משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. מערכת היחסים הנוצרת בין בעלי החוזה בעקבות סעיף 39 לחוק החוזים כיחסי נאמנות, כאשר בעל חוזה חייב לבצע את החוזה באמונה תוך הגשמת האמון, שהצד האחר נותן בו. (בג"צ 59/80 שירותי תחבורה נ' בית הדין הארצי לעבודה, בעמ' 834- 836[5]). מה היא התוצאה של הפרת סעיף 39לחוק החוזים ? התוצאות יכול שתהיינה שונות ממקרה למקרה. כפי שאומר השופט ח' כהן ב-ע"א 380/77 שלמה נ' יעקוב, בעמ' 105[6]: "לא קיים בעל חוזה את חיובו "בדרך מקובלת ובתום לב" כאמור, רואים אותו כאילו לא קיים חיובו כלל". תום לבקיום חוזהחוזה