פסק דין הצהרתי בעלות על רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי בעלות על רכוש: 1. בפניי תובענה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו כל הרכוש הנמצא ברחוב המרכבה 73 בחולון, לרבות המפורט בנספח א' לתובענה, הנו בבעלות המבקשת בלבד. המבקשת מסתמכת על תצהירו של מר אדווין חזני (מנהל המבקשת) ועל מסמכי התאגדות המבקשת, חשבוניות, הסכמי שכירות, טופס י"א ומסמכים אחרים שצורפו לבקשה, בחלקם מלכתחילה ובחלקם בהשלמה לפי הוראות ביהמ"ש. לטענת המבקשת יש הפרדה בין המבקשת למשיבה מס' 3 (להלן:"החייבת"), כשכל המיטלטלין, בהתאם למסמכים, שייכים למבקשת בלבד, כשאין גם קשר בין המשיב מס' 2 לבין המבקשת, שכן החייבת למשיב מס' 2 הינה חברה בשם א.מ.ח.ח שלמבקשת אין קשר אליה. לטענת המשיבים מדובר בבקשה שהוגשה בחוסר תום לב ע"י המבקשת תוך ניסיון להברחת רכוש מפני הנושים, תוך הקמת שרשרת של חברות, העברת ציוד מחברה לחברה וערבות בין החברות, תוך פעילות זהה מאותו מקום, חפיפה בפעילות, העברת ציוד מחברה לחברה והמשך פעילות של החייבת גם בתקופה שלכאורה לא הייתה פעילה לפי גרסת המבקשת. 2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שבתיק, החלטתי לדחות את התובענה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. אני קובע שבקשה זו הוגשה בחוסר תום לב ע"י המבקשת ושמדובר בניסיון להברחת רכוש שנעשה תוך שיתוף פעולה בין האחים אדווין ומוריס חזני ובין המבקשת לחייבת. ב. עפ"י תדפיסי רשם החברות - נ1/ ונ2/ נוסדה המבקשת ביום 18/08/1997 ובעלי מניותיה הנם חזני אדווין ומאירה, ומנהל חזני אדווין, בעוד החייבת נוסדה ביום 14/04/1997 ובעלי מניותיה הנם חזני מוריס ואדווין (שהנם אחים) ומנהל החברה חזני מוריס. מדובר בשני אחים שיש ביניהם קשר הדוק הן משפחתי והן עסקי, כשמתברר גם שהאח מוריס עובד עד היום אצל המבקשת, למרות שלטענת אדווין הוא ומוריס לא הסתדרו ביניהם במסגרת החייבת. יש לציין שהאח מוריס לא נתן תצהיר וללא הובא לעדות, והדבר פועל לחובת המבקשת. אני דוחה את היתממות מר אדווין ואת גרסתו לגבי החפיפה בפעילות שתי החברות ואף הכניסה לשותפות עם האח מוריס לתוך החייבת ואח"כ פירוק השותפות והקמת המבקשת. מדובר בשתי חברות (המבקשת והחייבת) העוסקות באותו ענף של נגריות רהיטים ובאותו מקום (רחוב המרכבה 73), כשמעורבים בהן שני האחים בערבוב בין שתי החברות. בניגוד לגרסת מר אדווין שהחייבת פעלה עד תחילת הפעילות של המבקשת, דהיינו חודש 08/97, עולה שהחייבת הגישה דוחות ואף המשיכה ליתן שיקים גם ביום 30/12/1997 בחתימת אדווין - נ3/ (השיק נשוא החוב בין החייבת למשיב מס' 1). גם מנהל החייבת (מר מוריס) הצהיר בפרוטוקול מיום 11/07/1999 (שצורף לתיק ביהמ"ש ע"י הצדדים) בתיק הוצל"פ שהחברה נסגרה ביום 31/12/1998, כשמר אדווין הגיש גם בשם החייבת בחודש 02/98 תלונה במשטרה ואף כתב מכתב. מתברר שמר אדווין פעל קודם לחייבת כעוסק מורשה בשם "אדי איכות", כשעסק זה פעל עד הקמת החייבת, כפי שהחייבת פעלה עד הקמת המבקשת, ועוד קודם לכן הייתה גם חברה נוספת בשם א.מ.ח.ח שגם היא ישבה באותו מקום שהייתה החייבת. דהיינו, מדובר בשיטה של הקמת שרשרת של עסקים וחברות, כשכל פעם שחברה אחת נכנסת לקשיים כספיים מוקמת חב' חדשה, כשהציוד נשאר אותו ציוד ועובר מעסק לעסק ומחב' לחב'. אני דוחה את גרסתו של מר אדווין לגבי הציוד שהוא הושאל מאדי איכות לחייבת ואח"כ הושאל מהחייבת למבקשת ולבסוף נמכר מהחייבת למבקשת. אני גם דוחה את טענת מר אדווין שכל הציוד היה שלו ולא היה לאחיו כל ציוד למעט מברגים ופטישים, דבר לא הגיוני לאור העובדה שמדובר בנגריה גדולה לפי גרסת מר אדווין עצמו, שאח"כ אמר שאינו יודע בדיוק אילו כלים היו למוריס - גרסה לא הגיונית ולא אמינה (יש לציין שהאח מוריס אמר בפרוטוקול מיום 11/07/1999 שחלק מהציוד היה לפני כן שלו אישית). גם הסכם השכירות שצורף תומך בבקשה בין המבקשת למשכיר נושא תאריך 15/05/1997 למרות שהמבקשת הוקמה רק בחודש 08/97. המבקשת טוענת שמדובר בטעות בהדפסה, אך בתקופת השכירות נאמר שתקופת השכירות הינה החל מיום 15/05/1997 וכנ"ל בסעיף 7 לגבי דמי השכירות ולגבי המדד. דהיינו, הסכם זה (שמר מוריס גם ערב לו) מעורר חשד לגבי אמינותו ויש בו חשד שמדובר במסמך מפוברק ולא בטעות של המבקשת. בתיק זה עלה חשד ממשי להברחת רכוש ולהקמת חברות בשרשרת ע"י מר אדווין ואחיו מוריס תוך הקמת חב' חדשה כשעסק קודם או חב' קודמת נקלעים לקשיים כלכליים. שתי החברות ישבו באותו מקום, השתמשו באותו ציוד, עסקו באותה פעילות, עבדו בהן אותם אנשים ושלטו בהן האחים מוריס ואדווין חזני. מתברר גם שלחייבת היה רכוש קבוע בסך 230,241.- ש"ח בשנת 1997 ו- 54,423 ש"ח בשנת 1998, וכן יש דוחות שלמים של רווח והפסד לחייבת לשנת 1998 למרות שלכאורה הפסיקה פעילות על פי גרסת המבקשת כבר בשנת 1997. בנסיבות אלה אינני מקבל את אמיתות "מסמך ההשאלה" מאדי איכות למבקשת לגבי מסור חשמלי גדול, כשלא צורף גם מסמך השאלה מהחייבת למבקשת. אינני מקבל גם את גרסת מר אדווין לגבי מכירת ציוד בסך 35,313.- ש"ח מאדי איכות למבקשת ביום 30/03/1996 עפ"י חשבונית 153 (נספח ג' לתובענה) בלא כל פירוט על הציוד הנמכר, מה גם שמר אדווין טען שהמכירה הייתה מהחייבת למבקשת. בכל מקרה לא ניתן פירוט של ציוד זה, לא הומצאו מסמכים המעידים על תשלום מהמבקשת לאדי איכות ולמעשה מדובר בהעברה מ"כיס אחד לכיס שני" של מר אדווין. אין גם משמעות לכך שהחוב כלפי המשיב מס' 2 הנו של חב' א.מ.ח.ח, שכן מעבר לכך שגם היא חב' בשרשרת החברות הבקשה במקרה זה הינה של המבקשת והשאלה היחידה היא האם המבקשת עמדה בנטל הראיה ונטל השכנוע שהמיטלטלין שייכים לה, ואני קובע שלא. במקרה זה מדובר בתובענה ש"אותות אי האמת" בה רבים, ולכך יש השלכה על נטל הראיה. במקרה של בעל שליטה של חברות העוסקת ברצף באותו תחום, תוך שיתוף פעולה וקשרים משפחתיים, יש להתייחס בחשדנות לעסקה זו, לתחושה ולחשד שהדבר נועד לאפשר לבעלי השליטה בשתי החברות להמשיך ולהחזיק במיטלטלין ללא חשש של עיקול או טענות אחרות של צד שלישי, כשאותות אי האמת מכבידים על נטל הראיה [ראה ה.פ (ת"א) 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג, פ"מ תשנ"ו(3) 433-432,421]. חשד של בעיות כלכליות שהחייבת מבקשת להיחלץ מהן מעורר חשד בכשרות העסקאות, בכנותן ובתום ליבן [ראה ה.פ (ת"א) 1137/89 טוגאן בע"מ נ' גלעד ומאיר דורון, תקדין מחוזי 92(1) 154], כשניתן לבצע הרמת מסך גם בחברות משפחתיות מהסוג הנ"ל [ראה ע"א (ת"א) א. חיון הובלות ושירותים בע"מ נ' דבח (לא פורסם), פס"ד של בימ"ש מחוזי ת"א מיום 15/12/1998]. לאור הנ"ל אני קובע שהמבקשת לא הרימה את נטל הראיה ונטל השכנוע. יש לציין גם שלכאורה, לאור הערבוב בין החברות, קיימת גם החזקה לפי סעיף 28(א) לחוק ההוצל"פ, שגם היא לא נסתרה. ביהמ"ש מצווה למנוע הברחת נכסים מפני נושים, במיוחד בין קרובים [ראה ה.פ (ת"א) 16/92 וידר נ' אלשייך, פ"מ תשנ"ה(1) 211,202]. סעד הצהרתי מקורו בדיני היושר ולביהמ"ש שקו"ד היום להיעתר לו [ראה ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן ואח', פ"ד לו(2) 316,309]. 3. לאור האמור לעיל אני דוחה את התובענה ומבטל את צו עיכוב הליכי ההוצל"פ שניתן בתיק זה. אני מחייב את המבקשת לשלם לכ"א מהמשיבים מס' 1,2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כדין. הסכום שהפקידה המבקשת בקופת ביהמ"ש בסך של 5,000.- ש"ח יועבר למשיבים מס' 1,2 בחלקים שווים ע"ח ההוצאות הנ"ל, וגזברות ביהמ"ש תפעל בהתאם לאמור. הצהרת בעלותבעלותפסק דין הצהרתי