פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

החייב הצהיר, כי בשנת 1996 החליט להקים עסק לשיפוצים. הוא הצהיר כי לצורך העסק האמור לקח הלוואה ורכש רכב, וכי באשראי שהיה לו בבנקים רכש גם מלאי חומרי גלם לעסק ומימן את שאר הוצאות העסק. החייב טען כי עקב התחרות הקשה הוא נאלץ לקבל עבודות במחיר נמוך, ועד מהרה התקשה לעמוד בהחזרי ההלוואה, בכיסוי האשראי ובתשלומי המשכנתא שלקח שנים אחדות קודם לכן לצורך רכישת דירה. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק:## 1. המבקש (החייב) הגיש לבית-משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 11.2.01 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לכונס הרשמי, לטובת נושיו, סך של 400.- ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי מתנגד לבקשתו של החייב. מחוות-דעתו של הכונס הרשמי לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה") עולה כי בעניינו של החייב נערכה חקירה במשרדי הכונס הרשמי על-פי סעיף 18ג' לפקודה. מחוות הדעת עולות העובדות שלהלן: א. החייב הגיש את בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 450,000.- ש"ח ל- 14 נושים. נכון למועד הכנת חוות הדעת הוגשו כנגד החייב 9 תביעות חוב על סך כולל של 303,524.- ש"ח, שמהן סך של 103,630.- ש"ח נתבעו בדין קדימה. ב. התקיימו שתי אסיפות נושים של החייב. החייב נכח באסיפה הראשונה והודיע כי אין לו הצעה להסדר עם נושיו. ג. החייב הצהיר, כי בשנת 1996 החליט להקים עסק לשיפוצים. הוא הצהיר כי לצורך העסק האמור לקח הלוואה ורכש רכב, וכי באשראי שהיה לו בבנקים רכש גם מלאי חומרי גלם לעסק ומימן את שאר הוצאות העסק. החייב טען כי עקב התחרות הקשה הוא נאלץ לקבל עבודות במחיר נמוך, ועד מהרה התקשה לעמוד בהחזרי ההלוואה, בכיסוי האשראי ובתשלומי המשכנתא שלקח שנים אחדות קודם לכן לצורך רכישת דירה. החייב הצהיר כי בשנת 1997 מימש הבנק את ביתו, ובכספי התמורה שולמו חובות לעירייה ולגורמים אחרים. לטענת החייב, הוא ומשפחתו נאלצו לעבור ולהתגורר בשכירות, ועקב המשבר הכלכלי נקלעו חיי הנישואין שלו למשבר ובשנת 1999 התגרש מאשתו. החייב הצהיר כי למן גירושיו הוא נותר חסר דיור, והוא מתגורר אצל קרובי משפחה. ד. בא-כוחו המלומד של הכונס הרשמי, עו"ד עופר גבריאלי, ציין בחוות-דעתו כי מדוחות ההכנסות וההוצאות של עיסקו של החייב, עולה כי בשנים 1996-1999 היה עסקו של החייב עסק רווחי. על שום כך כתב ב"כ הכונס הרשמי בחוות דעתו כי - "4. בנסיבות אלו, לא הוכיח החייב כי הסתבך בחובות עקב כישלון עסקי, שכן מהדוחות הכספיים שהגיש ברור כי העסק לא נכשל, ונהפוך הוא, העסק היה רווחי. 5. במהלך החקירה הצהיר החייב כי הסתכסך עם אשתו, וכי בכל פעם שהיו רבים, לאחר מכן היו מתפייסים והולכים לעשות קניות, כגון מיטה לילד וכד'". ה. ב"כ הכונס הרשמי הוסיף וכתב בחוות-דעתו כי החייב הצהיר כי אינו יודע לומר כמה כספים הוציא כל חודש למחייה וצריכה. עו"ד גבריאלי כתב כי - "ב"כ הכונס הרשמי סבור שהחייב לא הסתבך בחובות עקב כישלון עסקי, והדבר עולה גם מהדוחות הכספיים שהגיש, אלא הסתבך בחובות משום שלא ביקר את הוצאותיו ומשום שבזבז כספים שלא לצורך ומעבר ליכולתו הכלכלית". ו. ב"כ הכונס הרשמי הוסיף וטען בחוות-דעתו כי החייב לא המציא לידיו שום מסמך שממנו ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי האמיתי של החייב. על שום כך, כתב, "לא הוכיח החייב את יכולתו הכלכלית האמיתית ולא הוכיח שאין ביכולתו הכלכלית כדי לפרוע את חובותיו מחוץ למסגרת פשיטת הרגל". ז. ב"כ הכונס הרשמי טען בחוות-דעתו כי החייב ממשיך ליצור חובות נוספים גם במהלך פשיטת הרגל. לחייב יש רכב מסוג GMC, שאותו רכש בשנת 96' ושיעבד אותו לטובת בנק אוצר החייל. לדברי עו"ד גבריאלי - "5. לדברי החייב, הוא כבר אינו משלם את התשלומים להחזר ההלוואה מזה זמן רב, ואולם עד כה לא פנה אליו הבנק בעניין, ולא פעל כדי לתפוס את הרכב ולממשו. 6. ב"כ הכונס הרשמי סבור שבעצם העובדה שהחייב, במודע, ממשיך להחזיק ברכב שעה שאין ביכולתו לשלם את החזרי ההלוואה והוא אינו מנסה למכרו כדי לפרוע את ההלוואה, נוהג החייב שלא בתום לב. 7. החייב צובר חובות נוספים, שכן החוב לבנק הולך ותופח, ובמקביל גם מתוספת ריבית לחוב, ובסופו של דבר לכשימומש הרכב, יהיה החוב גבוה משוויו של הרכב, ואז יצטרף הבנק למצבת הנושים הרגילים של החייב". ח. ב"כ הכונס הרשמי סיכם את חוות-דעתו לאמור: "1. החייב לא הסתבך בחובותיו בשל כישלון עסקי, שכן מהדוחות הכספיים שהמציא לתיק עולה בבירור כי עסקו של החייב היה רווחי בכל שנות פעילותו. 2. מאידך גיסא, החייב הצהיר כי הוציא כספים רבים ביחד עם גרושתו, וכי לא הייתה לו בקרה על הוצאותיו, ועל-כן סבור ב"כ הכונס הרשמי כי החייב צבר את חובותיו כתוצאה מבזבוז בלתי אחראי של כספו, מעבר ליכולתו הכלכלית האמיתית. 3. ב"כ הכונס הרשמי סבור שמי שהסתבך בחובות עקב בזבוז בלתי מבוקר ובלתי אחראי, התנהגותו לוקה בחוסר תום לב והוא אינו ראוי להיות מוכרז פושט רגל בשל כך. 4. החייב לא הוכיח את יכולתו הכלכלית האמיתית ולא הוכיח כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו לנושיו מחוץ למסגרת הליכי פשיטת הרגל. 5. החייב נוהג שלא בתום לב שעה שהוא ממשיך לעשות שימוש ברכבו מבלי שיש ביכולתו לשלם את ההלוואה שלקח לצורך רכישת הרכב, ועל-ידי כך הוא צובר חובות חדשים תוך כדי הליכי פשיטת הרגל". ט. במהלך הדיון הוסיף ב"כ הכונס הרשמי וציין כי החייב מפגר בשבעה תשלומים חודשיים. עוד הוסיף ב"כ הכונס הרשמי כי מדברי החייב עצמו במהלך הדיון עולה כי בניגוד לטענתו המקורית כי הסתבך בחובות בגלל כישלון עסקי, עתה מתברר כי נקלע לחובות משום שרכש בית. 3. החייב טען לפני כי - "הסיבה של הכישלון היא, שאני קניתי בית והשקעתי בו את כל הכסף שהיה לי. כאשר הבית הזה נמכר על-ידי כונס הנכסים, הרכב שהיה לי גם הוא נמכר. יש פה חובות של בנק אוצר החייל. כשקניתי את הרכב, לקחתי הלוואה מבנק אוצר החייל בסך 60,000 ש"ח והייתי מחוייב לשלם 1,500 ש"ח כל חודש. עמדתי בזה ושילמתי את התשלומים. חלק מהכסף של הבית הבנק לקח לי. הבית נמכר על-ידי כונס הנכסים. את הרכב הבנק לקח לי החודש ומכר אותו. גם בדוחות מופיע שאני הרווחתי. אני בן אדם עובד ואף פעם לא חתמתי אבטלה. אני עובד היום במפעל מסודר ומרוויח היטב, 3,500 ש"ח. אני צעיר ורוצה לעבוד ולשלם, אבל אני חי היום אצל אמי ואני משתתף איתה בהוצאות הבית וקשה לי לשלם. כבר כמה זמן לא שילמתי את התשלומים השוטפים בגלל בר-מצווה שהייתה לבן שלי. עזרתי איפה שאני יכול. אני מבקש מבית המשפט להתחשב במצב ואני רוצה לפתוח דרך חדשה. אם אני לא טועה, אני חייב נכון להיום 4 או 5 תשלומים לכונ"ר. שילמתי הון תועפות גם להוצל"פ של האישה". 4. דיון א. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. למעשה, די בכך שהחייב אינו משלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו, כדי להצדיק את דחיית הבקשה. מי שכך נוהג מנצל לרעה את הליכי בית המשפט כאשר מן הצד האחד הוא נהנה מן ההגנה המוענקת לו על-פי פקודת פשיטת הרגל, ומן הצד השני הוא אינו נוקף אצבע כדי לשלם לנושיו ולו גם חלק ממה שהוא חייב להם. ג. ואולם, דין הבקשה להידחות גם בשל הטעמים האחרים שצויינו על-ידי הכונס הרשמי. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת שחייב יפנה לבית המשפט ויבקש ממנו לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל, ועם זאת ימנע מליתן הסבר באשר לאופן יצירת חובותיו. ד. כך גם לעניין המשך יצירת חובותיו של החייב. ברור לחלוטין שהמשך השימוש שעשה החייב ברכב, גם לאחר שהיה ברור שהוא לא יכול לעמוד בהחזר תשלומי ההלוואה, היווה, בנסיבות העניין, יצירת חובות נוספים, דבר האסור על מי שניתן נגדו צו כינוס נכסים. 5. אחרית דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 11.2.01. ג. אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב. פתיחת עסקפשיטת רגלהלוואהפתיחת עסקפשיטת רגלהלוואה