צו מניעה נגד כניסה לדירה ידועה בציבור

הוגשה בקשה בדרך המרצה שעניינה צו מניעה נגד הנתבע האוסר עליו להיכנס לדירת האשה, הנתבע הגיש תצהיר שכנגד לפיו אין הוא "הידוע בציבור" של האשה, אף כי הוא גר אתה. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד כניסה לדירה ידועה בציבור: .1זו תביעה "למזונות, מדור, צו מניעה ואחזקת קטינה", מצד אשה ובתה הקטינה, נגד הנתבע. לפי התביעה, אין האשה והנתבע נשואים. האשה - גרושה, והנתבע - נשוי החי בפירוד מאשתו; התובעת נחשבה ל"ידועה בציבור" של הנתבע, והיא ילדה לנתבע את הקטינה, ב-.20.1.81 .2בסכום מזונותיה הנתבעים (סה"כ 000, 21שקל), כללה האשה "דמי טיפול בילדה", בסך 1000שקל, וכן תבעה למזונות הקטינה - סך 000, 13שקל. .3האשה תובעת את מזונותיה "מכוח דיני 'ידועה בציבור', ולחלופין מכוח התחייבות מפורשת ו/או מכללא לזון את התובעת מס' 1". .4כתב-הגנה טרם הוגש, אך בבקשה בדרך המרצה שלפנינו, שעניינה צו מניעה נגד הנתבע האוסר עליו להיכנס לדירת האשה, הגיש הנתבע תצהיר שכנגד לפיו אין הוא "הידוע בציבור" של האשה, אף כי הוא גר אתה. בתצהירו אין הנתבע מתייחס, במפורש וישירות, לתביעת המזונות של הקטינה. בסעיף 6לתצהירו נאמר: "מבלי להיכנס לנושא אם אכן אני אביה של פלונית...", אבל מסעיף 3, בו הוא טוען שאין לאשה כלפיו "כל זכויות ודין תביעת המזונות שלה... להידחות"; משמע שאין הוא מתכחש לאבהותו על הקטינה ולזכותה למזונותיה. .5בהיפתח הדיון בבקשה הזו, טען פרקליטו המלומד של הנתבע, כי אין לבית- המשפט סמכות לדון לא בבקשה, ולא במזונות האשה; זו לא תביעה כענין של "מעמד אישי" אלא לסילוק-יד מהדירה; ואין האשה "ידועה בציבור" של הנתבע. הפרקליט תמך יתידותיו בסעיף 55לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965[9], שעניינו "מעין צוואה", ושלפיו מוקנות זכויות מסויימות ל"איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר...". מכאן למר הפרקליט המלומד, כי לתובעת דנן אין כל זכויות כלפי הנתבע, שכן הלה נשוי לאשה אחרת. .6לעומתו טוען פרקליטן המלומד של התובעות, כי חוק הירושה הוא החוק היחיד המתנה את "הידועות בציבור" בכך ששני הצדדים פנויים. לדידו, המדובר בענין של "מעמד אישי", שכן האשה והנתבע גרים יחד, ולחם ילדה משותפת, וצו-המניעה מתבקש גם בשם הילדה; הדירה שייכת לאשה ואין לנתבע שום זכויות בה; הסמכות - בידי בית-המשפט המחוזי. הפרקליט סמך על ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ ואח' [1]; ע"א 337/62 ריזנפלד נ' יעקובסון ואח' [2]; ע"א 384/61 מדינת ישראל נ' פסלר [3]. לגבי הסמכות בעניין מזונות האשה תמך יתידותיו, גם ב-תמ"א (ת"א) 1681/67, סטריקובסקי נ' סטריקובסקי [5]; וסעיפים 5ו- 19לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים [6] (כוונתו בוודאי לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959) [7]. .7נראה לי, כי ב"כ האשה נתפס לכלל טעות, הן לגבי סמכותו של בית-משפט זה, בענין צו המניעה, והן לגבי זכויות האשה למזונות כ"ידועה בציבור". .8לענין צו המניעה - אילו היה מדובר בתביעה לזכות בעלות על הדירה, היה בית-המשפט המחוזי מוסמך לצוות על הנתבע לסלק ידו מהנכס, (ראה: ע"א 337/62 ריזנפלד נ' יעקובסון ואח' בעמ' 1018[2]), אך התביעה והבקשה הן בקשר לתביעת מזונות (כולל מדור), וכפי שיתבאר להלן - אין תביעה זו, במידה שמדובר באשה דנן, בגרר ענין של "מעמד אישי", ולכן לא יוכל להינתן, במסגרת זו, או מניעה כנגד הנתבע. הבקשה והתביעה הוגשו, אמנם, גם בשם הקטינה, אולם בגופן לא נאמר דבר המצדיק צו מניעה, מבחינת התנהגות הנתבע כלפי הקטינה. על כל פנים, הטפל הולך אחר העיקר, והעיקר כאן - התנהגות הנתבע כלפי האשה, וזכויותיהם בדירה, ואלה לא הוכרעו, כאמור, במסגרת תביעה זו. .9ועתה - לתביעת האשה למזונותיה, "ידועה בציבור" של הנתבע. עם כל חילוקי הדעות המשתקפים בפסיקה בסוגיה של "ידועים בציבור" ומוסריותם של הסכמים לחיי אישות מחוץ לנישואין, הרי "אליבא דכולי עלמא", גם לדעת המקילים, ובוודאי - לדעת המחמירים, לא הכיר המחוקק הישראלי ב"ידועה בציבור" כאשה נשואה כדין, ולא יצר סטאטוס של "מעין נשואה" או "מעין נשוי" ל"ידועים בציבור", אלא היקנה להם זכויות כספיות מסויימות, ותו לא. ב-ע"א 384/61, מדינת ישראל נ' פסלר בעמ' 108[3], נאמר ע"י כב' השופט כהן: "בזכותו אשה בכל מיני זכויות לגימלאות ולמענקים... לא עשה... לא פנויה לנשואה או למעין-נשואה... לא שינה... את מעמדה המשפטי, הסטאטוס שלה, כל עיקר". ובאותו פסק-דין (שם [3], ע"מ 111, 112) נאמר ע"י כב' הנשיא אולשן: "בכל החוקים הנ"ל לא הכיר המחוקק 'באשה הידועה בציבור'... כאשה נשואה. המחוקק בכל אחד מהחוקים הנ"ל רק אומר, שאשה שחיתה עם המנוח בנסיבות כאלו שהשפיעו על הציבור לראותה כאשת המנוח תהיה זכאית לפי החוק המיוחד הזה לתבוע את אותה הזכות שאשה נשואה רשאית לתבוע... אין בכך כל הכרה "באשה הידועה בציבור"... כאשה נשואה כדין". וב-ע"א 337/62 הנ"ל (שם, בעמ' 1021, 1022) [2] נאמר ע"י כב' השופט זילברג המנוח: "...המחוקק הישראלי הכיר במציאותה של "האשה הידועה בציבור"... ההגנה שנתן המחוקק באלה החוקים, היא הגנה כספית ותו לא...". ב-ע"א 563/65יגר נ' פלביץ ואח' בעמ' 247[1], אומר כב' השופט ברנזון: "...ודין כזה, שמטעמי צדק ויושר יש לחייב אדם במזונות לאשה החיה עמו שלא בנישואין, גם כשהיא ידועה בציבור כאשתו - דין כזה אינו ידוע לי... אף בני-זוג נשואים כדין וכדת יכולים בכל עת לשים קץ לחיי הנישואין... זוג לא נשוי, לא כל שכן. פעם ידועים בציבור כבעל ואשה, לא לעולם הם כבעל ואשה. מצב זה של ידועים בציבור הוא דבר שבעובדה, וככל עובדה אחרת גם זו עשויה להיבחנות ולהתבטל לפי הנסיבות. אם אחד מהם אינו רוצה להמשיך בחיים המשותפים, אין לכפותם עליו. אז מקיץ הקץ על מה שהיה ונשאר רק מה שהוסכם ביניהם, אם בתקופת החיים המשותפים ואם בזמן הפרידה, וגם זה רק במידה שההסכם תופס ואינו בטל מחמת אי-חוקיות". .10גם מחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) [7] לא יעמדו רווח והצלה לאשה, שכן עוסק הוא ב"משפחה", וכשמו כן הוא, ואינו עוסק בזכויות וחובות בין גבר ואשה, שמחוץ לנישואין. אילו התכוון המחוקק לכך, ש"בן-זוג" האמור בחוק הנ"ל - לאו דוקא בן-זוג נשוי, היה אומר זאת במפורש, כפי שהבהיר זאת לגבי "ילד", בסעיף 1לחוק, לאמר: "ילד" - בין שנולד מנישואין ובין שלא "מנישואין לרבות מאומץ". גם סעיף 19(ג) לחוק הנ"ל, עליו סמך פרקליט האשה; וגם סעיף 12(ב) לחוק [7] - לא יושיעוהו. סעיף 19(ג) [7] אומר: "חוק זה אינו בא לגרוע מתקפו של כל הסכם הקובע זכות למזונות למעלה ממידתם או מהיקפם לפי חוק זה". אין הוא בא לכלול בחוק הסכם הקובע את עצם הזכות למזונות, כשזכות זו אינה קנויה על-פי החוק, אלא לאפשר הסכמים המקנים לזכאים לפי החוק למזונות - מזונות שהם למעלה מהמידה או ההיקף שהוקנו לפיו. סעיף 12(ב) לחוק [7] אומר: "הסכם בדבר מזונות של בגיר וויתור על מזונות כאלה ייעשו בכתב; הם ניתנים לאישור בית-המשפט". גם סעיף זה אינו בא, לדעתי, לכלול בחוק הסכמים בדבר מזונות שמחוץ לנישואין. על כל פנים, אין טענה שבמקרה דנן מדובר בהסכם בכתב. .11העולה מן המקובץ שאין לה לאשה אלא לסמוך תביעתה למזונותיה על האמור בעתירה החילופית שבכתב-התביעה - "התחייבת מפורשת ו/או מכללא" מצד הנתבע, כלומר - במסגרת של הסכם. מסקנה זו מחייבת הפרדה בין עניינה של האשה לבין עניינה של הקטינה, שכן "תביעה למזונות" היא, כאמור, בתקנה 363ט לתקנות סדר הדין האזרחי [8]: "תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-...1969", ונתייחד לתביעה כזו פרק מיוחד, בסדר הדין האזרחי, לגבי הגשתה והדיון המתנהל בה. .12הדיון בתביעה יימשך, איפוא, רק לגבי מזונות הילדה והחזקתה. לשם כך יגיש ב"כ התובעות תביעה מתוקנת, תוך 15ימים, עם העתק - ישירות - לב"כ הנתבע אשר יגיש כתב-הגנה מתוקן, תוך 15ימים מקבלת העתק מכתב-התביעה המתוקן. לענין "דמי טיפול בילדה" (סעיף 22(א) 8לפרשת התביעה") - הכלולים בפרשתהתביעה במזונות האשה מקומם במזונות הבת (ראה: ע"א 378/80 צ' יצהר ואח' נ' מ' יצהר ואח' בעמ' 334[4]). כל זמן שלא נקבע שאשה לא-נשואה זכאית למזונות מהמוליד - אין לה למה לצרף הוצאותיה על ילדיהם, כחלק מצרכיה היא (ראה: ע"א 563/65 [1]). .13הבקשה נדחית. כניסה לדירהמקרקעיןצוויםצו מניעהידועים בציבור