד לתנאי רישוי העסק שהתנו את הפעלת הדיסקוטק עד 00: 24באי הפרעה לשכנים. רק במשך שישה חודשים, ב-1987, התירו הפעלה עד 00:02, שוב בתנאי שלא תהיינה תלונות בדבר הפרעות למנוחתם של דיירי האזור (ת/8). ז. למרות דרישות התובע ואחיו לצמצם את הרעש ולאפשר להם מעבר דרך הפתח, המשיך הנתבע להתעלם מדרישות התובע; ועל אף שהעתיק את הכניסה הראשית לדיסקוטק מהחצר הפנימית אל הכניסה מרח' ריבלין, תוך השארת השער לכניסה מהחדר פתוח בשעת הפעילות, לא סילק מהפתח את סורגי הברזל. ח. לנוכח ההפרעה הנמשכת למגורי התובע שהתגורר בדירה בעיקר בלילות (במשך היום הוא עבד בעיסקו שבהוד השרון) התרה התובע בנתבע כי יפתח בהליכים משפטיים נגדו אם לא ייפסקו הרעש והפעלת המוסיקה. התובע גם הזמין חוות-דעת של מומחה לאקוסטיקה שמדד בדירה את הרעש הבוקע מהדיסקוטק - בהתחשב בכל רעשי הרקע והגיע למסקנה, כי הרעש העולה מהדיסקוטק עולה ב-20- 10דציבלים בערכים ממוצעים, על הרעש המותר לפי תקנות מניעת מפגעים (מניעת רעש), תשכ"ו-1966, ולפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), תש"ן-1990, שפורסמו ב- 23.8.90(להלן: התקנות). ט. הנתבע לא נענה לדרישה והמשיך להפעיל את הדיסקוטק כבעבר. בעקבות הגשת תביעה זו, ביצע הנתבע בשנת 1991איטום אקוסטי חלקי, שצימצם את הרעש, אך עדיין, לאור המדידות שנעשו בדירה מטעם המומחה של הנתבע, נמצא כי הרעש הבוקע מהדיסקוטק עולה ב- 2דציבלים על המותר לפי התקנות הנ"ל. לכן, גם מומחה זה, ד"ר א' ארנון, הציע לשפר את הבידוד בחזית אולם הדיסקוטק ולהגביל את עוצמת המוסיקה באופן שלא תעלה על מפלס מירבי של 90דציבלים (נ/10). הנתבע לא ביצע את המלצות המומחה מטעמו, שכן באמצע שנת 1992הפסיק להפעיל במושכרים את הדיסקוטק, אך שער הברזל בכניסה ננעל למשך כל היום. התובע לא ויתר מעולם באופן בלתי-הדיר על השימוש בפתח ובכניסה לחדר המדרגות מהחצר ועל זכותו למגורים שלווים בדירה. .3הערכת הראיות: א. ברור מת/ 10שהמושכר, ששימש בעבר כמגדניה, לא כלל את חדר המדרגות והכניסה והנתבע לא היה רשאי (לפי סעיף 6ה' לת/10, שהינו גם בגדר התחייבות לטובת צדדים שלישיים ויתר דיירי הבית וחליפיהם) לעשות שינוי כלשהו באלו. אין גם ללמוד דבר מעדות התובע, לפיה: "לפי התשריט נ/ 4המדרגות צמודות לנכס של עדיקא", שכן איני מוכן לסמוך על התשריט שאינו מהווה ראיה ביחס לבעלויות ולצמידויות. מכל מקום, אין בהצמדה - אם קיימת - כדי לשלול מהתובע את זכות המעבר דרך הכניסה והפתח לדירה, בה עשה שימוש מידי פעם בכוח זכויותיו כדייר מוגן בדירה. למעשה, לתובע קיימת גם זיקת הנאה כחליף סבו נגד הבעלים של חדר המדרגות והכניסה (עמידר) וחליפם (הנתבע אם אכן אלה נרכשו על ידיו) ראה בנדון ע"א 700/88 [1], בעמ' .739 יודגש גם, כי הרכישה בוצעה אחר הגשת התביעה ואין להניח כי בעוד התביעה להבטחת זכות המעבר והשימוש תלויה ועומדת בבית המשפט, יוותר התובע על זכות המעבר. ב. דוחה אני את דברי הנתבע, כי פתח הדירה היה תמיד סגור, שכן מאמין אני לתובע כי מידי פעם עשה שימוש בפתח, שבעבר שימש - כעדות אחיו ע"ת/ 8- כפתח מרכזי לדירה. מאמין אני, כי אכן רק בשנת 1987נאטם בסורגים ולא בשנת 1981, שאילו כך היה, אטימה זו היתה באה לידי ביטוי בת/4-ת/ .5לכן טעה התובע בהוסיפו בעמ' 14, כי "כבר ב- 1981יחד עם סילוק הדלת ביקש את סילוק הסורגים". ג. דוחה אני, גם את דברי הנתבע, כי שיפץ את המדרגות בשנת 1975, שכן מעדיף אני את עדות ע"ת/5, שאינו נוגע בדבר, אשר העיד כי עד להפסקת פעילות המגדניה ב-1976, לא נעשה כל שיפוץ במדרגות ולא היתה בכניסה כל דלת. בהיעדר פירוט של ההשקעות בשנים 1973- 1975בנ/7, אין לדעת מה היו ההשקעות. לאור האמור, אין יסוד לטענת ההתיישנות שבפי הנתבע, באשר תקופת ההתיישנות היא 15שנה. ד. כן דוחה אני את גירסת הנתבע, לפיה החל התובע להתלונן ביחס לרעש הדיסקוטק רק בשנת .1990עדות זו נסתרת על ידי עדויות התובע ואחיו וכן על ידי עדות ע"ת/ 4(עמ' 9). ה. מאמין אני לעדות התובע, הנתמכת בעדויותיהם של עדי התביעה 7, 8, כי אכן נגרמה לו הפרעה של ממש עקב הפעלת הדיסקוטק, תוך הפרת הוראות התקנות למניעת רעש ותנאי הרישוי. .4מסקנות משפטיות: א. כאמור, לא הוכחה התיישנותה של תביעת התובע ולא הוכח שיהוי בלתי-סביר בהגשת התביעה למניעת רעש, שכן זו הוגשה לאחר שפעילות הדיסקוטק התגברה, וכלשון התובע: "הגיעו מים עד נפש". אמנם, התובע השתהה בהגשת התביעה ביחס לפתח, אך השיהוי לא שינה את מצב הנתבע לרעה שכן הוא היה ער למחאות התובע ולזכותו להשתמש בפתח. הנתבע הסיג את גבול התובע על ידי חסימת הפתח בסורגים ופגע בזכות שימושו בפתח ובכניסה. למעשה, עם העתקת הכניסה לרח' ריבלין, הכניסה מהחצר הפנימית נותרה משנית. לכן לא ייגרם כל נזק לנתבע אם יאפשר את המעבר החופשי דרך הכניסה לדירה וממנה. יתירה מזאת. בפועל, מאמצע 1992, הדיסקוטק אינו פועל וממילא לא ייגרם לנתבע כל נזק אם הכניסה תהא חופשית. מכל מקום, התובע מסכים בסיכומיו להסתפק בקבלת מפתח לשער הברזל של הכניסה, בו יוכל להשתמש כהבנתו. לאור האמור לעיל, זכאי התובע לצו-עשה לסילוק הסורגים והדיקטים מהפתח ולמתן מפתח בר-הכפלה לתובע, באמצעותו ניתן יהא להיכנס דרך השער ובלבד שהתובע יתחייב - באמצעות הצהרה/התחייבות שתוגש בכתב לבית המשפט תוך 15יום מהמצאת העתק מפסק דין זה לידיו - להודיע מידי פעם לנתבע, תוך שבעה ימים מראש, את זהותם של אותם אנשים להם יספק את המפתח, או את העתקו. ב. הוכח גם, כי הנתבע הפעיל את הדיסקוטק בניגוד לתנאי הרישיון - לאחר שעה 00: 24ותוך גרימת רעש, העולה על המותר לפי התקנות תוך גרימת מטרד לתובע. אשר על כן, בהתחשב באפשרות כי הנתבע לאור עברו, כפי שתואר בסעיף 2, יחדש במושכרים פעילות של דיסקוטק, בית-קפה, מסעדה או בית-עינוג כלשהו, בהם מופעלת מוסיקה החורגת מהמותר לפי כל דין, הוא יהא מנוע מלהפעיל בהם מוסיקה כנ"ל, או להרשות את הפעלתם של עסקים כאלה במישרין או בעקיפין. לא הוכח, מכל מקום, כי נגרם לתובע מטרד עקב הפעלת העסק - ללא כל מוסיקה - או כי הפעלת עסק ללא כל רישוי הוא אירוע צפוי שיש לצוות על הנתבע מבעוד מועד למנעו. ג. התובע גם זכאי לפיצוי עקב עוגמת הנפש וההפרעה שנגרמו לו ואני מעמיד פיצוי זה על סך 000, 10ש"ח. .5לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלהלן: א. תוך 30יום מהמצאת העתק פסק-דין זה לידי הנתבע: (1) הוא יסלק את הסורגים והדיקטים וכל חסימה אחרת שעל פתח או פתחי דירת התובע. (2) ימציא לתובע מפתח לשער הכניסה מהחצר, ובלבד שתוגש לבית המשפט התחייבות של התובע כנ"ל. הנתבע יהא מנוע במישרין ו/או בעקיפין מעשיית כל מעשה שיהא בו כדי למנוע או כדי להכביד על המעבר מהחצר לדירה. ב. הנתבע יהא מנוע מלהפעיל או מלהרשות הפעלה בשטח המושכרים (המסומנים במס' 53בנ/4) של דיסקוטק, מועדון, בית-קפה, מסעדה או בית-עינוג בהם פועלת מוסיקה החורגת מהמותר לפי כל דין, או ללא רישוי כדין. ג. הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך 000, 10ש"ח, צמוד למדד ונושא ריבית, החל מהיום. ד. הנתבע ישלם לתובע את כל הוצאות המשפט (כולל הוצאות חוות הדעת) צמודות למדד מיום הוצאתן, בצירוף סך 000, 5ש"ח שכ"ט עו"ד + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית החל מהיום. הצווים הנ"ל יחולו הדדית גם על נתבע 2, אם יתברר כי הוא בגדר אישיות משפטית נפרדת שאינה זהה עם הנתבע, אף כי הוא ייצגה מאז הקמתה. יתרת התביעה נדחית. פיצוייםמטרד רעש