השאלה הרלוואנטית לענייננו הינה, אם ציון שמה המלא של החברה וכתובת העסק על פני השיקים, יכולים להעיד על מתן הרשאה למושך, המחייבת את החברה על פי השיקים, במסגרת דיני השטרות. כלומר, האם מותר לקרוא את כותרת השיק (בה מצוינים שם החברה ופרטיה) ואת חתימת המושך כמיקשה אחת, וכך לקבוע שהיתה זו חתימה בתוקף הרשאה, או האם יש לבודד את החתימה ולומר כי המבקש חב חבות אישית. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'ק של חברה: .1המשיבה, מוצרי מעברות (1973) - שותפות רשומה - הינה הזוכה בבקשה לביצוע שטר שהוגשה על ידיה כנגד המבקש-החייב. השטרות נושא הבקשה הינם שלושה שיקים, אשר נמשכו על ידי חברת "איסמני כל-בו לכלב בע"מ" (להלן: "החברה") בסך כולל של כ-000, 8ש"ח, אשר מועד פירעונם היה חודש יולי .1992 אין מחלוקת, כי המבקש היה חתום על השיקים הללו. .2 בבקשת ההתנגדות לביצוע השטרות, הצהיר המבקש כי בתקופה הרלוואנטית לתביעה שימש כמנהל והיה בעל מניות בחברה, אשר החזיקה בבעלותה עסק לממכר ציוד ומזון לבעלי חיים. לדבריו, נהגה החברה לרכוש סחורות מהמשיבה, והתשלום תמורתן בוצע באמצעות שיקים מעותדים. שיקים אלה היו שיקים של החברה, כאשר בצידם הימני העליון הוטבעו שם החברה, מספר זיהוי שלה וכתובתה. לדברי המבקש, נמשכו ונחתמו השיקים הללו על ידי החברה, אף על פי שאין הוא מכחיש כי החתימה במקום המיועד לכך על גבי השיקים הינה חתימתו. .3 המבקש הוסיף וציין, כי הקשר המסחרי אשר התנהל היה אך ורק בין שתי החברות, וכי הוא לא קיים קשרי מסחר עם המשיבה באופן אישי ולא קיבל כל תמורה בגין השטרות. המבקש נחקר על תצהירו ואמר, כי למיטב ידיעתו, ידעה המשיבה שמדובר בחברה בע"מ, אם כי לא דובר על כך בין הצדדים. המבקש זיהה את חתימתו על השיקים נושא הבקשה, אך, לטענתו, הוא חתום על השיקים כמנהל החברה. על השיקים עצמם אין מצוין כי החתימה נעשית במסגרת תפקידו זה. העד הוסיף בחקירה חוזרת, כי ניתן ללמוד שהעסקים התנהלו בין שתי החברות ולא איתו באופן אישי, מכך שעל אף חשבונית לא מופיע שמו כמקבל הסחורה, אלא שם החברה (עמ' 2לפרוטוקול). .4למבקש ניתנה רשות להתגונן בשאלה, אם הוא חב חבות אישית על פי השיקים. הצדדים ויתרו על הבאת ראיות, ונקבע כי המסמכים המצויים בתיק יתקבלו כראיות. כמו-כן, אין מחלוקת כי המבקש רשאי לחתום בשם החברה. .5סעיף 25(א) לפקודת השטרות קובע כדלקמן: "מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מילים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מילים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית". הואיל ועניין לנו במסמכים סחירים, חייב השטר, על פניו, להכיל את כל הפרטים לקביעת מהות ההתחייבות (זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית) עמ' 42). מלשון הסעיף ניתן ללמוד כי יש צורך להוסיף לחתימה מילים המלמדות על הרשאה, כדי שלא תוטל חבות אישית. .6השאלה הרלוואנטית לענייננו הינה, אם ציון שמה המלא של החברה וכתובת העסק על פני השיקים, יכולים להעיד על מתן הרשאה למושך, המחייבת את החברה על פי השיקים, במסגרת דיני השטרות. כלומר, האם מותר לקרוא את כותרת השיק (בה מצוינים שם החברה ופרטיה) ואת חתימת המושך כמיקשה אחת, וכך לקבוע שהיתה זו חתימה בתוקף הרשאה, או האם יש לבודד את החתימה ולומר כי המבקש חב חבות אישית. בת"א (ת"א) 2619/87 [5], אשר הובא על ידי הצדדים בסיכומיהם, מנתחת כבוד השופטת שטרנברג-אליעז בהרחבה את גישת הדין האמריקני למצב מסוג זה. עולה, כי הגישה האמריקנית מגלה גמישות ואינה נצמדת לחתימה באופן דווקני, אלא מאפשרת חיפוש על פני השטר כולו כדי לגלות אם החתימה היא חתימה מורשה. בפסק-דין זה הובא כדוגמא פסק דין [6] star diary inc. V. Robertsהמוזכר שם, בו נאמר: Where signer of instrument claims that he signs his name in" But must clearly appear'' representative capacity, name of person represented may 26appear anywhere on face of instrument(ההדגשות שלי - ד' ק'). לפיכך, למרות העובדה שהעיקרון המנחה הנובע מסעיף 25(א) לפקודת השטרות הינו, כי אין שומעים לטענת אדם שחתם על שטר, לפיה פעל בשמו של אחר, אלא אם כן ציין זאת מפורשות על גבי השטר, הרי שהגישה האמריקנית כיום מאפשרת גמישות, באופן שניתן יהא לפרוץ את משוכת החתימה וללמוד על ההרשאה מפרטים אחרים המופיעים על השטר (ולענייננו: מכותרת השיק). .7גישה חדשנית זו הובעה גם על ידי ד"ר זוסמן. לדעתו, סובל סעיף 25(א) לפקודת השטרות את הפירוש הרחב שהובא לעיל, שכן זהו הפירוש הרצוי המאפשר שהחוק יעלה בקנה אחד עם "נוהג הסוחרים" (ראה זוסמן, שם, בעמ' 44, ה"ש 41). כבוד השופטת שטרנברג-אליעז בפרשת רחמני .5, שצוינה לעיל, מביאה תימוכין לפירוש, המבוסס על הגישה האמריקנית, בחיי המסחר במציאות היום-יום ובחקיקת חוק בדמות חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, המחייב את הבנקים לרשום פרטי זיהוי של בעל החשבון, כפי שנקבע על ידי השר בתקנות. כלומר, קיימת הנחה לכאורה שהמושך הוא זה שפרטיו מוטבעים על פני השיקים. עם זאת, מתאפשרת הבאת ראיות חיצוניות להוכחת טענת הרשאה, אם היא עולה על פני השטר. .8כאמור, הסכימו הצדדים כי המסמכים בתיק ייחשבו כראיות, כאשר אין מחלוקת שהיתה הרשאה בפועל. המבקש טען בתצהירו ובחקירתו כי חתם על השטרות כמנהל החברה, וטענה זו לא נסתרה. נקבע בע"א 209/83 [1], בעמ' 344, כי מנהל ושלוח אינם מתחייבים אישית, אלא אם כן עולה מהמסמך כי התחייבו ליטול על עצמם חבות כזו. שם נפסק, כי כאשר מופיע שם החברה על המסמך, יש לראות בחתימת המנהל המופיעה בסוף המסמך, חתימת מורשה. גם במקרה שלפנינו ניתן לקבוע, לאור האמור לעיל, כי השטר הכולל את שם החברה, אף על פי שזה אינו מופיע סמוך לחתימה, אינו מחייב את השלוח אלא רק את החברה. ביחסי שליחות אין מקום לדבר על חיובים ביחד ולחוד, ועל-כן החבות תהא במקרה זה על השולח. .9בסופו של המסמך עולה השאלה, אם מעבר לדיני שליחות, קמה חבות אישית למבקש, מכוח פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983(להלן: "פקודת החברות"). הצדדים התייחסו בסיכומיהם להחלת דיני החברות על התביעה, למרות העובדה שהתביעה הינה תביעה שטרית שהוגשה על דרך בקשת ביצוע, כאמור בסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-.1967 לאור העובדה, כי בקשת ביצוע הינה כתב-תביעה לכל דבר ועניין, חייבת עילת התביעה להופיע בה. מעיון בבקשת הביצוע עולה, כי אין זכר לעילה על פי דיני חברות, ולכן, לכאורה, קיימת לפניי תביעה מכוח השטר בלבד. לו רצתה המשיבה לתקן את בקשת הביצוע ולהוסיף עילה מעבר לעילה השטרית, הרי הדרך הנכונה היתה בקשה לתיקון. די היה בכך כדי לדחות את הטענה. אולם, גם לגופו של עניין לא קמה למבקש חבות אישית. החבות הנטענת קמה, לטענת המשיבה, מכוח סעיף 99(ב) לפקודת החברות. סעיף 98לפקודה דן בפרסום שם החברה, וקובע כי חברה חייבת להקפיד כי שמה יהא טבוע בחותם החברה ויצוין באותיות נוחות לקריאה בכל שטר, כאמור בסעיף 98(2) ו-(3) לפקודה. סעיף זה הורחב בפסיקה, כך שהוא חל גם על כל הסכם של החברה (ע"א 429/73 [2], בעמ' 149). כאשר מדובר בשיק, הרי שאי-קיום סעיפים אלה עשוי להביא לחבות אישית, אלא אם כן שילמה החברה את השיק. גישת הפסיקה, כפי שהיא עולה מע"א 347/85 [3], היא גישה מחמירה. עקרונות החוק הינם ברורים, כך שחברה המתקשרת עם אדם כלשהו חייבת לפרש את שמה המדויק. בפסק הדין מובאים דברי כבוד השופט זוסמן בע"א 44/68 [4], ובו נקבע כי מטרת ההוראה היא להבטיח דייקנות קפדנית ביותר לשם הגנת הציבור. אין זה משנה כלל אם הצד המתקשר הוטעה בגין אי-פירוט השם. אולם, הגישה הקפדנית שהובאה לעיל יוצאת מנקודת הנחה כי קיים פגם כלשהו בציון שם החברה או בכך שלא צוין שם החברה כלל. פגם זה עשוי להתבטא ברישום חלקי בלבד או ברישום מוטעה. אם מוכח פגם כזה, אזי תיעשה הבדיקה באופן קפדני, וחבותו האישית של החותם תתוסף לחבות החברה, כאשר המטרה העומדת מאחורי הקמת חבות נוספת כזו הינה, כאמור, הגנה על מתקשרים. .10השאלה היא, אם ניתן לומר כי בהוצאת שטר, אשר בכותרתו מודפסים פרטי החברה, עמדה החברה בדרישות סעיף 98לפקודת החברות, כך שלא תוטל חבות על המנהל מכוח סעיף 99לפקודת החברות. השיטה המקובלת כיום, לפיה חברות מדפיסות מראש על השיקים את שם החברה, עשויה להפחית את הבעייתיות אשר נוצרה בעיקר עקב רשלנות בשימוש בשם בלתי-מדויק (ראה יוסף גרוס, דירקטורים ונושאי משרה, עמ' 429). זאת, כיוון שאם המטרה שעמדה בפני המחוקק, בקבעו את התנאים הדווקניים שבסעיף 98לפקודה, היתה לאפשר למתקשרים לוודא את הפרטים בדבר זהות הגוף המתקשר, אזי שטר אשר בכותרתו צוינו פרטי החברה העיקריים מאפשר זיהוי מדויק ומהיר של המתקשרים, כך שלא נפגע האינטרס הציבורי. בפסק-דין [7] (1986) bondina ltd v. Rollawa shower blinds ltdניצבה בפני בית המשפט לערעורים בקשה לרשות להתגונן, שעניינה דומה למקרה כאן. בית המשפט התייחס לא רק לבקשה, אלא הביע דעתו לעצם העניין. נקבע, כי הנתבע אשר חתם על השיק בשם החברה, אימץ את כל המודפס והכתוב עליו, דהיינו, גם את שם החברה כמופיע בראש השיק ומספר חשבונה בבנק, ולפיכך: The effect of this is to show that the cheque is drawn on the" company's account and not on any other account. It is not a case Of a joint liability of several people. It shows plainly, as i construe Drawer of the cheque was the company and not mr ward or mr mcmahon''. It, looking no further than the form of the cheque itself, that the (שם, עמ' 566). בהמשך פסק הדין מתייחס השופט לדרך המקובלת כיום של רישום פרטים על השיק ואומר: The position with the modern form of cheque with the name of" the company printed and the number of the company's account ."also printed is, in my judgment, a fortiori לאור האמור לעיל, ניתן לקבוע, כי על ידי הדפסת שם החברה במלואו ובאופן מדויק בכותרת השיק התמלאו דרישות סעיף 98לפקודת החברות, ולכן לא קמה למבקש חבות אישית מכוח דיני החברות או מכוח פקודת השטרות. אני דוחה את התביעה. המשיבה תישא בהוצאות בסך 000, 1ש"ח + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד לתשלום בפועל. שיקים