צו "אנטון פילר" מבוסס על תקדים אנגלי של הלורד דנינג בפרשת: Anton Piller (1976). הצו נקלט במשפט הישראלי ונעשה בו שימוש לצורך תפיסת ראיות חשובות להוכחת התביעה, בעיקר במקרים בהם קיים חשש שהנתבע ישמיד או יסתיר ראיות. ראה: ת"א (ת"א) 798/91 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' ראודנר ואח' [1]; ע' אזר "צוי מריבה ואנטון פילר" [3]. על-פי גישתו של הלורד דנינג, הסמכות ליתן צו מסוג זה מקורה בסמכותו הטבעית של בית-המשפט. הצו יינתן Ex Parte בנסיבות יוצאות דופן במיוחד. התנאים למתן הצו כפי שנקבעו ב- Anton Piller Case הם שלושה: (א) יש צורך להראות An Extremely Strong Prima Facie Case. (ב) הנזק למבקשת, הממשי או הצפוי, עלול להיות חמור ביותר. (ג) צריך להוכיח בראיות, כי בחזקת המשיב מסמכים או טובין וכי יש אפשרות קרובה לוודאי שהם יושמדו או יועלמו לפני שיתקיים הדיון במעמד הצדדים. חשש בלבד אינו יוצר אפשרות קרובה לוודאי. הצו יינתן תמיד במשורה, ורק נסיבות מיוחדות יצדיקו מתן צו זה. הצו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות וחומרת השלכותיו של הצו מחייבת זהירות רבה בנתינתו. מטרת הצו היא תפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיבים ולא חיפוש כללי של ראיות, שאיננו מתיישב עם אופיו של הצו. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן צו אנטון פילר: המבקשת הינה אשתו של המשיב 1. בני-הזוג חתמו ב1989- על הסכם גירושין שאושר בבית-המשפט המחוזי בת"א וחלקו אף קיבל תוקף פסק-דין. בני-הזוג חיים בפירוד וטרם התגרשו. בהסכם הגירושין נקבע שמחצית הזכויות בנכס בפתח-תקוה ו20%- מהזכויות בשקם הישן באילת יועברו לבעלות החברה המשפחתית מרלז חברה לבניה בע"מ. בעלי המניות בחברה הינם ילדי בני-הזוג, וההורים. המבקשת והמשיב - הינם המנהלים בחברה. 2. בכתב-התביעה שהגישה המבקשת ואומת בתצהיר נטען, שהמשיב 1 הונה ורימה אותה באשר חמשה חודשים טרם אישור הסכם הגירושין מכר ללא ידיעתה את הזכויות בשקם הישן באילת לחברת קרדן בע"מ, ולפיכך התחייבותו בהסכם הגירושין הייתה בגדר מירמה. בכתב-התביעה נתבקש בית-המשפט להצהיר על בטלות חלקית של הסכם הגירושין עקב מירמה וכן לחייב את המשיב 1 בפיצויים בסך 150,000 ש"ח. 3. במסגרת התביעה עתרה המבקשת ליתן במעמד צד אחד צו מסוג Anton Piller Order. מטרת הצו כפי שנוסחה העתירה בבש"א 3559/98: "לתפוס את כל המסמכים, דוחות, חוזים, חשבונות, תכתובות ביחס לפעולות המשיבים בנוגע לנכס הידוע כשקם הישן באילת (סעיף 86 לבקשה)". הובא לידיעת בית-המשפט ששווי השקם הישן באילת הוערך על-פי חוות-דעת של שמאי ב4- מיליון דולר, וההתחייבות של המשיב 1 בהסכם הגירושין חלה לעניין 20 אחוז משווי הנכס. 4. בדיון במעמד צד אחד הודיע בא-כוח המבקשת, שהוא מבקש שבית-המשפט יתיר כניסה לצורך תפיסת מסמכים וראיות בעניין מכירת השקם הישן באילת אצל הצדדים הבאים: (א) משרד רואה-חשבון גורפינקל - רואה-חשבון של החברה המשפחתית מרלז חברה לבניה בע"מ. (ב) משרדיו של מר מריו לזניק ומשרדי חברות הבניה מרלז חברה לבניה בע"מ ומריו לזניק חברה לבניין בע"מ ברח' סוקולוב 64 רמת-השרון. (ג) משרדי מר אליעזר פישמן וחברת תנודר ברח' דניאל פריש 3 ת"א. לטענת בא-כוח המבקשת מר אליעזר פישמן הינו אחד מבעלי השליטה בחברת מריו לזניק חברה לבנין בע"מ וזאת באמצעות חברת בת. בעלי המניות לטענתו הינם המשיב 1 מר אליעזר פישמן ורואה-חשבון פרופסור יצחק סוארי. עוד העידה הגב' לזניק, אשת המשיב 1, ששאר החברות של בעלה מריו לזניק עברו בחודש האחרון והתמקמו ברח' דניאל פריש 3 ת"א - במשרדי אליעזר פישמן. (ד) דירת המגורים של מר מריו לזניק ברח' דן 9 רמת-השרון. 5. צו מסוג "אנטון פילר", שהוכר בפסיקה הישראלית, הינו סעד פולשני המהווה חדירה מהותית לרשות הפרט תוך פגיעה באדם שכנגדו הוא ניתן. מתן הסעד דרסטי ודרמטי. סעד זה מאפשר כניסה לחצריו של אדם אחר לצורך תפיסת מסמכים וראיות. צו "אנטון פילר" מבוסס על תקדים אנגלי של הלורד דנינג בפרשת: Anton Piller (1976) [2]. הצו נקלט במשפט הישראלי ונעשה בו שימוש לצורך תפיסת ראיות חשובות להוכחת התביעה, בעיקר במקרים בהם קיים חשש שהנתבע ישמיד או יסתיר ראיות. ראה: ת"א (ת"א) 798/91 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' ראודנר ואח' [1]; ע' אזר "צוי מריבה ואנטון פילר" [3]. 6. על-פי גישתו של הלורד דנינג, הסמכות ליתן צו מסוג זה מקורה בסמכותו הטבעית של בית-המשפט. הצו יינתן Ex Parte בנסיבות יוצאות דופן במיוחד. התנאים למתן הצו כפי שנקבעו ב- Anton Piller Case הם שלושה: (א) יש צורך להראות An Extremely Strong Prima Facie Case. (ב) הנזק למבקשת, הממשי או הצפוי, עלול להיות חמור ביותר. (ג) צריך להוכיח בראיות, כי בחזקת המשיב מסמכים או טובין וכי יש אפשרות קרובה לוודאי שהם יושמדו או יועלמו לפני שיתקיים הדיון במעמד הצדדים. חשש בלבד אינו יוצר אפשרות קרובה לוודאי. 7. הצו יינתן תמיד במשורה, ורק נסיבות מיוחדות יצדיקו מתן צו זה. הצו מהווה פגיעה חמורה בפרטיות וחומרת השלכותיו של הצו מחייבת זהירות רבה בנתינתו. מטרת הצו היא תפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיבים ולא חיפוש כללי של ראיות, שאיננו מתיישב עם אופיו של הצו. 8. דין הבקשה ליתן צו המאפשר להיכנס לביתו הפרטי של מר מריו לזניק, למשרדי החברות מרלז חברה לבניה בע"מ ומריו לזניק חברה לבנין בע"מ, למשרדי השותף אליעזר פישמן וחברת תנודר ומשרד רואה-חשבון גורפינקל - רואה-חשבון של החברה המשפחתית מרלז חברה לבניה בע"מ, כדי לתפוס מסמכים וראיות בעניין הנכס הידוע כ"שקם הישן באילת" - להידחות. שיהוי בבדיקת ביצוע הסכם הגירושין 9. הנכס של השקם באילת נמכר לגרסת המבקשת במאי 1989. הסכם הגירושין אושר על-ידי בית-משפט בנובמבר 1989. טענת המירמה המיוחסת למשיב 1 כלפי אשתו מתייחסת לנובמבר 1989. מאז חלפו כ9- שנים. בנסיבות אלה, לאור השיהוי הרב, גם אם הדבר לא היה בידיעת המבקשת עד כה, אין הצדקה ליתן סעד של "אנטון פילר". שימוש בצו לצורך "מסע דיג" של ראיות אינו מתיישב עם אופי הצו 10. המבקשת העידה במעמד צד אחד בעמ' 25-24 לפרוטוקול, שצילמה מכוח היותה מנהלת בחברת מרלז חברה לבניה בע"מ את שני תיקי העברת הזכויות, בעניין עסקת מכירת השקם באילת, במינהל מקרקעי ישראל - על-פי היתר של היועץ המשפטי של המינהל. לכתב-התביעה צורפו על-ידי המבקשת מסמכים רבים בעניין מכירת השקם באילת, שצולמו כנראה על-ידיה מתיק מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת: הסכם המכר בין מרלז חברה לבניה בע"מ וקרדן בע"מ; בקשה להעברת זכויות חכירה לחברת קרדן; אישור המינהל על העברת הזכויות של חברת מרלז בשקם באילת; הסכם הרכישה שנחתם בין השקם לבין מריו לזניק; הסכם השיתוף בין מרלז חברה לבניה בע"מ ובין השותפים האחרים בעניין עיסקת רכישת השקם באילת. המבקשת העידה בעמ' 25 לפרוטוקול: "אני מצפה במסמכים שיתפסו לראות את כל השתלשלות העניינים שהובילה לנישול שלי ואולי מה הוא כתב שהוא מכר את השקם באילת... כי הוא קיבל הרבה יותר כסף עבור השקם באילת". אין מניעה לקבל השלמת פרטים חסרים בעניין עיסקת מכירת השקם באילת באמצעות צו גילוי מסמכים או הזמנת עדים. בעיסקה היו מעורבים שורה ארוכה של צדדים: השותפים של חברת מרלז חברה לבניה בע"מ, הקונה קרדן בע"מ, מינהל מקרקעי ישראל. העיסקה גם דווחה לשלטונות המס. הרושם המתקבל הוא שמדובר במקרה מובהק של שימוש בצו לצורך "מסע דייג" של ראיות תשע שנים לאחר המכירה - שימוש שאינו מתיישב עם אופיו המיוחד של הצו המבוקש. הסעד הזמני כנגזר מהסעד בתביעה העיקרית 11. התביעה של המבקשת אינה תביעה לחלוקת רכוש אלא תביעה לביטול חלקי של הסכם, ופיצויים בסך 150,000 ש"ח. מסמכי היסוד של עיסקת מכירת השקם באילת, לצורך טענת המירמה מצויים בידי המבקשת. בהיעדר תביעה לחלוקת רכוש אין חשש להברחת רכוש. הסעד הכספי המבוקש בתביעה בסך 150,000 ש"ח הוא משני בהתייחס לשווי הרב של הנכסים כפי שהצהיר בא-כוח המבקשת. סעדים זמניים נוספים שניתנו בתובענות 12. זאת ועוד: במסגרת התביעה ניתנו שורה של סעדים זמניים כדוגמת צו מניעה בעניין הנכס בפתח-תקוה, צו Mareva Injunction בעניין נכסים של המשיב 1 בארצות-הברית, רומניה ואיי ארובה שבשליטת גוייאנה הבריטית וכן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב 1. מתן הסעדים הזמניים האחרים שניתנו מהווים אף הם שיקול אם ליתן סעד של "אנטון פילר" במעמד צד אחד במסגרת תביעה שעיקרה ביטול חלקי של הסכם גירושין מ1989-. פגיעה בצדדים שלישיים שאינם צד לתביעה 13. מתן הסעד של "אנטון פילר" עלול לפגוע בצדדים שלישיים שאינם צד לתביעה כדוגמת רואה-חשבון גורפינקל והשותף אליעזר פישמן, שלמשרדיהם מבוקש להתיר כניסה לצורך תפיסת מסמכים וראיות. תביעות סותרות 14. הסכם הגירושין מ1989- הינו חוזה לטובת צד שלישי - ילדי בני-הזוג. המשיב 1 התחייב להעביר 20% מהזכויות בנכס השקם באילת לשליטת חברה שבבעלות ילדי בני-הזוג. מחד גיסא תובעת המבקשת ביטול הסכם חלקי בטענת מירמה כנושה של המשיב 1 בחוזה לטובת צד שלישי ומאידך גיסא תובעת המבקשת כאפוטרופוס על הבת הקטינה, בכשירות כמוטב, סעדים של אכיפת ההסכם או אכיפה בקירוב. לכאורה זכות המוטב בחוזה לטובת צד שלישי יכול ותהיה עדיפה על זכות הנושה בחוזה לטובת צד שלישי. טרם הוברר גם אם הגשת תביעות סותרות אלה מתיישבת עם עקרון תום-הלב, שבמסגרתו ניתן גם לבצע "הרמת מסך" בין המבקשת בכשירותה כאשת המשיב לבין המבקשת בכשירותה כאפוטרופוס על הקטינה. 15. מכל הטעמים האלה דין הבקשה למתן צווי "אנטון פילר" - להדחות. צו אנטון פילרשאלות משפטיותצווים