קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד פיטורי עובד עירייה: השופטת רות בהט זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני, למנוע דיון במועצת עיריית אשדוד בעניין פיטורי המבקש, וכן למנוע אישור פיטוריו. הבקשה מציינת כי הדיון איננו חוקי, ואישור הפיטורין אם יינתן גם כן איננו חוקי, בהיותו בניגוד להסכם מחייב (נספח ג' לבקשה) הבקשה נתמכת בתצהירו של המבקש וכל של מר רן ארז. בתצהירו של המבקש נאמר, כי היו מספר ניסיונות לפטרו מהעבודה. ב- 28.5.92 נשלח אליו מכתב פיטורין, שבו הודיע יו"ר מחלקת החינוך אצל המשיבה, על פיטוריו מ- 1.9.92. בפגישה שנערכה ב-1.9.92, סוכם לטענתו, כאמור בנספח ג', כי יתקיים דיון דחוף בועדה הפריטטית אשר תקבע את מעמדו של המבקש אצל המשיבה ובבית הספר. יש לציין כי נאמר שם, שכינוס הועדה יהיה באחריותו של מר רן ארז. במסמך מצוין כי עד להחלטת הועדה, המשיבה תמשיך לשלם את משכורתו של המבקש, ואם יוחלט כי אכן, עבודתו של המבקש תופסק ינוכו מכספי הפיצויים המגיעים לו כל תשלומי השכר שישולמו לו החל מ- 1.9.92. ועדה פריטטית אחת התכנסה, אולם לא החליטה בעניין, ולא נתקיימו כינוסים נוספים, או כינוס ועדה פריטטית עליונה. ביום 31.1.93 התכנסה ישיבת הנהלת עיריית אשדוד, ואושרו על ידי הנהלת העיר פיטוריו של המבקש. מפרוטוקול ההנהלה שצורף לבקשה עולה, כי התקיים דיון בפיטורי המבקש, כאשר נגד פיטוריו הצביע רק מר רן ארז, ובעד פיטוריו הצביעו ראש העיר ושלושה אנשים נוספים. שניים - נמנעו. החלטת ההנהלה הייתה להטיל על מר רן ארז לפתור את הבעיה תוך חודש ימים. בתצהירו של מר רן ארז פורטה השתלשלות העניינים מ- 28.5.92 ואילך, בדומה לאמור בתצהירו של המבקש. מר רן ארז מוסיף כי היה נוכח בדיון היחיד שהתקיים בפני הועדה הפריטטית מאז 1.9.92, והיא לא החליטה בעניין. לטענתו, למרות עובדה זו, שהיא עומדת בניגוד להסכם אישרה הנהלת העיר את פיטורי המבקש, וגם מועצת העיר עומדת לשמוע ולהחליט בעניין. לטעתנו, ההחלטה עומדת בניגוד לכתוב בהסכם נספח א' לבקשה, ולכן, היא בלתי חוקית. עוד טען כי, טרם מוצאו ההליכים בפני הועדה הפריטטית, וקיימת גם ועדה פריטטית עליונה, שאליה ניתן להביא את נציגי העירייה, ברוח ההסכם אליו הגיעו הצדדים. המבקש טוען בתצהירו, שלאחר שיאושרו פיטוריו, יהיה בגדר "מפוטר", משכורתו תופסק באמצע השנה. לכן, אין הוא מסוגל למצוא מקום עבודה אחר, והוא צפוי, כמפרנס להגיע לחרפת רעב. בשל כך, יגרם לו נזק בלתי הפיך אם תדון מועצת העירייה בעניינו, ותאשר את הפיטורין. לטענתו, העירייה לא תינזק ועליה לכבד את ההסכם נספח ג', ולהמתין לכך, שהועדה הפריטטית תחליט בעניינו. תוך כדי הדיון בבקשה, שהיה במעמד צד אחד המבקש טען בפני כי כבר מתחילת השנה איננו עובד בפועל, אלא מקבל משכורת בלבד. ב"כ המבקש הוסיפה, בבקשה במעמד צד אחד לשאלת ביה"ד, כי אי החוקיות הנטענת על ידה, לקיום דיון והחלטה של מועצת העיר אשדוד היום, נסמכת אך ורק על הנספח ג'. זאת, הואיל ועפ"י הנספח על המשיבה להמתין להחלטת הועדה הפריטטית, וזאת בשל התחייבותה להמשיך לשלם למבקש שכר עד להחלטתה. כאמור בהחלטתו מיום 3.2.93 לא נעתר ביה"ד לבקשה לשמיעת הבקשה במעמד צד אחד, והדיון נקבע במעמד שני הצדדים, לפני נציגי ציבור. לאחר מכן, הגישה ב"כ המבקש, בקשה לתצהיר משלים של מר רן ארז. בתצהיר זה מציין מר ארז כי בטרם נשלחה למבקש הודעת פיטורין ביום 28.5.92, לא קוים בעניינו כל משא ומתן עם ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, וכן לא התקבלה כל החלטה בועדה הפריטטית בעניינו. עפ"י יעוץ משפטי שקיבל, טען, כי פיטוריו של מורה ברשות מקומית מאוגדת במרכז השלטון המקומי, חייבים להיעשות בהסכמה עם ארגון המורים בבתי הספר על יסודיים ובמקרה של חילוקי דעות יובא העניין לועדה פריטטית עפ"י סעיף 75 להסכם הקיבוצי בין ארגון המורים ומרכז השלטון המקומי. לפיכך, לא ניתן לפטר את המבקש בלא שניתנה קודם לכן החלטת ועדה פריטטית באשר לפיטורין. מטעם המשיבה, הוגש תצהיר נגדי ע"י מנכ"ל עיריית אשדוד, מר גלעד טרודלר. עפ"י האמור בתצהירו, זהו מספר שנים נעשים ניסיונות להפסיק העסקתו של המבקש ע"י המשיבה, נוכח כישלונו כמורה. כבר בשנת תשמ"ט התגבשה דעה כי המבקש איננו מתאים לתפקידו וכי עצם נוכחותו בכיתה גורמת נזק לתלמידים, שכן אין הוא מסוגל למלא את ההוראות של מורה כלפי תלמידיו. המצהיר צירף לתצהירו מספר דוחות של מפקח על מערכת החינוך העל יסודית, ודוחות של רכזת פדגוגית ורכזת כיתות י' בבית הספר. כן הוצג דו"ח מפורט מטעם מנהל ביתה ספר על הליקויים בתפקודו של המבקש, ועל הנזק שנגרם לתלמידים עקב המשך עבודתו. עוד צוין בתצהיר, כי בחודשים 3-4/89 פנתה המשיבה אל מר גדעון לב, המשנה למנכ"ל המרכז לשלטון מקומי בישראל, העוסק בניהול ענייני עובדים במרכז השלטון המקומי וחבר הועדה הפריטטית מטעם הרשויות. מר לב השיב, כי ארגון המורים מערים קשיים לכינוס הועדה הפריטטית, ולפיכך, רשאית המשיבה לפעול כהבנתה. נעשתה אליו פנייה נוספת ע"י המשיבה ביום 22.5.89 לזימון ועדה פריטטית, אולם, ללא הועיל. מר לב השיב כי לא חל כל שינוי בעובדה שארגון המורים לא מסכים להפעיל את הועדות מטעמים השמורים עימו. ביום 6.8.89 נערכה ישיבה בעניינו של המבקש, בהשתתפות הנהלת מחלקת החינוך של המשיבה, ונציגת ארגון המורים. בפרוטוקול מצוין כי נציג המשיבה, ביקש ועדה פריטטית, והיה מוכן לקבל כל מה שהועדה תחליט. נציגת ארגון המחלקה הפרופסיונאלית בארון המורים הציעה כי תיבדק אפשרות למצוא מקום עבודה אחר למבקש, ונציג המשיבה הסכים לבדוק אכן אפשרות להעסקה כזו, תוך התחייבות דומה של נציגת ארגון המורים. משלא נמצאה אפשרות העסקה כזו, חודש הניסיון לזמן ועדה פריטטית ביום 15.4.91, ע"י מנהל בית הספר. סמוך מועד זה פנה גם מנהל מחלקת החינוך של המשיבה למר רן ארז בדרישה לזמן ועדה פריטטית. כבר בפרוטוקול הישיבה מש/13, צוין כי חסרה למבקש שנה, על מה שיהא זכאי לפנסיה, ובמסמך מש/15 צוין כי המשיבה, מתוך רצון לאפשר למבקש לצבור זכות לפנסיה, הסכימה להמשיך את העסקתו, אולם בשל טובת התלמידים נתבקש מר רן ארז לקיים בדחיפות ישיבה של הועדה הפריטטית, ואכן, ביום 14.5.91 זומנה ועדה פריטטית, אליה לא הופיע נציג ארגון המורים. לפיכך, נאלצה המשיבה לכתוב את המכתב מש/17, בדבר הפסקת עבודתו של המבקש. למעשה החל מתחילת שנת הלימודים תשנ"ב, המבקש יושב על תקן של 20 שעות שבועיות מתוך סל תקן השעות של ביה"ס מבלי לעבוד. המשיבה התריעה כל העת על מצב זה, אולם, ללא הועיל. בסופו של עניין, עם תחילת הלימודים תשנ"ב, התכנסה ישיבה מיום 1.9.92, שצורפה כנספח לבקשה, כפי שפורט לעיל. ביום 20.10.92 נתקיימה ישיבה בועדה הפריטטית והמשיבה נתבקשה למצוא מקום עבודה חילופי למבקש, אולם, נציג המשיבה הודיע כי לא נמצא מסגרת כזו. לאור זאת, נתכנסה ישיבת הנהלת המשיבה ביום 31.1.93, כדי לדון בהצעה לפיטורי המבקש, ואף נתקיימה ישיבת מועצה לדיון בפיטוריו ביום 3.2.93. המשך הדיון נקבע לישיבה נוספת, שאת כינוסה מבקש המבקש למנוע. בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים ביום 17.3.93, הסכים ב"כ המשיבה לדחות את הדיון בעניינו של המבקש, ונעתר להמלצת ביה"ד לנסות שוב למצוא מקום עבודה למבקש, גם אם באופן חלקי. הדיון נדחה ליום 21.3.93, ומר רן ארז ציין כי לא נמצאה אפשרות לקלוט את המבקש, גם אם באופן חלקי. לטענתו הסיבה לכך היא הידיעה שהופצה על המבקש, על ליקויים בתפקודו כמורה. המצהיר מטעם המשיבה נחקר נגדית ע"י ב"כ המבקש העלתה טענה חדשה, כי פיטוריו של המבקש הם פיטורים מסיבה פדגוגית ולפיכך, יש לעשותם בהליכים הקבועים במשרד החינוך. ע.ה.1, התייחס לעניין זה, וטען שקיבל חוות דעת בעניין תפקודו של המבקש מהמנהל ומהמפקח, והוא שוחח בעניין זה עם כל הנוגעים בדבר. ב"כ המבקש חקרה ארוכות את ע.ה. 1 בנושא זה, תוך הסתייגות של ב"כ המשיבה לרלוונטיות של חקירה זו, לצורך הדיון בסעד הזמני. העד התחשב בחוות דעת אלה, לרבות חוותה דעת מש/18, מטעם מפקח בית הספר. העד לא התכחש לכך כי ההליכים בועדה הפריטטית לא הסתיימו, אולם, לטענתו, היה זה בשל סירוב ארגון המורים להשתתף בועדה. סיכום: בנספח ג' לבקשה היה כי מר רן ארז אחראי לכינוס הועדה, ולמרות מאמצים שנעשו לכנס את הועדה ולקבל החלטה בעניין זה על ידי הועדה הפריטטית, הנושא לא התקבל, לפיכך, הובא הנושא לדיון במועצת העירייה. עפ"י עדותו הנזק שנגרם הוא בעיקר לתלמידים, שבגלל שהעובדה שהמבקש יושב על תקן של 20 שעות, ואיננו עובד, התלמידים לומדים פחות שעות. העד הוסיף כי נעשו כל העת ניסיונות אינטנסיביים ע"י המשיבה למצוא מקום עבודה חליפי למבקש. העיכוב בפיטוריו של המבקש, למרות העובדה שכבר משנת 89 הגיעו כל הגורמים למסקנה כי יש לפטרו, נעשה מהסיבה של התחשבות במבקש, שבשנת 89 עדיין לא מלאו לו 10 שנים, ורק לאחר 10 שנים הוא זכאי לפנסיה. לפיכך, נענתה המשיבה למבקשת ארגון המורים לאפשר למבקש לעבוד תקופה נוספת כדי שיהא זכאי לגמלאות. ב"כ המשיבה לא חקר את מר רן ארז על תצהירו. ב"כ המבקש ביקשה להעלות את מר רן ארז כעד הזמה, ואנו לא נעתרנו לבקשה. עדות הזמה, כל מטרתה לאפשר לבעל הדין שפתח בראיות להביא ראיות נוספות כדי לסתור את ראיותיו של הצד שכנגד. החלטה אם להרשות לפותח בראיות להביא עדות הזמנה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין. ביתה דין מתיר הבאת עדות הזמה, כאשר מוכח בפניו כי הפותח בראיות מופתע מטיעוניו או מראיותיו של הצד שכנגד. במקרה דנן, נימקה ב"כ המבקש את בקשתה, בכך שיש צורך להפריך את הגרסה, הנוגעת לסיבה מדוע לא הגיע מר רן ארז לישיבה בועדה הפריטטית שכונסה ביום 26.5.92. קשה לומר כי זהו טיעון שעלה לראשונה בדיון, הואיל והדבר צוין במפורש, בסעיף 6.11 לתצהירו של ע.ה. 1, לרבות הטיעון בדבר אי שיתוף הפעולה מצד נציגי ארגון המורים, טיעון שחוזר מספר פעמים בתצהירו של ע.ה. 1. נוסף לכך, טענה ב"כ המבקש, כי יש עובדה נוספת שהותעה ממנה, והיא כי ע.ה. 1 טען שהתלמידים ניזוקים, הואיל והמבקש יושב בביתה ספר על תקן של 20 שעות שבועיות מתוך סל תקן השעות של בית הספר מבלי לעבוד. גם טענה זו הועלתה בסעיף 8 לתצהירו של ע.ה. 1, והדבר אף הוזכר במסמך מש/20 שצורף כנספח לתצהיר והמתייחס לסעיף זה. לא ברורה טענת ב"כ המבקש, כי סברה שהמשיבה תביא לעדות את מנהל מחלקת החינוך או את מנהל בית הספר, באשר התצהיר הנגדי מטעם המשיבה, הוגש ביום 16.2.93, מטעם גלעד טרודלר. סדרי הדין בבקשות לסעד זמני, מורות על כך כי העדויות מוגשות בתצהיר, ולפיכך, לא היה כל בסיס לסברת ב"כ המבקש בעניין זה. ב"כ המבקש ביקשה סיכומיה בכתב, למרות דחיפות העניין, וביה"ד נעתר לבקשה זו, בהסכמת ב"כ המשיבה. ב"כ המבקש בסיכומיה מתייחסת לחוק פיקוח על בתי ספר התשכ"ח-1969 (להלן: "החוק") בסעיף 16(4) ולסעיף 18א שבו, וכן, לתקנה 7 לתקנות החינוך הממלכתי (מוסדות מוכרים התשי"ד- 1953) (להלן: "התקנות"). לטענתה, מדובר בפיטורין מסיבה פדגוגית, ולפיכך, הליך צריך להתבצע כאמור בתקנון שירות עובדי הוראה, שב"כ המבקש צירפה לסיכומיה. עפ"י טענתה לא נעשה ההליך הקבוע בתקנון. העובדות מצביעות על כך, לטענתה, שהמשיבה ראתה עצמה מחויבת כי הליך הפיטורים הפדגוגיים יעשה כקבוע בתקנון שירות עובדי ההוראה, ולפיכך, עליה להשלימו, כאמור בתקנון, בטרם תחליט על פיטורין. לטענתה הסמכות לפיטורין פדגוגים מסורה כאמור בחוק ובתקנות, למשרד החינוך. לחילופין, טוענת ב"כ המבקשת, כי הפיטורין נעשו בניגוד להסכם קיבוצי, שהוא ההסכם בין מרכז השלטון המקומי ובין ארגון המורים העל יסודיים, עפ"י סעיף 75 שבו, לטענתה פיטורין בניגוד להסכם קיבוצי, מהווים סייג לפיטורי עובד עירייה, ממש כמו חוקת עבודה לעובדי הרשויות המקומיות. לחילופי חילופין טוענת ב"כ המבקש כי הפיטורין הם בניגוד להסכם ג'. לטענתה, אין ממש בטענת ע.ה. 1, כי אי כינוס ועדה פריטטית נעוץ במחדל של ארגון המורים. ב"כ המשיבה בסיכומיו, טוען כי יש טעם לפגם בכך שב"כ המבקש ביססה את בקשתה, על כך, שהמשיבה נהגה בניגוד להסכם נספח ג', ורק לאחר החלטת ביה"ד, כי אין הוא נעתר למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד תוקנה הבקשה והוגש תצהיר משלים מטעם מר רן ארז, המבסס את הבקשה על הפרת סעיף 75 להסכם הקיבוצי רק ביום הדיון, טענה שהמדובר בפיטורין פדגוגים שנעשו בניגוד להליכים הקבועים במשרד החינוך. בסיכומיה, למעשה הרחיבה ב"כ המבקש את בסיס הבקשה, באשר עילתה העיקרית, בסיכומה היא כי הפיטורין נעשו בניגוד לחוק, לתקנות, ולתקנון שירות עובדי ההוראה, וציינה רק כעילות חלופיות את הפיטורין בניגוד להסכם הקיבוצי, ובניגוד להסכם ג'. בסיכומיו, ב"כ המשיבה התנגד לכך שהוכח, כי חלות על המשיבה הוראות תקנון שירות עובדי ההוראה. הסמכות לפטר את המבקש הוענקה, לטענתו, המשיבה בסעיף 171א לפקודת העיריות, ויש לבחון את חוקיות הפיטורין עפ"י הוראות הפקודה, ועקרונות הדין המנהלי, ככל שנוגע לעניין. עוד טען כי הסעיפים שצוטטו מהחוק והתקנות אינם רלוונטיים לעניין. העובדות כפי שעלו מצביעות על כך, כי הליכי הפיטורין של המבקש קוימו בהתאם להוראות הדין, לרבות עקרונות המשפט המנהלי. ב"כ המשיבה טוען, כי גם אם הפיטורין נעשו בניגוד להסכם קיבוצי, דבר המוכחש, הם תקפים, ותרופתו של המבקש היא פיצויים. כך אמור גם לגבי נספח ג' שאין באמור בו כדי לגרוע מסמכויות המשיבה לקיים את הליך הפיטורין עפ"י החוק ועקרונות הדין המנהלי. אנו סבורים כי דין הבקשה להידחות. ב"כ הצדדים ציינו, ואין על כך מחלוקת, כי הליך הפיטורין כלל לא הושלם. בקשה זו היא בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבה מלהשלים את הליך הפיטורין. לפיכך, יש להתייחס להחלטה זו, כמתחייב מהעובדה שההליכים עדיין לא הושלמו. יש טעם לפגם בכך, כי ב"כ המבקש במהלך הדיון בצו המניעה במעמד צד אחד ציינה כי אי החוקיות הנטענת על ידה היא בגלל הפרת ההסכם נספח ג' לבקשה. לאחר החלטת ביה"ד ביקשה להגיש תצהיר משלים, וטענה כי הואיל והועדה הפריטטית לא נתנה החלטה, הליך הפיטורין נוגד את האמור בסעיף 75 בהסכם הקיבוצי בין ארגון המורים ומרכז השלטון המקומי, והטענה בדבר פיטורין בניגוד לחוק ובניגוד לתקנון שירות עובדי הוראה, הועלתה בפרוטוקול לראשונה בסיכומיה. יש לציין כי גם בכתב התביעה שהוגש לביה"ד ביום 14.2.93, לצו מניעה קבוע ולפסק דין הצהרתי, טוענת ב"כ המבקש, כי המדובר בפיטורין בניגוד לסעיף 75 להסכם הקיבוצי, ולנספח לתביעה, הוא נספח ג' לבקשה, ולא טוענת כלל לפיטורין בניגוד לחוק, ובניגוד לתקנון שירות עובדי ההוראה. אמנם, ב"כ המבקש העלתה את הטענה כי המדובר בפיטורין פדגוגיים ביום 21.3.93, אולם, מן הדין היה כי ב"כ המבקש תגיש בקשה לתיקון בקשתה המקורית, הן לאור הצהרתה בפני ביה"ד בדיון בבקשה הזמנית במעמד צד אחד, והן לאור התצהיר המשלים שהוגש על ידי מר רן ארז. לא הוכח בפנינו כי אכן שלבי הפיטורין כפי שנעשו עד כה, הם בניגוד לחוק. הן החוק והן התקנות המוזכרים ע"י ב"כ המבקש, אינם רלוונטיים לענייננו. אין גם בסיס, להנחתה של ב"כ המבקש כי המשיבה ראתה עצמה מחייבת להליך של פיטורין כאמור בתקנון שירות עובדי ההוראה, מה גם שב"כ המשיבה התנגד בסיכומיו לכך, כי אכן תקנון זה מחייב את המשיבה. לפיכך, לא הוכח בפנינו כי אכן תקנון שירות עובדי ההוראה חל על הצדדים. הסעיף הרלוונטי בחוק לעניין פיטורו של עובד עירייה, הוא אכן סעי ף171א לפקודת העיריות. לא הוכח בנינו כי המשיבה פעלה בניגוד לסעיף זה. צודק ב"כ המשיבה כי פיטורין עפ"י סעיף זה נבחנים עפ"י הכללים שנקבעו בפסיקה דהיינו: האם מדובר בפיטורין שרירותיים. האם הליך הפיטורין נוגד את כללי הצדק הטבעי. האם יש בפיטורין משום שיקולים זרים. האם יש אי סבירות קיצונית שמצדיקה התערבות בית הדין במעשה המנהלי של הפיטורין באשר מדובר בגוף סטטוטורי. מסכת העובדות שתוארה לעיל, ושעליה הצהיר והעיד ע.ה. 1, מצביעה על כך, כי מפקחים, רכזים ומנהל בית הספר בו מועסק המבקש, חיוו דעתם באופן חד משמעי כי תפקודו הלקוי של המבקש, איננו מאפשר המשך העסקתו. לא הייתה מחלוקת על כך כי בפועל המבקש יושב על תקן של 20 שעות שבועיות בבית הספר, מקבל שכר ואיננו עובד. לצורך בחינת שיקוליה של המשיבה די במסכת העובדות כפי שהועלתה בתצהיר ובמסמכים כדי להצביע על כך, שאין המדובר בפיטורין שרירותיים או בפיטורין משום שיקולים זרים. בדיון מס' מז/3-132, שאוזכר בהחלטת ביה"ד מיום 3.2.93, נאמר כי פיטורין ברשות מקומית בטלים רק אם לא נעשו בדרך שנקבעה לכך בפקודת העיריות, או בצווים מכח פקודת הרשויות המקומיות, תו הקפדה על כללי הצדק הטבעי. כך נקבע גם בפסקי דין נוספים לרבות דב"ע נא/3-112 שאוזכר על ידי ב"כ המבקש בסיכומיה. אשר לזכות השימוע, הרי טענה מסוג זה לא נטענה, ואכן עדיין אין מקום לבחון אותה, באשר לא נסתיימו עדיין הליכי הפיטורין. שוכנענו, כי אכן פיטוריו של המבקש לא בוצעו קודם לכן, למרות שאכן, הדוחות בדר חוסר תפקודו הם משנים 89- 88, מהסיבה שהמשיבה נעתרה לבקשת ארגון המורים, שלא לקיים את הליך הפיטורין, טרם מלאו 10 שנים לשירותו של המבקש, זאת מתוך כוונה לאפשר לו לקבל פנסיה מלאה, ולאור פנייתו במש/10. אשר לטענת ב"כ המבקש, בדבר פיטורין בניגוד להסכם הקיבוצי, כפי שהחליט ביה"ד ביום 3.2.93, פיטורין אף הם נעשים בניגוד להוראותיו של הסכם עבודה קיבוצי, תופסים ומחייבים, ובין הוראה סטטוטורית החלטתו של מעביד לפטר עובד אינה בטלה והפיטורין רק יכולים לשמש עילה לתביעת פיצויי פיטורין. ראה בעניין זה תב"ע מא/12-79 שאוזכר ע"י ביה"ד בהחלטתו וכן דיון מז/3-132 לעיל. אולם לכאורה, לא מצאנו כי ההליכים כפי שקוימו עד כה, נעשו תוך הפרת האמור בהסכם הקיבוצי. צודק ב"כ המשיבה בטענתו, כי על המבקש לרבות הארגון היציג שלו, לנהוג בתום לב, ובניקיון כפיים. לכאורה הוכח בפנינו כי המשיבה עשתה כל מאמץ לקיים את האמור בסעיף 75 להסכם הקיבוצי. המשיבה פנתה מס' פעמים לזרז את התכנסות הועדה הפריטטית ועולה כי דווקא ארגון המורים הוא שנקט סחבת בכינוס הועדה. הדבר מקבל חיזוק, בנוסף לאמור בתצהירו של ע.ה. 1, מהמסמכים מש/11, מש/12, מש/13, מש/14, מש/15 שצורפו לתצהירו של ע.ה. 1. וכן גם הנספח ג' לבקשה, המטיל את האחריות לכינוס הועדה על רן ארז. העולה מכך הוא, שאי קיום סעיף 75, לא נבע, לכאורה, ממחדליה של המשיבה. לפיכך, הגם שכאמור לעיל, אין באי קיום הסעיף כדי לאיין את הפיטורין, גם לגופו של עניין לא שוכנענו כי המשיבה היא שהפרה את הוראות ההסכם הקיבוצי. כל שכן, תוצאה זו איננה נובעת מהפרה, כביכול של הסיכום נספח ג'. הואיל וכינוס הועדה היה באחריותו של מר רן ארז, אין לכאורה לראות במשיבה כמי שהפרה את הסיכום בנספח זה. אשר לשאלת איזון האינטרסים: כאשר מדובר בצו מניעה זמני למניעת פיטורין של עובד ציבור ישקול ביה"ד א איזון האינטרסים שהם מצד אחד, מניעת הצו שבו ירוקן מתוכן ההליך העיקרי, כך שאם יזכה התובע לא תהיה לכך כל משמעות ולא ניתן יהיה לקצור את פרי הזכייה, ומצד שני, מניעת מצב שבו אין הרשות כמעבידה יכולה לפעול באופן סדיר (ראה לעניין זה דיון מס' נא/3-69 בביה"ד הארצי לעבודה יגאל אנושי נ. עיריית חולון וכן דב"ע מז/3-3 עיריית רמת חן ואח' נ. אנגלסמן פד"ע יח' עמ' 141). עולה לכאורה מתצהירו ומעדותו של ע.ה.1 וכן מהמסמכים שצורפו לתצהירו, כי ציבור התלמידים ניזוק מהעובדה שהמבקש יושב על תקן של 20 שעות שבועיות משנת הלימודים תשנ"ב וגם בשנת לימודים זו, ללא שהוא מבצע עבודה בפועל. לא היה בחקירתה הנגדית של ב"כ המבקש כדי לשכנענו אחרת. ראה לעניין זה גם את הנספחים מש/14, מש/15, מ/18 ומש/20, לתצהירו של ע"ה 1. לעומת זאת נזקו של התובע, הוא בר פיצוי ובנוסף לכך ועל פי נספח ג' שהוא סיכום הפגישה בעניינו של המבקש, אם יוחלטו על הפסקת עבודתו לפי סעיף א' להסכם הרי כל התשלומים שמשולמים למבקש החל מ- 1.9.92, מנוכים מכספי הפיצויים ומחודשי ההסתגלות המגיעים לו. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 500 ש"ח, שישולמו תוך 30 יום מהיום. אם לא ישולמו במועד, ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית התשכ"א-1961 מהיום ועד התשלום בפועל. עובדי עירייהפיטוריםעירייהצוויםצו מניעה