פרישה מוקדמת עקב מצב בריאותי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פרישה מוקדמת עקב מצב בריאותי: הנשיא (גולדבר): 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי אשר חייב את המערערת, לגרום להעמדתו של המשיבה מס' 1(להלן - המשיב) בפני ועדה רפואית, ולקיים לגביו את ההליכים הדרושים לצורך בדיקת השאלה אם אכן נפסקה עבודתו בגלל בריאותו הלקויה. 2. אין חולק כי המשיב התפטר מעבודתו אצל המערערת (לאחר שעבד קודם לכן בשירות המדינה, ושתי תקופות העבודה רצופות לכל דבר ועניין) בהיותו כבן 38 שנים. עם התפטרותו הושג עימו סיכום על סיום תנאי שירותו, על פיו קיבל פיצויי פיטורים מוגדלים והטבות נוספות. חרף זאת תבע בבית-הדין האזורי קצבה בגין פרישה מוקדמת. 3. בית-הדין האזורי קיבל את התביעה, והצהיר כאמור לעיל, ואלה נימוקיו: "אם אמנם נבעה הפסקת עבודתו בנתבעת מס' 2 (בזק) רק (או גם) ממצב בריאותו הלקוי (ראה סעיף 4 לכתב תביעתו, בע' 17- 16 לסיכומיו ובע' 1 לתשובתו), כי אז אפשר שלא מוצה ההליך המתחייב מסעיף 15(3) לחוק הגמלאות, הקובע זכות לקצבאות פרישה מוקדמות ל'מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי---'. אכן לא נעלם מעיני כי במי ש'פוטר', עוסק הסעיף, ולא במי שהתפטר, בעוד אין חולק כי במקרה דנן, התפטר התובע מעבודתו. אולם, תוך היקש מסעיף 6לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), נראה בעיני כי גם בהקשר לחוק מן הדין לפרש התפטרות הכפויה מכוח מצב בריאות שאינו מאפשר להמשיך בעבודה, - כדין פיטורים - והגם שפורמלית התפטר התובע מעבודתו, יש לראותו בהקשר הנדון כאילו פוטר מעבודתו, - וכל זאת, כזכור, אם תמצא הוועדה הרפואית כי גם מפאת מצב בריאותו של התובע - לא נתאפשר המשך עבודתו". 4. לפנינו טענה המערערת כי הזכאות לגמלה עקב מצב בריאות, קמה למי שפוטר, ולא למי שהתפטר, וכי ההסכם בדבר פרישתו תקף ומחייב. המשיב תמך בפסק-הדין וטען כי מצבו הבריאותי חמור, וכי הוא זכאי לקצבת נכות. אשר למכתב ההתפטרות - טען כי זה הוכתב לו על-ידי המערערת. 5. חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970 (להלן - חוק הגמלאות) מזכה בקצבת פרישה "מי שפוטר... מסיבת מצב בריאות לקוי" (סעיף 15(2) ו (3) או מי שפורש מיזמתו, לאחר "שוועדה רפואית קבעה כי בגלל נכותו אין הוא מסוגל לעבוד בשירות המדינה" (סעיף 17(2)). אין חולק כי המשיב לא עמד בפני ועדה רפואית, וזאת לא קבעה כי אינו מסוגל לשירות. אין בתיק כל תשתית עובדתית להתפטרות עקב מצב בריאות לקוי. בכתב התביעה כותב המשיב כי התפטר "לאחר שורה ארוכה של מעשי התעללות קשים ואכזריים"; לא נעלמו מענינו טענות המשיב בהמשך כתב התביעה בדבר מצבו הרפואי הנפשי, אך לא באלה תולה הוא את סיבת התפטרותו. לאמור עד כה נוסיף כי במכתב ההתפטרות אין רמז לסיבה רפואית להתפטרות, אלא מצויה בו הפניה לשלושה ממכתביו הקודמים למערערת, ואף לא באחד מהם אין רמז כי מצב בריאותו הוא זה שגרם להתפטרותו. 6. עיון בכתב התביעה כשלמות, מראה כי סיבת ההתפטרות היתה טענת המשיב בדבר "התנכלות" שהתנכלו לו. אין לנו צורך להכריע בהליך זה בשאלה אם אכן היו אלה "התנכלויות" או תלונות מוצדקות. נסתפק בכך שנציין כי וועדה פריטטית, בהחלטה ארוכה ומנומקת, קבעה כי אכן יש ממש בטענות המערערת כלפי המשיב, וכי הפיטורים שפוטר אותה עת, יושעו ל- 6 חודשים, על מנת לאפשר למשיב לשפר את דרכיו. חיזוק נוסף לטענה כי ההתפטרות באה לרגל אותן "התנכלויות" אנו מוצאים בתשובת המשיב לשאלת בית-הדין (פרוטוקול בע' 8 3-6) "אני מבהיר שלא היתה לי ברירה, אלא להתפטר. אני מגיש את דו"ח הוועדה הפריטטית סימן ת/1". 7. לאחר קבלת מכתב ההתפטרות, קוימה פגישה בין המשיב ונציגי המערערת, ובו נחתם "סיכום דברים" בדבר תנאי הפרישה של המשיב, והמשיב חתם על אותו מסמך. כל אשר טען המשיב על תקפותו של אותו מסמך הוא כי חתם עליו מחוסר ברירה, "אחרת הייתי יוצא מחוסר כל". 8. למעלה מהצריך לענייננו, ומבלי להתייחס לשאלה העקרונית אימתי, אם בכלל, ניתן להקשי מחוק פיצויי פיטורים לחוק הגמלאות, נציין כי משנקבעה בחוק הגמלאות (סעיף 17(2)) זכאות לקצבת פרישה למי שפורש מיזמתו, מחמת מצב בריאות בתנאים שנקבעו באותו חוק, אין להקיש לעניין זה מחוק פיצויי פיטורים. 9. סוף דבר - הערעור מתקבל. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.רפואהפרישהפרישה מוקדמת